מרווה הייתה רחוקה רק כמה חודשים מלהפוך לאישה הראשונה ממשפחתה שלומדת באוניברסיטה, אבל במקום זאת כשהלימודים ייצאו לדרך בחודש מרץ הקרוב היא תצפה בכאב באחיה צועד אל הקמפוס בלעדיה. בשבוע שעבר אסר משטר הטליבאן על הנשים במדינה ללמוד באוניברסיטאות, האחרונה בשורה של זכויות שנשללו מהן מאז עליית הארגון האיסלאמיסטי לשלטון בהפיכה באוגוסט אשתקד, עם נסיגת הכוחות האמריקניים.
"כבר עדיף היה שהם יורו לערוף את הראש לכל הנשים, אפילו זה היה טוב יותר מהאיסור ללמוד", אומרת מרווה בבית הוריה בבירה קאבול. "אם זה המצב, הייתי מעדיפה לא להיוולד בכלל. אני מתנצלת בפני העולם שאני קיימת. מתייחסים אלינו גרוע יותר מלחיות. לחיות מותר לפחות ללכת לאן שהן רוצות בעצמן – אבל לנו הנשים אין אפילו זכות לצאת לבד מהבית".
ממש לאחרונה צלחה מרווה בת ה-19 את מבחן הכניסה לאוניברסיטה רפואית בקאבול, בתקווה להתחיל בשנה הבאה ללמוד לתואר ראשון ולהפוך לאחות. היא התרגשה מאוד להצטרף לאחיה, חמיד, וללכת איתו לקמפוס מדי יום ביומו, אבל עכשיו הגורלות שלהם הופרדו זה מזה. "אני רוצה שאחותי תגשים את היעדים שלה יחד איתי, שתצליח ותתקדם", אומר חמיד בן ה-20, סטודנט למנהל עסקים.
האיסור שהטילה ממשלת הטליבאן על לימודי נשים באוניברסיטאות עורר זעם עולמי, בכלל זה מצד מדינות מוסלמיות שמרניות ביותר כמו סעודיה, שהצהירו כי הצעד שנקט הארגון מנוגד לאסלאם. נדא מוחמד נדים, שר ההשכלה הגבוהה בממשלת הטליבאן, הסביר את הטלת האיסור בכך שסטודנטיות התעלמו מקוד הלבוש הקפדני ומהדרישה שגבר ממשפחתן ילווה אותן לקמפוס, אבל גורמים בתוך הטליבאן מודים כי בפועל אנשי דת קיצונים המייעצים למנהיג העליון של התנועה, היבטוללה אחונדזאדה, מסתייגים עמוקות מהענקת חינוך מודרני לנשים, ועובדה זו היא שהובילה לאיסור, ולא התנהלותן של הבנות.
חסימת ההשכלה הגבוהה בפני נשים, נזכיר, באה אחרי שבתחילת השנה כבר אסר הטליבאן על נערות ללמוד בבתי הספר החל מגיל התיכון. במקביל, מאז עלייתו לשלטון, דחק הטליבאן עוד ועוד את רגליהן של הנשים מהחיים הציבוריים, ובין השאר הן סולקו ממשרות ציבוריות וממשלתיות או זכו רק לשכר זעום ביחס לשכרן הקודם, כדי שיעדיפו להישאר בבית. נוסף על כך נאסר עליהן לנסוע למרחקים בלי שגבר מבני משפחתן ילווה אותן, והן חויבו להתכסות בחיג'אב בעודן מתהלכות בציבור. עוד נאסר עליהן להגיע לפארקים, לירידים, לחדרי כושר ולבתי מרחץ ציבוריים.
לאמא נשבר הלב
מרווה וחמיד באים ממשפחה ענייה, אבל הוריהם תמכו בשאיפתם לרכוש השכלה גבוהה. מרווה חלמה להפוך למיילדת ולבקר באזורים מרוחקים באפגניסטן שבהם נשים אינן זוכות לשירותי בריאות ראויים. "רציתי לסייע לנשים במקומות רחוקים כדי שלעולם לא נראה עוד אימהות מתות במהלך הלידה", היא אומרת. במקום זה, היא עצמה תישאר עכשיו בבית ותלמד את ששת אחיה הקטנים, בעוד אביה, המפרנס היחיד של המשפחה, ינסה להרוויח כסף בעבודתו כירקן.
השר נדים מתעקש שהסטודנטיות שהגיעו בשנה האחרונה לאוניברסיטאות התנהלו באופן אשר ביזה את עקרונות האיסלאם ואת התרבות האפגנית. "הן התלבשו כאילו הן הולכות לחתונה ולא הקפידו לעטות חיג'אב", אמר בריאיון בטלוויזיה.
אבל חמיד, אחיה של מרווה, דוחה בתוקף את הדברים. "כשהאוניברסיטאות נפתחו תחת שלטון הטליבאן נקבעו ימים נפרדים לבנים ולבנות", הוא אומר. "לבנות אסור היה להיכנס אלא אם הן עטו מסכה וחיג'אב. איך הטליבאן יכולים להגיד שהן היו בלי חיג'אב?".
אחרי עליית הטליבאן לשלטון אולצו האוניברסיטאות ליישם כללים חדשים, כולל אכיפה של כיתות בהפרדה מגדרית, ולנשים הותר ללמוד רק ממרצות בנות מינן או מגברים מבוגרים מאוד.
אמה של מרווה, בעודה אוחזת בתינוק החדש שלה בזרועותיה, אומרת שהיא מרגישה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. הרי רק לפני קצת יותר משני עשורים היא עצמה נאלצה לעזוב את לימודיה, בתקופת שלטונו הקודמת של הטליבאן, בשנים 2001-1996. כשהארגון האיסלאמיסטי הופל עם פלישת הכוחות הזרים לאפגניסטן ב-2001 הותר לנשים לשוב לספסלי הלימודים, אבל כעת הן יודרו משם בשנית.
"אני שמחה שהבן שלי יכול להגשים את היעדים שלו, אבל נשבר לי הלב שהבת שלנו לא תוכל לעשות אותו הדבר", אומרת האם זיינב בת ה-40. "אם הבת שלי לא תשיג את המטרות שלה, העתיד שלה יהיה אומלל, כמו שלי".