עשר שנים בלעדיו: בגבעת הכלניות שבחוות שיקמים התקיימה היום (שישי) אזכרה לראש הממשלה האחד עשר אריאל שרון במלאות 10 שנים לפטירתו, ולרעייתו לילי, שנפטרה לפני 24 שנים. מאות הגיעו לאזכרה, ובהם בניו עמרי וגלעד שרון, נשיא המדינה יצחק הרצוג, נציג הממשלה השר גדי איזנקוט, וחברי "צוות החווה".
״האזכרה הזו שונה, מדינת ישראל שונה, אנחנו שונים", אמר הנשיא הרצוג. "בשעה שאנחנו זוכרים ומזכירים כאן את אריק ולילי היקרים - פצעי השבעה באוקטובר עוד שותתים, המלחמה הקשה - שאין צודקת ממנה - נמשכת, חיילינו מחרפים נפשם בחזית, אזרחים רבים כל כך מפונים מבתיהם בדרום ובצפון, ומעל 130 חטופות וחטופים מוחזקים בשבי החמאס. ואנו מתפללים, וקוראים, ופועלים לשחרורם המיידי מעזה, לא רחוק מכאן - ממש לא רחוק מכאן.
"בדרכי לכאן היום אמרתי לעצמי שאריק היה בוודאי גאה מאוד בגבורתם ובמסירותם של לוחמי צה"ל, אשר מאז השבת השחורה ועד היום מחרפים נפשם במלחמה נגד מחבלי החמאס ומחבלי החיזבאללה. אריק היה משתאה נוכח רוח השותפות והלכידות של החיילים בחזית ושל החברה הישראלית כולה בעורף, נגד האויב שקם עלינו לכלותנו. אריק היה אומר מה שאני ורבים אחרים אומרים 'אשרי העם שאלו בניו ובנותיו'.
"כמפקדה של סיירת גולני הוא היה בוודאי נפעם מגילויי הגבורה של לוחמי הסיירת. כאחד מאבותיה של חטיבת הצנחנים, הוא היה בוודאי חש גאווה גדולה בהישגי הלחימה העיקשת אותה מובילים לוחמי הצנחנים, בסדיר ובמילואים. מעשי הגבורה של אריק וחבריו הם אבני דרך שכל אחת מהן היא מורשת אשר על בסיסה גדלים לוחמים, לוחמי הדור הזה. מורשת שעוברת מדור לדור, ומעוררת השראה גם היום".
הרצוג סיים באומרו: "בגלל הרבדים הרבים של אישיותו: העדינות עם הנחישות, העוצמה עם הרכות, הלוחמנות עם ההומור, וגם עם החום המיוחד - אריק חסר לכם וחסר לנו. חלפו כבר עשר שנים מאז נקבר כאן אריק ברגבי אדמתו, במעמד שועי עולם וראשי מדינה, בראשם סגן נשיא ארה״ב דאז וכיום נשיא ארה״ב - ג׳ו ביידן אוהב ישראל. מורשתו של אריק תהדהד מדור לדור, יהי זכרו של אריאל שרון – פטריוט ישראלי ענק, אוהב העם וארצו - ברוך ונצור בליבנו לעד".
שרון נפטר בגיל 85, לאחר שהיה שרוי בתרדמת שמונה שנים. הוא השתחרר מצה"ל כאלוף לאחר שלחם כמעט בכל מלחמות ישראל וכיהן גם כשר ביטחון, ובהמשך כראש ממשלה. בתקופתו יצא צה"ל מעזה כחלק מתוכנית ההתנתקות שבמסגרתה פונו יישובי גוש קטיף, ולמעשה במלחמה הנוכחית חזר הצבא לאזורים שמאז לא היה בהם.
