2 צפייה בגלריה
הרשות הפלסטינית ספגה ביקורת על התיאום הביטחוני עם ישראל. גנץ ואבו מאזן
(צילום: אלכס קולומויסקי, AP)
בחודשים האחרונים חווה הרשות הפלסטינית חולשה ניכרת ביחס הציבורי אליה, בעיקר לאור התחזקות התמיכה בחמאס אחרי מבצע שומר החומות. עם זאת, החולשה נבנתה לאורך שנים כאשר הממשלה הקודמת נמנעה ממתן מחוות לרשות הפלסטינית ובמקביל קידמה את מדיניות ההסדרה מול חמאס ברצועת עזה.
מדיניות זו של הממשלה הקודמת הובילה את דעת הקהל הפלסטינית לתמוך יותר ויותר במאבק אלים מול ישראל, לאור ההקלות שהשיג חמאס ברצועת עזה אחרי קמפיין צעדות השיבה וסבבי הלחימה הרבים מול ישראל בשנים האחרונות, כאשר במקביל הוטחה ביקורת פנימית על הרשות הפלסטינית בשל המשך ההקפדה על התיאום הביטחוני מול ישראל, וזאת בזמן שההנהגה ברמאללה מיעטה לקבל הקלות מירושלים. את המדיניות המקלה משמעותית מוביל שר הביטחון בני גנץ יחד עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן.
סגן שר החוץ: האמריקנים מבינים שישראל מתנגדת לקונסוליה במזרח ירושלים
(צילום: סטס קופולו)
מוחמד אחד מ-4,000 הפלסטינים שיקבל הסדרת מעמד
(צילום: שמוליק דודפור)
שורת ההקלות הנרחבת כללה מתן הלוואה בסך חצי מיליארד שקלים לרשות הפלסטינית כמקדמה של כספי הסילוקין של הרשות שנגבים עבורה על ידי מדינת ישראל, הגדלת מספר הפועלים הפלסטינים לענף הבנייה בישראל ב-15 אלף, אישור כניסת אלף פלסטינים לעבוד בענף המלונאות בישראל, אישורי בנייה ל-1300 יחידות דיור חדשות בישובים פלסטיניים ביהודה ושומרון שנמצאים בשטחי C (שבהם ישנה שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית מלאה), הסדרת מעמדם של 4000 פלסטינים חסרי זהות ופלסטינים שמקורם ברצועת עזה ומתגוררים ביהודה ושומרון שנים ארוכות – הסדרה שמאפשרת להם לבקש אישור כניסה ועבודה בישראל וכן לצאת לביקורים בחו"ל ואישור כניסת קבוצות תיירים מחו"ל לעיר בית לחם לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה.
כאמור ישראל מובילה מדיניות הקלות אזרחיות חסרת תקדים גם ברצועת עזה כדי לייצר בה מדיניות של מקלות וגזרים שתבדל בשאיפה בין האוכלוסייה האזרחית לגורמי הטרור ברצועה. מדיניות זו נועדה לבסס מחיר הפסד לחמאס במקרה של הסלמה צבאית ברצועת עזה.
במסגרת ההקלות לרצועת עזה אישרה ישראל את הגדלת מספר הסוחרים שמורשים להיכנס לישראל לעשרת אלפים. מדובר במספר חסר תקדים מאז ביצע חמאס את ההפיכה ברצועת עזה. למרות שאותם אנשים מוגדרים "סוחרים", מדובר למעשה בפועלים שנכנסים לעבודות בסקטור הבניין והחקלאות בישראל. בנוסף השיבה ישראל את מרחב הדייג מול חופי עזה לרמה הגבוהה ביותר שלו – 15 מייל ימי, זהה למצב שהיה ערב מבצע שומר החומות, ובמקביל אישרה הכנסה מגוונת של סחורות דרך מעבר כרם שלום, כולל ברזל וחומרי בנייה לסקטור הפרטי.
ברשות הפלסטינית שבעי רצון משינוי ההתנהלות מולם על ידי חלק מההנהגה הישראלית החדשה, אולם ראשיה מוסיפים לגנות בתוקף במקביל את המשך מתן אישורי הבנייה בהתנחלויות ומכנים זאת "מדיניות פנקסנית" שנועדה לרצות את מפלגות הימין בממשלה לאור אותן הקלות עבורם.
אלוף פיקוד דרום: פרויקטים כלכליים - כלי מרסן
על רקע השקט היחסי ששורר בימים אלו בין ישראל לרצועת עזה, בזכות המו"מ העקיף שמתנהל בניסיון לייצר רגיעה ארוכת טווח ועסקה בין הצדדים, הביע לאחרונה אלוף פיקוד הדרום, אליעזר טולדנו, את עמדתו לגבי מה שיכול להביא לשקט בעוטף עזה.
לאלוף טולדנו הוצגה לפני כמה חודשים תוכנית שמקדם ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, להצבת לוחות סולאריים לאורך הגבול, באזורים שאינם מנוצלים לחקלאות בשל קרבתם לגדר הגבול. מדובר בתוכנית שקורמת עור וגידים בימים אלו ואף שרת האנרגיה, קארין אלהרר, החליטה לאשר העברה של חצי מיליון שקלים להקמת צוות שיבחן את האפשרות להפעלתה.
המטרה היא שהלוחות הסולאריים יספקו חשמל גם ליישובי עוטף עזה הצמודים לגבול, וגם לשכונות ברצועת עזה שמעבר לגבול – מה שמלבד המאבק בהתחממות הגלובלית, יביא גם לשיתוף פעולה כלכלי מול עזה.
לצורך קידום התוכנית התבקש אלוף הפיקוד, טולדנו, להביע את עמדתו בנושא, שכן מדובר במהלך שיש בו גם סיכון ביטחוני בשל העובדה שהלוחות הסולאריים יוצבו לאורך הגבול המתוח. יוזמי התוכנית חששו שצה"ל יתנגד לרעיון מסיבות ביטחוניות, אלא שנייר העמדה שאותו חיבר האלוף טולדנו, והגיע לידי "ידיעות אחרונות" הפתיע אותם. "מטרתו של הפרויקט לייצר חשמל לשימוש בהתאם להחלטת המדינה. קיימת אפשרות שהפרויקט יספק חשמל גם לצד הפלסטיני. פרויקט מסוג זה יוביל לחיסכון כלכלי משמעותי למשק ובנוסף יהווה מנוף משמעותי בתחום הכלכלי בגזרת עוטף עזה. במידה והפרויקט ייתן מענה גם לצד הפלסטיני ישמש בנוסף ככלי מרסן. אני מעודד הקמת פרויקטים מסוג זה בעוטף עזה ובפרט פרויקט זה", כתב טולדנו.
