ישראל קיבלה החלטה שלא לנסוע לקהיר ולהשתתף בשיחות הלא-ישירות שם מול חמאס, שנציגיו כן הגיעו למצרים. בקבינט המלחמה ישנו קונצנזוס מקיר לקיר סביב ההחלטה הזו, כיוון שהפערים גדולים כל-כך, ותשובתו של חמאס נתפסת כמגוחכת ולא ככזו שיכולה להוות נקודת התחלה במו"מ. לפיכך, וכל עוד הפערים גדולים כל-כך, בישראל סבורים שאין טעם להשתתף בשיחות בקהיר.
2 צפייה בגלריה
סינוואר, נתניהו ונשיא מצרים א-סיסי. לחץ על חמאס, וגם על המתווכות
(צילום: רויטרס / Saudi Press Agency/Handout, AP, יריב כץ)
בישראל ינצלו את הימים הקרובים להפעלת לחץ כפול: מצד אחד המשך הלחץ הצבאי ומצד שני לחץ על המתווכות - לשכנע את החמאס להביא הצעה אחרת. עדות לכך הגיעה אולי בהצהרתו היום של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שהורה לצה"ל ומערכת הביטחון להכין תוכנית ל"פעולה עצימה" ברפיח, במטרה למוטט ארבעה גדודים של מחמאס שלדבריו פועלים שם, תוך כדי מציאת פתרון לפינוי המוני הפליטים שמצטופפים בעיר הסמוכה לגבול המצרי.
מבצע ברפיח, נזכיר, מעורר חשש כבד במצרים, שמודאגת מהאפשרות שהמוני פליטים ינסו לחצות את הגבול מרפיח לסיני. ממש הערב דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי מצרים שלחה כ-40 טנקים ונגמ"שים לצפון-מזרח סיני בשבועיים האחרונים, "כחלק מסדרת צעדים לחיזוק הביטחון בגבולה עם עזה". כך אמרו שני גורמים ביטחוניים מצריים לרויטרס.
על פי החלטת קבינט המלחמה, אם יצומצמו הפערים - יש מקום למו"מ על בסיס מתווה פריז, וישראל תסכים במצב שכזה להשתתף בשיחות בקהיר. מסרים ברוח הזו הועברו מישראל גם לקטאר וגם למצרים. ההערכה בישראל היא שהתשובה הקיצונית של חמאס השבוע - בה המשיך להתעקש על נסיגה מוחלטת של צה"ל מהרצועה, כמו גם על שחרור 500 מחבלים עם מאסרי עולם - הייתה לצורכי פנים, וכי גם חמאס יודע שהצעתו היא "נון סטארטר".
בישראל, יצוין, אין תמימות דעים סביב ההערכות שמנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר מנותק מהמשא ומתן - כפי שסבורים במערכת הביטחון. גורמים אחרים סבורים דוקא שסינוואר כן "בעניינים", וכי תשובת חמאס הייתה מהלך טקטי שנועד להשיג הישגים במו"מ.
חליל אל-חיה, סגנו של סינוואר, עמד בראש המשלחת ששלח חמאס לקהיר. הערב הודיע חמאס כי המשלחת עזבה את קהיר, וגורם בארגון הטרור אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי השיחות שם מול המצרים והקטארים היו "חיוביות וטובות". לדבריו, כעת חמאס "מחכה לתשובת ישראל".
