ועדת הבדיקה הממשלתית לחקירת בריחת ששת המחבלים מכלא גלבוע בערב ראש השנה בספטמבר 2021 מצאה כשלים וליקויים בכל תחומי הליבה של שירות בתי הסוהר (שב"ס) העוסקים באסירים ביטחוניים. הוועדה המליצה המלצות מערכתיות נוקבות ומרחיבות בתחומים אלו, שיישומן נדרש כדי למנוע בריחות בעתיד. אלה כמה מהליקויים המרכזיים שאפשרו את הבריחה.
תאי "כספת"
באגף שהאסירים ברחו ממנו, נבנו תאים מאובטחים המכונים תאי "כספת". לפי דוח הוועדה, בשב"ס הייתה תפיסה שלפיה תאים אלו בלתי חדירים, ולא ניתן לפרוץ אותם כדי לחפור מנהרה אל מחוץ למתקן הכליאה. הוועדה התרשמה כי בכמה אירועים, בעיקר ניסיונות הבריחה מבתי הכלא גלבוע ושטה ב-2014 ואירועים בכלא רמון ב-2019 וב-2021, התברר כי תאי ה"כספת" אכן חדירים, אולם התפיסה הנהוגה בשירות בתי הסוהר בכל הדרגים לא השתנתה. הוועדה ציינה כי תפיסה זו "מנעה מיקוד של השגרות המבצעיות באפשרות הבריחה מהתא ונקיטת צעדי אבטחה דרושים מחוץ לו", וצמצמה את הדריכות המבצעית של סוהרי שב"ס לאיתור בריחה מתוך התאים.
בנייה על גבי כלונסאות
המבנים בכלא גלבוע מצויים על מוטות תמיכה, מה שגרם להיווצרות חלל בין רצפת התא לקרקע. לפי הדוח, החלל הקל על האסירים לחפור את המנהרה ולהסתיר את שאריות החול והבטון שנחפרו.
הוועדה מצאה כי בשב"ס היה כשל רחב היקף לאורך שנים בכל הנוגע לשימור הידע על מפרטי הבנייה של הכלא, ולהבנת ההשלכות של מפרטים אלו על אבטחתו. "כמה מהמפקדים לא ידעו על חולשה בסיסית זו של בית הסוהר", צוין, "מפקדים אחרים סברו שהחללים מתחת לבית הסוהר מולאו בבטון לאחר ניסיון הבריחה ב-2014". הוועדה הוסיפה כי מפקדים נוספים ידעו שהחללים לא מולאו בבטון, אך חשבו שהגישה אליהם מתאי ה"כספת" נמנעה. "לא ברור מדוע העובדה שבית הסוהר בנוי על גבי כלונסאות לא הוגדרה 'נקודת תורפה קבועה', מה שהיה מחייב תהליכי פיקוח ובקרה קבועים בעניינה", נכתב. הוועדה ציינה כי אילו ננקטו פעולות בעניין זה, היו גדלים הסיכויים לאתר את המנהרה במהלך חפירתה ולמנוע את הבריחה.
כשירות מבצעית של הסוהרים
לפי מסקנות הוועדה, כשירותם המבצעית של הסוהרים טרם הבריחה הייתה "בינונית ואף בינונית מינוס", וכן נפלו פגמים רבים ב"תחום הסוהרוּת" הבסיסית. "לא קיבלנו - ולא מצאנו - הסבר מספק לפער הנרחב בין הפקודות והנהלים למצב בפועל", ציינו חברי הוועדה, "פער זה מלמד על צורך לבחון מחדש את הפעולות הנעשות בשב"ס לשמירה על כשירות המשמרות, לוודא שהמפקדים מודעים לאחריות הישירה שלהם לשמירה על רמת כשירות גבוהה ולאכוף אחריות זו".
בנוסף, הוועדה התרשמה כי בחלק ניכר משרשרת הפיקוד בשב"ס המפקדים לא הטמיעו את החובה לנקוט אמצעים שייתנו מענה לבעיות בכשירות הסוהרים. "כפועל יוצא מכך, לא נעשה די בעניין זה", נכתב בדוח. הוועדה ציינה כי בתחום אגף המבצעים (אג"ם) שב"ס נוטה להיצמד למוכר ולרגיל, "על פני בחינה מעמיקה של סוגיות העומק העומדות לפתחו".
ספירות אסירים
הוועדה קבעה כי נפל פגם ממשי בכך שלא בוצעה ספירה שמית בערב הבריחה, וכי הדבר תרם מהותית לאפשרותה. לפי הדוח, בכלא גלבוע לא הייתה הקפדה מספקת על קיום ההוראות בנושא ספירת האסירים. הוועדה ציינה כי מפקד הכלא ניסה לקיים בקרות מרובות בתחום הספירות, אולם חריגה מהנהלים טופלה באופן לקוי שאינו ממחיש את חשיבות הדברים. "לא מצאנו שמדובר בפגם כללי בשב"ס. ככלל, נוהלי שב"ס עונים היטב על הצורך בזיהוי שמי בעת ספירת האסירים", נכתב בדוח.
בדיקות אמצעי אבטחה פיזיים (אא"פ)
בשב"ס נערכות בדיקות אא"פ הבוחנות את התקינות והשלמות של מערכות האבטחה הפיזיות בבית הסוהר - סורגים, דלתות, קירות ורצפות. הוועדה קבעה שבדיקות האא"פ בכלא גלבוע לא היו יעילות ולא מימשו את תכליתן הבסיסית. "בייחוד, בבדיקות אלו לא זיהו את השבר ברצפת חדר המקלחת בתא שהאסירים ברחו ממנו", ציינו חברי הוועדה.
לדבריהם, צירופן של ארבע סיבות עיקריות הובילו לכשל: אמצעים בלתי מספקים בכלא, והעובדה כי האסירים מכירים היטב את הבדיקות וערוכים לקראתן. "לכן לא לא מפתיע שהן מסתיימות לרוב ללא ממצאים", נכתב בדוח. שנית, צוין כי נדרש למקד את הבדיקה ולהתאימה למקומות שבהם קיימים חללים שמתחת לכלא - אולם הדבר לא נעשה. שלישית, חברי הוועדה גרסו כי ביצוע הבדיקה פעמיים ביום וב"חוסר יעילות", עלולה לפגוע בערנות הסוהרים ולהפוך את פעולותיהם לאוטומטיות. עוד ציינה הוועדה כי הבקרות החיצוניות בכלא נגעו להיבטים הטכניים של הבדיקה (עצם ביצועה ורישומה ביומן), ולא לאיכותה. לפי הדוח, "אילו הבדיקות היו יעילות וממוקדות, היו גדלים הסיכויים לזהות את השבר ברצפה במקלחת בתא 5 באגף 2 - ולחשוף את המנהרה".
בקרות לילה
הסוהרים בכלא נדרשים לערוך "בקרת לילה" - לסייר באגף, לצפות לתוך תאי האסירים ולנסות לאתר פעילות שלילית. הוועדה קבעה כי נפל כשל ממשי בפעילות סגל הכלא: "על אף קיומן של ארבע בקרות לילה בשעות 01:30–03:00, לא התגלה שתא 5 באגף 2 היה ריק אז. כשל זה פגע פגיעה של ממש באפשרות לאתר את האסירים בזמן אמת וללכוד אותם סמוך למועד בריחתם מבית הסוהר".
הוועדה מצאה כי תכלית "בקרת הלילה" ואופן ביצועה לא היו ברורים בקרב סגל הכלא. "ניכר שסוהרי הביטחון וחלק מדרגי הפיקוד שהעידו לפנינו חששו מנקיטת צעדים העלולים להעיר את האסירים מהשינה, והעריכו כי הדבר יוביל לתלונות על תפקודם", נכתב.
מערכת הביוב
הוועדה מצאה כי לא ניתן להכריע בוודאות אם היה חול מהחפירה בבור הביוב ערב הבריחה, אף שהממצאים נוטים לאשש זאת. "ניתן להעריך ברמת סבירות גבוהה כי אילו איש בדק הבית היה מדווח על החשד להימצאות חול בבור הביוב, היה בכך כדי להוביל לפעולות נמרצות מטעם סוהרי בית הסוהר, וייתכן שאף מטעם המחוז", נכתב בדוח, "פעולות כאלו היו עשויות בהחלט להגדיל את הסיכוי לאתר את מנהרת הבריחה".
בנוסף, צוין בממצאי הדוח כי מתחילת אוגוסט 2021 ועד הבריחה הגיעו לכלא גלבוע ביוביות (כלי רכב לניקוז ביוב) ארבע פעמים. "הן העלו ממצאי חול ואבנים בקווי הניקוז והביוב, אבל נמצא להם הסבר סביר", כתבו חברי הוועדה. "אין בסיס מספק לקשור את הסיבות להזמנת הביוביות לבריחה, וסביר להניח שסיבות אלו נבעו מתקלות 'שגרתיות' בכלא".
עם זאת, הוועדה מצאה כי מפקד הכלא לא קיבל דיווחים על ממצאים חריגים בקווי הביוב או הניקוז, על תדירות הגעת הביוביות ועל החשד לממצא חול בביוב. "לא ניתן לקבוע שדיווחים מסוימים אלו היו מסייעים במישרין למניעת הבריחה", גרסה הוועדה, "אולם צבר אירועים זה עשוי ללמד על כשל בתרבות הדיווח בבית הסוהר".
כשלים וליקויים בתחום המודיעין
הוועדה קבעה כי היעדר מידע מודיעיני על כוונת בריחת האסירים הוא כשל עמוק ומתמשך. לטענתה, הכשל נוגע לליבת קיומו של מערך המודיעין בשירות בתי הסוהר כולו. "אל מול התחכום הרב שבו פעלו האסירים, מערך המודיעין בשב"ס לא הגשים את ייעודו, לא הפעיל את כלי האיסוף הנכונים, לא שאל את השאלות הנכונות ולא פעל במקצועיות לכיסוי מספק של תחום הבריחות או של אסירי הסיכון הגבוה לבריחה (סג"ב)", נכתב בדוח, "למעשה, נראה כאילו המודיעין המתין לכך שהמידע יזרום אליו ביוזמת המקורות, ללא הכוונה מפורשת של אנשי המודיעין".
חברי הוועדה הוסיפו כי חומרת הכשל מתעצמת בשל נסיבותיו - המנהרה נחפרה זמן רב, ההתנהלות המחשידה של החופרים הייתה לאורך זמן רב ואסירים רבים היו מעורבים בחפירת המנהרה או מודעים לביצוע חפירה בתא. בנוסף, ציינו, בריחה מהכלא הייתה אמורה להיות מצויה בראש נושאי ההתעניינות של המודיעין בשב"ס מכיוון שהאסירים שברחו השתייכו לג'יהאד האיסלאמי, והיו בהם גם אסירי סג"ב שהיו מעורבים בחפירת מנהרה במתחם שטה-גלבוע ב-2014 וכן אסירים שנבחרו לנציגי הג'יהאד בכלא. "הם היו צריכים להיות מוגדרים אסירים דומיננטיים המצריכים פיקוח מודיעיני מחמיר", הודגש.
הוועדה מצאה כי גורמי המבצעים, לרבות מפקדי הכלא, ייחסו לקציני המודיעין מעמד מוביל כלפי האסירים הביטחוניים - והסתמכו על פעילותם בניהול השגרה של האסירים. לפי הדוח, אחת הסיבות לכך היא החוזק היחסי שהפגינו הקצינים באיתור חפצים אסורים, בעיקר חלקי טלפונים ניידים, בין כותלי הכלא. "המפקדים התפרקו מאחריותם בתחום המודיעין, והסתמכו כמעט באופן בלעדי על כך שהמודיעין יספק להם את המידע הדרוש לפעילותם", נכתב.
כשלים וליקויים בתחום כליאת אסירים ביטחוניים
לפי הוועדה, נוצר מצב שבו "דובר האגף" ומנהיגי ארגוני הטרור השונים זכו למעמד ייחודי בקרב האסירים הביטחוניים, בתור מייצגים את האינטרסים של האגף ושל ארגוני הטרור. חברי הוועדה ציינו כי המעמד מנע שיח הכרחי וישיר בין אסירים ביטחוניים לגורמי שב"ס, והוביל לחיזוק מעמד ה"דוברים", ומכאן גם לחיזוק מעמד ארגוני הטרור בכלא.
"הוועדה שמעה את עמדת שב"ס שלפיה פגיעה נקודתית בתנאי אסירים ביטחוניים, ואף בתנאי הכליאה של אסיר ביטחוני מסוים, עלולה להתפתח לאירוע בעל השפעה ביטחונית ישירה", נכתב בדוח, "בהתאם לכך, הוועדה מבינה את תפיסת שב"ס בדבר הצורך לשקף לדרג המדיני את ההשלכות האפשריות לפעולות בעניין האסירים הביטחוניים. כמו כן, הוועדה מבינה את בקשת שב"ס להכוונה מדינית המביאה בחשבון את כל שיקולי הביטחון בכל הזירות, טרם ביצוע פעולות נקודתיות החורגות מהשגרה בעניינם של האסירים הביטחוניים".
עם זאת, הוועדה סברה כי אין לפטור את שב"ס מאחריות. "כליאת אסירים ביטחוניים מצויה בליבת פעילות הארגון", כתבו חברי הוועדה בדוח, "היעדר מדיניות סדורה בעניין זה בשל המתנה לדרג המדיני אינו ראוי. היה על שב"ס לנקוט צעדים שונים אף בהיעדר הכוונה מספקת מהדרג המדיני".
הוועדה, שבראשה עומד השופט (בדימוס) פרופ' מנחם פינקלשטיין, קבעה שלא יינקטו צעדים נגד נציבת שב"ס קטי פרי, שאמרה לאחר פרסום הדוח כי נעשה עימה צדק. גם נגד סגנה מוני ביטן לא יינקטו צעדים - אך מפקד מחוז הצפון גונדר אריק יעקב יודח מתפקידו.