מתקפה ישירה בתוך מערכת האכיפה: פרטי כתב האישום חסר התקדים שהוגש בארה"ב נגד יחיא סינוואר ובכירים נוספים בחמאס מעוררים תסכול ותרעומת בקרב בכירים במשטרה. "הפרקליטות צריכה להחליט באיזה שלב כבר ניתן לסיים חקירה, ולעבור לכתבי אישום נגד הנוחבות ומחבלי חמאס שנעצרו ב-7 באוקטובר ובהמשך בתמרון של צה"ל בעזה", האשים בכיר במשטרה.
כתב האישום שהגיש אמש (שלישי) משרד המשפטים האמריקני נגד בכירי חמאס כולל מלבד סינוואר את חאלד משעל ועלי ברכה, וכן את איסמעיל הנייה, מוחמד דף ומרוואן עיסא שחוסלו במלחמה. השישה מואשמים בגין מעורבותם בטבח, ומיוחסים להם בין היתר מתן תמיכה חומרית למעשי טרור שהובילו למוות ולרצח אזרחי ארה"ב, וכן הפצצת מקום ציבורי שהובילה למוות.
הזעם על הפרקליטות קרם עור וגידים לנוכח העובדה שכתב האישום שהוגש בארה"ב נסמך בין היתר על חומרי חקירה שמסרה לאמריקנים משטרת ישראל. "בזמן שהפרקליטות עוד מכתתת רגליים, בארה"ב כבר הוגש כתב אישום שמבוסס בין היתר על ראיות שגובשו כאן בישראל", טען בכיר במשטרה.
הבכיר אמר עוד: "יש מאות תיקי חקירה שמבחינת חומר הראיות בשלים להגשת כתבי אישום, אבל זה תקוע עדיין אצלנו במשטרה. כל עצור נוחבה מעסיק את יחידת להב ואת השב"ס, ללכת כל פעם לבית משפט להאריך להם מעצר. במקום להתקדם לסגירת תיקים, הם עדיין נשארים פתוחים בלהב 433 שמטפלת בחקירת אירועי 7 באוקטובר".
לפי הבכיר, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה צריכים כבר להתוות את האסטרטגיה המשפטית מתי ואיך להגיש כתבי אישום. "הפרקליטות צריכה להחליט באיזה שלב ניתן לסיים חקירה ולעבור לכתב אישום", הלין הבכיר. הוא הוסיף כי נציגי משרד המשפטים האמריקני אספו חומרי חקירה בישראל במשך חודשיים.
עוד אמר הבכיר במשטרה: "כל האירוע של 7 באוקטובר והחקירה מתנהלים כמו משהו פלילי רגיל. אנחנו חייבים לייצר אסטרטגיה משפטית שתיתן מענה לאופי המיוחד של האסון. מבחינת המשטרה, ניתן כבר להגיש כתבי אישום נגד מאות מחבלים. אי אפשר לבקש עוד ועוד השלמות, צריך לקבל החלטה שמסיימים חקירה ועוברים לכתבי אישום.
"הלילה נפל דבר, ארה"ב הגישה כתבי אישום נגד בכירי חמאס. העיסוק הבלתי נגמר במשטרה מנטרל 30%-40% מכוח האדם של להב 433, שממשיך להתעסק בתיקי חקירה של אירועי 7 באוקטובר. זה כוח אדם יקר שיכול היה להשקיע בלחימה בפשיעה הקשה בישראל. הפרקליטות צריכה להחליט ולעשות מעשה, ולהגיש כתבי אישום".
הסיבה: החלטה מדינית
מקור משפטי בכיר אמר בתגובה כי "הדרג המשפטי בישראל אינו זה המעכב החלטה להעמיד לדין את מחבלי הנוחבה". מהימים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה, אספו המשטרה והפרקליטות ממצאים וראיות על אנשי הנוחבה אשר השתתפו בטבח. מבחינה משפטית הדבר לא היה פשוט, שכן קשה היה להתאים בין מחבל לבין קורבן. כמו כן לא התקבלה כל החלטה היכן יתקיימו המשפטים - בית משפט צבאי אזרחי או צבאי או בית משפט מיוחד שיוקם לשם כך.
הסיבה העיקרית שפושעי הנוחבה בישראל אינם עומדים לדין היא החלטה מדינית ולא משפטית. לפי מקור משפטי בכיר, כל עוד נמצאים חטופים בידי החמאס ומתקיים בין ישראל לבין החמאס משא ומתן על החזרתם, ישראל אינה מעוניינת להחריף את הקונפליקט. קיום משפט עלול לגרום להתעללות בחטופים. בנוסף, ישראל יודעת שאם יתקיים משפט פומבי של הנוחבות - ארגוני זכויות אדם מרכזיים באירופה יגיעו להגן עליהם ועד מהרה המשפט יהפוך למשפט ראווה נגד ישראל והכיבוש, וישודר בכל העולם באורח שיכפיש את ישראל.
מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ומפרקליט המדינה עמית איסמן נמסר: "הדברים המיוחסים לפרקליטות על עיכוב החקירה או הגשת כתבי אישום אינם נכונים. מטעמים ביטחוניים ומדיניים לא נתייחס בעת הזו לפרטי החקירה.
"כל שנוכל לומר הוא שהחקירה הפלילית מלווה מיומה הראשון על-ידי צוות פרקליטים העוסק באופן מלא ובלעדי רק בה, ומפוקחת על-ידי ראשי המערכת. החקירה חסרת התקדים בהיקפה טרם הסתיימה, בין היתר משום שחומרים ועדויות המושגים בתמרון הצבאי ממשיכים לזרום למשטרה, כאשר לא פעם מדובר בראיות שיש חשיבות ראשונה במעלה להגיע אליהן נוכח אתגרי החקירה ומורכבותה".