שבוע ההכרזות על הזוכים בפרסי נובל יוצא היום (ב') לדרך עם ההכרזה על זוכי הפרס בתחום הרפואה, ויגיע לשיאו ביום שישי, עם ההכרזה שמקבלת בדרך כלל את תשומת הלב הרבה ביותר – על הזוכים בפרס נובל לשלום. בין המועמדים המוזכרים בבורסת השמות השנה נמצאות הנשים האיראניות שיצאו אשתקד למחאת החיג'אב כדי להחזיר לעצמן את הזכויות המגיעות להן, וכן נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, יריבו של פוטין אלכסיי נבלני – ופעיל בן 93 למען יערות הגשם.
17 צפייה בגלריה
זלנסקי ומנהיג השבט ראוני מטוקטירה. ולפעמים הוועדה פשוט מפתיעה
(צילום: Jonathan NACKSTRAND / AFP / מתוך ויקיפדיה)
17 צפייה בגלריה
פרס נובל לשלום. הסכום עלה ל-11 מיליון קרונות כדי לשמור על השווי של מיליון דולר
(צילום: shutterstock)
פרסי נובל, שחולקו לראשונה ב-1901, נוצרו על-ידי הממציא והפילנתרופ השבדי אלפרד נובל ב-1895, והם נועדו לחלוק כבוד למי שהביאו תועלת גדולה לאנושות. אחרי שהיום יוכרזו בשטוקהולם הזוכים בפרס לתחום הרפואה, בימים הבאים יוכרזו (לפי הסדר) הזוכים בפרסים בתחומי הפיזיקה, הכימיה והספרות, וביום שישי יוכרז באוסלו מי זכה בפרס נובל לשלום. ביום שני הבא יוכרזו הזוכים בפרס נובל לכלכלה.
הזוכים בפרס נובל יוזמנו כולם לקבל את הפרס בטקס שייערך ב-10 בדצמבר, התאריך שבו מת אלפרד נובל, ובעוד רוב הפרסים יחולקו בטקס בשטוקהולם, פרס נובל לשלום יינתן כרגיל בטקס באוסלו, כפי שביקש הממציא. כל זכייה בפרס נובל נושאת בצדה מענק של מיליון דולר, ואם הפרס ניתן לכמה זוכים – הם מתחלקים בשלל. הכסף משולם מהעיזבון שהותיר נובל, וכדי לשמור על ערך מיליון הדולרים של הפרס נאלצה השנה הוועדה להגדיל את שוויו בקרונות שבדיות מ-10 מיליון קרונות ל-11 מיליון בעקבות הצניחה בערך המטבע השבדי.
17 צפייה בגלריה
נלסון ומנדלה ונשיא דרום אפריקה לשעבר פרדריק וילם דה קלרק זוכים בפרס נובל לשלום ב-1993
(צילום: AP)
מומחים לענייני נובל סימנו בימים האחרונים כמה מועמדים מובילים לזכייה בפרסים השונים, למשל מצפה נויטרינו באנטרקטיקה (פיזיקה), חוקרים בתחום ריצוף ה-DNA (כימיה) ומחבר "פסוקי השטן" סלמן רושדי שנדקר אשתקד (ספרות), אבל בכל הקשור לפרס נובל לשלום – הם מודים שהרבה יותר קשה לנחש. רשימת הזוכים בפרס נובל לשלום כללה בעבר כמה מ"אנשי השעה", בהם נלסון מנדלה, מרטין לותר קינג וגם יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת, אבל מנגד הוועדה הפתיעה לא אחת וחילקה את הפרס גם לאנשים שאיש לא שיער כי יזכו.
רשימות המועמדים: חיסיון ל-50 שנה
כדי לזכות בפרס נובל אדם צריך ששמו יוצע לוועדת הפרס על-ידי אחד מכמה אלפי אנשים המחזיקים בזכות האקסקלוסיבית להמליץ על מועמדים, בהם חתני הפרס לשעבר, חברי פרלמנטים ופרופסורים להיסטוריה או למשפטים באוניברסיטאות. רשימות המועמדים נותרות חסויות ל-50 שנה, כך שקשה לדעת מיהם השמות שמהם התבקשה הוועדה לבחור את הזוכה, אבל האנשים שמגישים את מועמדותו של אדם רשאים לחשוף את שמו אם ברצונם לעשות זאת.
17 צפייה בגלריה
"אישה, חיים, חירות". סיסמת המחאה האיראנית מונפת במשחק של הנבחרת במונדיאל בקטאר
(צילום: עוז מועלם)
בשנים האחרונות הרבתה ועדת נובל לחלק את הפרס בתחום השלום לארגונים ולמוסדות, ולא לאנשים ספציפיים, וברשימת הזוכים נכללו למשל האיחוד האירופי, תוכנית המזון העולמית וארגון ICAN לפירוק העולם מנשק גרעיני. לא מן הנמנע שכך תפעל גם הפעם, ובין הגופים שהוזכרו כמועמדים לזכות במקרה שכזה נמנים סוכנות הפליטים של האו"ם (UNHCR), קרן הילדים של האו"ם (UNICEF), הצלב האדום הבינלאומי ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
מי שעוד נזכרות כמועמדות הן הנשים האיראניות שהשתתפו מאז ספטמבר אשתקד בהתקוממות העממית בארצן, שפרצה בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני וכונתה "מחאת החיג'אב". אמיני מתה אחרי שנעצרה בידי משטרת טהרן בטענה שלא עטתה כראוי את כיסוי הראש שלה, כפי שמורה החוק, ומשפחתה טענה כי נהרגה בעקבות אלימות שהפעילו עליה השוטרים. אף שהשלטונות הכחישו זאת יצאו רבבות בני אדם לרחובות, ובהתנגשויות בינם לבין כוחות הביטחון נהרגו עשרות והמונים נעצרו. בגל המחאה הזה מילאו נשות איראן תפקיד מרכזי, ובין השאר הן נראו מסירות בהתרסה את כיסויי הראש שלהן ושורפות אותם מול המצלמות.
מתן הפרס לנשים האיראניות יוכל לא רק לחלוק כבוד לעם האיראני הנלחם על זכויות האדם שלו, אלא גם לשכך את הביקורת הנשמעת נגד ועדות פרסי נובל כבר שנים, ולפיה רשימת הזוכים אינה מגוונת דייה מבחינה מגדרית וגאוגרפית. ייתכן גם שוועדת נובל תבחר להעניק את הפרס בתחום השלום לפעילה איראנית ספציפית, ובהקשר זה מוזכר שמה של נרגס מוחמדי, הנמקה בכלא האיראני בגין מאבקה למען זכויות הנשים ונגד עונש המוות ברפובליקה האיסלאמית.
מועמדים אחרים המוזכרים כזוכים אפשריים בפרס הם אלה המעורבים במלחמה באוקראינה ובמאבק נגד משטרו של ולדימיר פוטין ברוסיה. שם מוביל בבורסות ההימורים הוא נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שזכה לתהילה עולמית אחרי שסירב לברוח מארצו לנוכח הפלישה הרוסית, ובמקום זאת בחר להנהיג את הכוחות האוקראיניים מול צבאו של פוטין. עם זאת מומחים לענייני נובל אומרים כי לא סביר להניח שיזכה בהתחשב בכך שהוא מנהיג מלחמה בימים אלה ממש. מועמד אחר הוא מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, ששרד ניסיון הרעלה מצד הקרמלין, החליט לשוב למוסקבה למרות הידיעה שייעצר, וכעת מרצה בכלא עונש מצטבר של יותר מ-28 שנות מאסר. לדברי מומחים סיכוייו לזכות נחשבים גם הם נמוכים, משום שפעילי אופוזיציה רוסים זכו בפרס בשנה שעברה ובזו שלפניה.
התנועה של גרטה והצ'יף מברזיל
בפרס לשלום עשויים לזכות גם פעילי זכויות אדם מאזורים אחרים בעולם. אחת מהם היא הפעילה האפגנית מחבובה סראג', שלמרות שלטון הטליבאן הדכאני באפגניסטן ממשיכה לנהל מקאבול קמפיין למען זכויותיהן של האפגניות, ובמיוחד למען זכותן לחינוך. מאז ההפיכה שבה חזר לשלטון בשנת 2021 סילק הארגון האיסלאמיסטי את הנשים ממקומות העבודות, מבתי הספר ומהמוסדות להשכלה גבוהה וכפה עליהן מחדש את כיסוי הפנים. הן אינן יכולות עוד להתנייד בחופשיות, ומוטלות הגבלות חמורות על כניסתן למקומות ציבוריים כמו פארקים וגני שעשועים.
17 צפייה בגלריה
מוסלמים בסין. אם הפעיל הכלוא יזכה בפרס - עלול לפרוץ שוב משבר דיפלומטי
(צילום: gettyimages)
מועמד אחר הוא הפעיל האויגורי אילהאם טוהטי, שמוחזק בכלא בסין. האויגורים הם עם טורקי-מוסלמי המהווה מיעוט גדול בתוך סין, והמשטר בבייג'ינג הואשם בשנים האחרונות שכדי לדכא את שאיפותיהם לאוטונומיה ואף לעצמאות הוא כלא המונים מהם ב"מחנות חינוך מחדש". אם טוהטי אכן יזכה בפרס, הדבר צפוי להכעיס מאוד את בייג'ינג: בעבר, כשפעיל האופוזיציה הסיני הכלוא ליו שיאובו זכה בפרס נובל לשלום, הקפיאה סין את יחסיה הדיפלומטיים עם אוסלו לשש שנים.
אפשרות אחרת שעומדת על הפרק היא שהשנה יחולק פרס נובל לשלום לא לפעילים נגד המלחמות או למען זכויות האדם, אלא לאנשים הנאבקים במשבר האקלים. פרס נובל לשלום לא ניתן לפעילים כאלה מאז הזכייה של סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור ב-2007, ולדברי דן סמית, ראש המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, שנת 2023 מתאימה במיוחד לחדש את המסורת, על רקע אסונות מזג האוויר שפקדו מדינות שונות בעולם, בהם השריפות והשיטפונות בארה"ב, סין, לוב ויוון.
17 צפייה בגלריה
ההרס בשיטפון האדיר שפקד את העיר דרנה בלוב בחודש שעבר. אלפים נהרגו
(צילום: AP Photo/Jamal Alkomaty)
"זו תקופה שבה השלום מתפורר, ובמקביל זו תקופה שבה הלחץ של המשבר האקולוגי האדיר מטיל את כובד משקלו עלינו", אומר סמית. "אין ספק שבנסיבות מסוימות שינויי האקלים מובילים למלחמות רבות יותר".
בין המועמדים לזכייה על סמך פעילותם למען כדור הארץ מוזכרים תנועת "ימי שישי למען העתיד", שאותה החלה השבדית גרטה טונברג, וכן צ'יף ראוני מטוקטירה, ראש שבט הקיאפו שחי ביערות האמזונס בברזיל. מטוקטירה בן ה-93 פועל זה עשרות שנים לשמירה על יערות הגשם באמזונס, ונחשב לאחד הסמלים שלהם. הוא הפך לפעיל סביבתי בולט בשנות השמונים, והזמר סטינג התלווה אליו אז בהופעותיו הפומביות.
צ'יף ראוני מוכר גם בזכות המראה הייחודי שלו, הכולל עגילים ארוכים באוזניים, כיסוי ראש עם נוצות של תוכי המקאו, וצלחת-עץ גדולה שאותה קבע בשפתו התחתונה בגיל 15. קביעת הצלחת היא מנהג מקובל בקרב גברים בשבט הקיאפו, והיא מזוהה עם הלוחמים הבכירים של השבט ועם המעבר לבגרות.
