לוי מגיע לעדותו בבית המשפט המחוזי בת"א, הבוקר
(צילום: מוטי קמחי, רועי רובינשטיין)
ניצב מוטי לוי, ראש צוות החקירה בתיק הצוללות, העיד הבוקר (חמישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונחקר לגבי עמדת ההגנה בסוגיית הודאותיו במשטרה של הנאשם המרכזי, מיקי גנור, והטענה כי הפרשה כללה ניסיונות להגיע לחקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ללא אישור יועץ משפטי לממשלה. "הטענה שניסינו להגיע אליו היא שקרית", העיד לוי, "זה לא עלה בשום שלב של החקירה".
הוא ציין: "בשום שלב לא התקבל חשד שהצדיק את חקירתו של ראש הממשלה. למסקנה שנתניהו לא מעורב היינו חייבים להגיע רק באמצעות שאלות. אם היה חשד, היינו מפסיקים את החקירה ופועלת לקבלת האישורים הרלוונטיים. חקרנו תיק שחיתות של רכש ביטחוני. כאשר חוקרים שחיתות, באופן טבעי ראש הממשלה הוא האחראי".
לוי הוסיף: "נקטנו בכל מידת זהירות נדרשת. החקירה הזאת לוותה על ידי הפרקליטות. דיונים אצל פרקליט המדינה והיועמ"ש, מהטעם שהחקירה של דוד שמרון יכולה לגלם פוטנציאל - וכך עשינו ונהגנו. גנור אמר שהוא גייס אנשים בשביל להגיע לראש הממשלה, זאת הייתה תכלית פעילותו. כשאתה מבין את התכלית, אתה חייב לשאול שאלות בנוגע לזה. מטרת החקירה להגיע לאמת, אבל הגענו למסקנה שראש הממשלה לא חשוד בתיק - ואמרנו את זה לאורך כל הדרך".
הוא העיד: "נשאלו שאלות וקיבלנו תשובות, והן הובילו למסקנה שראש הממשלה אינו מעורב. נהגנו באחריות, כולל הגופים המשפטיים, כולם הבינו את המשמעויות. לאורך כל הדרך מיקי לא ידע אם דיברו עם ראש הממשלה בעניינו".
לדברי לוי, גנור לא היה מופתע כשנעצר. "הוא לא הופתע, היה לו זמן להיערך ולהתכונן", ציין. עם זאת, הוא אמר כי בני משפחתו לא נחקרו ללא חשד סביר. "מעולם לא השתמשתי בבני משפחה על נחקר, אין דבר כזה", הבהיר. "הזימון שלהם היה בגלל חשד בעבירות פיסקליות בעיקר. שותפות בעבירות הקשורות בו. אני לא מפעיל ככה לחץ על עד. הם לא עניינו אותי, והם גם לא עניינו את מיקי. ברוב החקירות שלנו עסקנו בעבירות שלו, מעולם לא חקרתי בני משפחה כדי להלחיץ אותו".
לוי סיפר כי גנור ביקש חסינות מפני העמדה לדין בישראל ובגרמניה - בתמורה למידע. "זה היה הכי חשוב מבחינתו, הוא רוצה להמשיך בעסקיו ולעשות כסף. הוא גם ביקש חסינות ביחס לבני המשפחה, שזו הצעה של עורך הדין שלו, פטור מארבע בעיות מס ואישור מול הפרקליטות בגרמניה שהוא יוכל לעבוד מול המספנה".
"לא התגבשה כל ראיה נגד ראש הממשלה"
בחקירתו הנגדית על ידי פרקליטו של גנור, עורך הדין עמית ניר, נשאל לוי על הסכם עד המדינה שנחתם עם הנאשם המרכזי. "זה מסמך חשוב שאני עומד מאחוריו", אמר. "המקום היחידי שבו לא תיעדתי שיחה עם גנור הייתה בסגירה, אבל ראיתי את עצמי פטור כי אמרתי את הדברים גם בפני הסנגורים שלו. נכון, זו שיחה חשובה. היא הייתה קצרה מאוד, דברים נרשמו בפרוטוקול ועורכי הדין יצאו החוצה ודיברו איתו. לא קיפלתי משהו מהזכויות של גנור, עורכי דינו דיברו עימו ואישרו את הפרטים שסגרנו".
ההצעה שהציע לוי לגנור הייתה שנת מאסר אחת וקנס של עשרה מיליון שקלים. לדבריו, זה היה שקלול האפשרויות שנתנו לו הפרקליטות ועורכי דינו של גנור. העונש היה רק על שלוש עבירות המס של גנור, מכיוון שהאחרות "לא היו על השולחן, והייתה הישענות שלי על דברי הפרקליטות מחד ועורכי דינו מנגד".
עו"ד ניר טען כי חוקר אחר אמר במהלך חקירה כי היה רוצה להגיע הכי גבוה, לראש הממשלה. לוי ענה: "גנור אמר שהוא רוצה להגיע לראש הממשלה, ולכן גייס אנשים סביבו. שאלתי 'ראש הממשלה ידע? לא התגבשה כל ראיה נגדו". עו"ד לוי שאל: "היועמ"ש אישר לכם לחקור את נתניהו?". לוי השיב: "כשאתה חוקר חשודים שנמצאים במעגל הקרוב לראש הממשלה, זו חקירה רגישה עם ליווי צמוד של הפרקליטות. לא זאת ועוד, יש גם את הרגישות בגלל אופי התיק. בתיק לא נדרש אישור של היועמ"ש לחקור אל ראש הממשלה, כי לא הגענו לחשדות שמצדיקות חקירה שלו".
4 צפייה בגלריה
"בשום שלב לא התקבל חשד שהצדיק את חקירתו". נתניהו מבקר בצוללת של חיל הים
(צילום: רויטרס)
ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט פרסמה הבוקר את רשימת העדים המעודכנות שזומנו במסגרת הפרשה, בהם נמצא נתניהו, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון ושר החוץ לשעבר גבי אשכנזי. 30 בני אדם זומנו להעיד בפני הוועדה בסך הכול, ומלבדם הגיעו לראיונות במסגרת איסוף החומרים 104 אנשים נוספים, בהם הנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, אלוף במיל' רוני נומה, שר המשפטים והאוצר לשעבר דן מרידור וראש אגף אסטרטגיה ואיראן בצה"ל אלוף אליעזר טולדנו.
שלב ההוכחות בפרשה החל לפני כשלושה חודשים. התובע התייחס אז לגנור, ואמר כי יש "ראיות עצמאיות" לבקשות השוחד גם ללא עדותו. בהמשך עלה להעיד שייקה ברקת, עד משמעותי בתיק שהיה סוכן התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל במשך יותר מ-20 שנה.
מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות שידעה מערכת הביטחון בישראל. היא נחשפה ב-2016, אז התפרסמו בתקשורת כמה כתבות בעניין חשדות בתחום הרכש הביטחוני - כלי שיט עבור חיל הים. לאחר בדיקה, הוחלט על פתיחת חקירה. ב-2017 החל השלב הגלוי שלה, ומעצר חשודים עיקריים.
ב-10 במאי 2021 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתבי אישום נגד גנור ששימש סוכן "טיסנקרופ" בישראל, המשנה לראש המל"ל דאז תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה דאז דוד שרן ויו"ר קרן היסוד לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג שכבר הגיע להסדר טיעון בתיק. כתבי אישום הוגשו גם נגד איש העסקים תא"ל (במיל') שי ברוש, היועץ הפוליטי דאז לשר לשעבר יובל שטייניץ, רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר, שמשפטו מתנהל בנפרד. יש לציין כי נתניהו מעולם לא היה חשוד בפרשה, וכי מנדלבליט הבהיר זאת עוד טרם הגשת כתב האישום.
לפי האישום, גנור הבין כי יוכל להסתייע בפעולות של בר יוסף למינוי שלו עצמו כסוכן התאגיד במקום ברקת - תפקיד העשוי להניב הכנסות עתק. בר יוסף צפה את האפשרות שיפיק תועלת פיננסית ממינוי גנור לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, והסכים לקדם את מינויו במקום ברקת.
