הרוחות במערכת הפוליטית ומחוצה לה סוערות אחרי הודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ הבוקר (שישי) על הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד תושבים יהודים ביהודה ושומרון, ולצד השמחה בקרב הימין והחשש אצל הפלסטינים - גורמים משפטיים בכירים וארגוני זכויות אדם אומרים כי "ההחלטה היא מתן 'רישיון להרוג' לנערי הגבעות, וכבילת ידי שב"כ בטיפול בגורמים יהודיים חתרניים בשטחים".
6 צפייה בגלריה
"נרמול טרור יהודי, בחסות המלחמה". שתיקת השב"כ, והצעדים הבאים של הימין
(צילום: יאיר שגיא, שלו שלום, אלכס קולומויסקי)
השר כ"ץ, שנכנס לתפקידו רק החודש במקומו של יואב גלנט, הודיע השבוע על המהלך לראש השב"כ רונן בר, וביקש ממנו להציב כלים אלטרנטיביים במקום. הוא לא יבטל את עשרות הצווים המנהליים שעדיין תקפים, אבל לא יאריך אותם עם מועד פקיעתם בעוד מספר שבועות - כאשר מתחילת השנה הוצאו 16 צווים מנהליים וכרגע נמצאים במעצר מנהלי חמישה ישראלים. בינתיים בשב"כ שותקים אחרי ההחלטה השנויה במחלוקת.
במערכת המשפטית סבורים שאם יוגשו עתירות לבג"ץ, הוא יפסול את ההחלטה של השר כ"ץ מכיוון שיש בה אכיפת חוק מפלה על-רקע גזעני. "ההחלטה עלולה לעורר פעילות של מחתרות מזדמנות לפגיעה בערבים ועלולה להבעיר את השטח, ולגרום גם לפגיעה קשה ביכולת הסיכול וההרתעה של שב"כ, הן בקרב יהודים קיצונים והן בקרב ערבים קיצונים", אומרים הגורמים המשפטיים הבכירים.
כמו כן, ארגוני זכויות אדם הביעו חשש שהחלטת שר הביטחון תאפשר למתנחלים אלימים לבצע פעולות תג מחיר בקלות. ארגון "תג מאיר", הנאבק בפשעי שנאה, מסר: "צווי המעצר המנהליים מיועדים נגד טרור יהודי, תגי מחיר ופעולות נקמה נגד פלסטינים חפים מפשע. הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהליים תתיר את דמם ורכושם של פלסטינים אלו באישור שר הביטחון. השר כ"ץ מתעלם מהנזק המדיני והביטחוני שייגרם לישראל בשל החלטה זו, ומסתכן בהחלטות נוספות נגד ישראל בטריבונלים בינלאומיים, למען רווח פוליטי אמיתי או מדומיין".
6 צפייה בגלריה
הכפר ג'ית אחרי התפרעויות של מתנחלים במקום, אוגוסט האחרון. "כ"ץ מחלק להם פרסים, ומעביר מסר ברור שהאלימות משתלמת"
(צילום: שאול גולן )
"יש דין", ארגון מתנדבים לזכויות אדם, מסר כי "מעצרים מינהליים הם צעד דרקוני ואנטי-דמוקרטי שראוי לחדול משימוש בו כלפי פלסטינים וישראלים כאחד. תחת זאת על רשויות החוק לנהל חקירות אפקטיביות ולהעמיד דין כאשר ישנן ראיות מספקות לכך. נזכיר שאלפי פלסטינים מוחזקים במעצרים מינהליים מכוח צווי מעצר מינהלי שהשר כ"ץ לא ביטל".
ארגון "שלום עכשיו" תקף את המהלך ומסר כי "ביטול צווי המעצר המנהליים למתנחלים בלבד הוא צעד ציני ומנותק שמלבין ומנרמל את הטרור היהודי ההולך ומתגבר בחסות המלחמה. במקום להילחם ביד קשה במתנחלים אלימים, השר כ"ץ מחלק להם פרסים, ומעביר מסר ברור שהאלימות משתלמת. את המחיר בשטח ישלמו חיילים, פעילים ופלסטינים".
העלייה בצווי המעצר ליהודים, וההסבר של כ"ץ: "נתונים לאיומי טרור פלסטיניים"
כבר בשבוע שעבר פורסם ב-ynet כי ראשי היישובים ביהודה ושומרון מצפים מהשר החדש שיבטל את ההוראה, אחרי שבשנים האחרונות גברו המקרים שבהם מערכת הביטחון הוציאה צווי מעצר מנהליים נגד יהודים ביהודה ושומרון - על-רקע חשדות במעורבות במעשי טרור. גם במהלך המלחמה חתם שר הביטחון המפוטר יואב גלנט על צווים מנהליים נגד מתנחלים שחשודים בטרור נגד פלסטינים.
6 צפייה בגלריה
גלנט "דיבר באותה שפה" עם מערכת הביטחון, נראה שהמצב עם כ"ץ שונה
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
השימוש בצווי מעצר מנהליים נעשה כבר שנים ארוכות על ידי מערכת הביטחון נגד פלסטינים וגם מתנחלים שחשודים בפעילות טרור, והוא מבוסס על חוק סמכויות שעת חירום מ-1979, המאפשר מעצרים מנהליים בזמן מצב החירום השורר במדינה. בחוק נקבע כי לשר הביטחון סמכות לעצור אדם לתקופה של עד שישה חודשים, אם קיימת סבירות שהחזקת אותו אדם במעצר מסייעת לשמירה על ביטחון המדינה. לרמטכ"ל סמכות לעצור אדם ל-48 שעות.
על מערכת האכיפה להביא את העצור למשפט תוך 48 שעות, אחרת הוא ישוחרר, כשהדיונים בהליכי המעצר בבתי המשפט נעשים בדלתיים סגורות. לשופט מחוזי סמכות לבטל את הצו אם הוכח שהמעצר לא היה מטעמים ביטחוניים, ובכל מקרה ניתן לערער על המעצר בפני בית המשפט העליון. סמכויות שר הביטחון לפי החוק לא ניתנות להאצלה לגורם אחר.
צווי המעצר המנהליים מהווים כלי אגרסיבי שלטענת גורמי הביטחון נעשה בו שימוש רק כאופציה אחרונה. לא מדובר על כלי ענישתי אלא בכלי למניעת פעולות טרור שגורמות לחוסר יציבות ביטחונית ביהודה ושומרון.
השר כ"ץ הסביר את החלטתו לשנות את המדיניות בכך ש"במציאות שבה ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון נתונה לאיומי טרור פלסטיניים חמורים וננקטות סנקציות בינלאומיות לא מוצדקות נגד מתיישבים - לא ראוי שמדינת ישראל תפעיל צעד חמור מסוג זה נגד אנשי ההתיישבות".
"במידה שיהיה חשד לביצוע מעשים פליליים, ניתן יהיה להעמיד את המבצעים לדין, ובמידה שלא - ישנם צעדי מניעה אחרים בהם ניתן לנקוט שלא במסגרת מעצר מנהלי", הוא הוסיף. "אני מגנה כל תופעת אלימות נגד פלסטינים ונטילת החוק לידיים ופונה גם להנהגת ההתיישבות לנקוט עמדה פומבית דומה ולהביע עמדה חד משמעית בנושא. יש לאפשר לצה"ל ויתר גורמי הביטחון ואכיפת החוק לטפל בטרור ובאלימות הפלסטינית ולא ליטול את החוק לידיים".
המהפכה של בן גביר: "יש שר ביטחון בירושלים!"
אין לנתק את הודעת השר כ"ץ מהמהפכה שעשה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במחוז ש"י, שכבר חודשים ארוכים לא משתף פעולה עם שב"כ, כפי שנחשף ביוני במגזין 7 ימים ב"ידיעות אחרונות". לשב"כ למעשה אין כמעט כרגע כלים הרתעתיים מול בלימת הטרור היהודי ופשעי שנאה (שמכונים "תג מחיר"). לאורך השנים בן גביר התנגד לשימוש בצווי המעצר נגד יהודים בטענה שמדובר במהלך לא-דמוקרטי בעליל - אך לא נגד ערבים כחלק מהמאבק בפשיעה.
כעורך דין שפעל בעבר לסייע ליהודים שנעצרו בחשד לעבירות על רקע אידאולוגי, הוא תקף לא אחת את הכלי הזה. בין היתר כתב בטור ב-2015 כי מעצרים מנהליים אינם יעילים אלא רק "מתדלקים" את הפעילים. הוא הזכיר כי הוא עצמו נשלח למעצר בית מנהלי כשהיה בן 18, וטען כי הדבר רק חיזק את נחישותו כ"פעיל למען ארץ ישראל".
בן גביר היה כמובן הראשון לברך את כ"ץ על החלטתו. "יש שר ביטחון בירושלים! מברך את חברי השר ישראל כ"ץ על בשורה חשובה ואדירה. החלטתו הבוקר להפסיק את מתן הצווים המנהליים למתיישבים ביו"ש, זה תיקון עוול של שנים רבות וצדק עם אותם אוהבי הארץ", אמר.
מנתחלים מתפרעים בכפר בית פוריק ליד שכם, בשבוע שעבר
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך את שר הביטחון על אחת ההחלטות הראשונות שעליהן הודיע, והפך בכך את עמדת קודמו. "אני מברך את ידידי ושותפי ישראל כ"ץ, על החלטה אמיצה ומתבקשת. בהחלטתו ביטל אפליה ארוכת שנים נגד מתיישבי יהודה ושומרון ושם קץ לעוול במסגרתו המתיישבים היו אזרחים סוג ב' והופעלו כלפיהם אמצעים דרקונים ולא דמוקרטיים שרמסו את זכויותיהם, אמצעים שלא מופעלים כנגד אף אוכלוסייה אחרת במדינת ישראל מלבד מחבלים ואויבים מסוכנים", אמר.
שר המשפטים יריב לוין הצטרף למברכים, ואמר כי "המתיישבים החלוצים ביהודה ושומרון הם ברובם המכריע שומרי חוק. מקרים של אלימות פסולה צריכים להיות מטופלים כנהוג ביחס לכל אזרח ישראלי ובהתאם לחוק, כמקובל בכל מקום בארץ. סוף לאפליה". שר הנגב מהגליל, יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית, כתב בחשבונו ברשת X: "החלטת שר הביטחון להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים ביו"ש, היא החלטה מבורכת ושינוי המדיניות הפושעת כלפי המתיישבים שמוסרים נפשם למען המדינה".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף את גלנט והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "עוד חרפה של הנטע הזר שהסתנן לליכוד שהיינו צריכים להסיר", אמר. "האדון גלנט, וקודמיו מ'הימין' בנט וליברמן, לא השכילו להבחין בין אוהב לאויב. אנחנו בליכוד לא נעבוד יותר אצל האנרכיסטים והיועמ"שית ולא נאפשר אפליה ופגיעה במתיישבים יהודים. יבוטלו כל הצווים המנהליים כלפי מתיישבים יהודים לאלתר".
6 צפייה בגלריה
"פורעים יהודים מקבלים פטור מעונש ומקבלים תחושת חסינות"
(צילום: AP Photo/Majdi Mohammed, AFP)
גם ראשי המתנחלים חגגו. "הוסרה החרפה של המעצרים המנהליים, המפלים בצורה דווקאית את המתיישבים ביו"ש", אמר ראש מועצת שומרון יוסי דגן. "הכלי הזה איננו פעיל כלפי מאפיונרים שרוצחים אנשים ברחובה של עיר במטעני חבלה. ההתיישבות ביו"ש מתנגדת בכל תוקף לפעילות אלימה, מערכת אכיפת החוק מחוייבת לפעול נגדה, אולם אך רק בכלים דמוקרטיים".
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, אמר כי הכלי שבוטל הוא "דרקוני שאינו נוהג במדינת חוק נגד אזרחים, ותכליתו לפעול במסגרת מלחמה באויב. רשויות החוק צריכות לפעול בהתאם לחוק ולהעניש עבריינים באמות מידה דמוקרטיות. לאורך התקופה דרשנו לעצור את השימוש בצווים המינהליים שפוגעים בזכויות אדם בלי משפט ובלי ראיות, כעת ההחלטה של שר הביטחון עושה צדק".
מנגד, היו מי שהביעו חשש שלהחלטת שר הביטחון יהיו השלכות משמעותיות. ח"כ גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי אמר כי ההחלטה היא "שגיאה חמורה ומסוכנת, צעד נוסף בדרך להסלמה חמורה ביהודה ושומרון, עליה נשלם כולנו". לדבריו, "החלטת שר הביטחון להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים כלפי יהודים במקרים קיצוניים למניעת פיגועי טרור, תפגע קודם כל במשימת צה"ל כריבון המספק ביטחון ואכיפת חוק וסדר באיו"ש. יעדם של הצווים איננו אוכלוסיה יהודית שומרת חוק, אלא גורמי טרור קיצוניים שמכתימים ומסכנים אותנו כחברה. תארו לכם שהיה מבוצע מעצר מנהלי לברוך גולדשטיין, או לרוצח משפחת דוואבשה".
הפלסטינים מודאגים: "צריך לבלום את טרור המיליציות של המתנחלים"
גם ברשות הפלסטינית חוששים מהמהלך, שעלול לדבריה להעניק יותר לגיטימציה לפעולות טרור יהודי באזור - מה שעלול להצית הסלמה נוספת. "ההחלטה תעודד מתנחלים לבצע פשעים נוספים", מסר משרד החוץ הפלסטיני. "אנחנו רואים בחומרה רבה את החלטת שר הביטחון כ"ץ לבטל את המעצר המינהלי נגד מתנחלים המבצעים פשעים והפרות נגד אזרחים פלסטינים", נמסר. עוד ציינו הפלסטינים כי "מספר העצורים קטן מאוד".
ברשות הפלסטינית הזהירו כי ההחלטה הזו של שר הביטחון "מעודדת מתנחלים קיצוניים לעסוק בטרור נגד הפלסטינים, אדמתם ורכושם, ומעניקה להם תחושת חסינות והגנה נוספת". משרד החוץ הפלסטיני אף קרא ל"פעולה בינלאומית יעילה" לבלימת "טרור המיליציות של המתנחלים", כלשונם. לדברי המשרד, "יש לשים קץ לעובדה שהם מקבלים 'פטור מעונש' ולהגן על עמנו מפני הכיבוש".
ראש הרשות לענייני אסירים ואסירים לשעבר, קדורה פארס, התייחס גם כן להחלטת כ"ץ ואמר כי "בתקופה שבה מבצעות שלטונות ישראל את המלחמה הנתעבת ביותר בעם הפלסטיני, תוך מעצרים אקראיים מדי יום, והנצחת הענישה הקולקטיבית באמצעות הרחבה חסרת תקדים של השימוש במדיניות המעצר המינהלי, כ-3,500 פלסטינים עצורים היום כאשר מתבטלים המעצרים המנהלים של הפורעים היהודים". הוא טען כי זהו צעד של "מדינה גזענית ופשיסטית", שלדבריו "מבוססת על שנאה ופשע מאורגן, ובמדיניותה הקיצונית מאיימת על ערכים אנושיים וחברתיים".
גם חברי הכנסת הערבים הגיבו בשאט נפש להחלטה. "למעשה מדובר בתעודת כשרות של שר הביטחון לטרור יהודי. אחר כך הם יתבכיינו על האג. ממשלה של תומכי טרור", אמר חבר הכנסת אחמד טיבי (תע"ל).
השאיפה של סמוטריץ', אחרי ניצחון טראמפ: לקדם את חזונו מול כ"ץ
לפי ההערכות, השלב הבא הוא עיכובים בביצוע פינויים של מאחזים בלתי-חוקיים שאושרו במסלול ביטחוני. מנהלת ההסדרה שאותה הקים השר סמוטריץ' משכה לעצמה את סמכויות האכיפה של מאחזים בלתי-חוקיים ואי אפשר להרוס מבנים בלי אישור שלה, למעט השימוש בכלי של "צורך ביטחוני", שלא דורש את אישורה אלא עובר במסלול צבאי.
פינוי מאחז בשומרון, יוני האחרון
(צילום: רועי חדי)
השאיפה של סמוטריץ' ובן גביר תהיה להשפיע גם במסלול הביטחוני ולייצר בלמים בעניין מטעמו של שר הביטחון. ל-ynet נודע כי הפינוי שהתרחש בשבוע שעבר במאחז הבלתי-חוקי עוז ציון בבנימין נעשה ללא ידיעתו של השר כ"ץ שרק נכנס לתפקידו.
לצד האופוריה מניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, השר סמוטריץ' ונציגי המתנחלים מקווים לקדם את חזונם גם אל מול השר כ"ץ. השאיפה של סמוטריץ' ושל בן גביר תהיה להשפיע גם במסלול הביטחוני ולייצר בלמים מטעמו של שר הביטחון החדש.
השר הקודם גלנט, שיצא כעת מהמשוואה, "דיבר באותה שפה" עם מערכת הביטחון בסוגיות קריטיות כגון הטלת צווי מעצר מנהליים, פינוי מאחזים בלתי חוקיים מסיבות ביטחוניות, סגירה או פתיחה של מעברים לפלסטינים, ובכלל – ניהול מדיניות של מקלות וגזרים מול הפלסטינים. לא ברור שכך יהיה המצב גם מול השר החדש כ"ץ.
