"התחסנתי הערב בחיסון שלישי", כתבתי לפני שבועיים, מעל תמונה שלי בעת החיסון שהעליתי לטוויטר ולפייסבוק. "מרגישה פריבילגית ביחס לרוב המכריע של אוכלוסיית העולם. לכו להתחסן!". הפוסט הזה זיכה אותי בהתוודעות אל חבורה מטורללת במיוחד של מכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים. מסכני בריאות הציבור, אשר דומה כי הותקפו בידי וירוס המכבה חלקים תבוניים במוח. "לכי למות, מה את מפריעה לנו לחיות, טיפשה", כתבו לי. "את תשלמי על זה! שולחת אנשים למוות!", "משתפת פעולה ברצח עם, גם יומך עוד יגיע", "מעודדת אנשים להתחסל! את תבואי להלוויות של נרצחי החיסול?".
נדהמתי מחמת הזעם, הטירוף, השקרים, תיאוריות הקונספירציה המשונות, ההשוואה החוזרת ונשנית לפשעי הנאצים, ההסתה, האיומים. לפוליטיקאית בדימוס יש קיבה חזקה, אבל אלה שנהר האשפה הזה מכה בפניהם במיוחד הם רופאות ורופאים שעומדים בחזית הקרב על חיינו, גרונם ניחר מתחנונים שנתחסן, והאלימות כלפיהם נתעבת במיוחד.
רק מיליון זכאי חיסון בישראל מתוך כתשעה מיליון לא חוסנו עדיין. וגם הם, ברובם, לא התחסנו בגלל עוני וחולשה, היעדר נגישות, קשיי שפה, חוסר אונים. השיח האלים האקטיבי שייך לכת קטנה שהשתבשה דעתה, המזינה את עצמה באגדות מסמרות שיער ומוצאת טעם לחייה בקיפוד חייהם של אחרים.
בארה"ב אלה ה"אלט רייט", הימין הקיצוני הלבן והגזען שממנו גם באה המתקפה על הקפיטול, שעה שאצלנו תוכלו למצוא שם גם אנשי שמאל, נאורים בעיני עצמם, הנושאים בפיהם לשווא את שיח "הזכויות", "הדמוקרטיה" ו"הבחירה החופשית". כאילו היו לוחמי צדק נועזים נגד שלטון אכזר המרעיל את נתיניו בכפייה ובעורמה.
זו התנהגות פרימיטיבית, שמתכחשת למדע ולרפואה ומחליפה אותם בתיאוריות ניו-אייג'יות מבולבלות, וסוגדת לאלוהי הקונספירציה. מתחשק להגיד להם – תתחסנו, נבערים
בפועל מדובר בחבורה אגוצנטרית, נטולת ערכים של סולידריות, עזרה הדדית, אחריות לגורל הזולת. הפעילות שלהם שוללת מבני אנוש אחרים את הזכות הבסיסית ביותר: לחיות. ואחריה את הזכויות לבריאות, לחופש תנועה, לפרנסה, לחיים נורמליים. מאבק מעוות על זכותם הקדושה להדביק אותנו במחלה ממיתה. הזכות שלהם להתהלך בציבור מבלי שחוסנו, ולמנוע את מיגור המגפה, תוך מסע טרור נגד מי שקורא להתחסן, היא בדיוק כמו הזכות להסתובב ברחוב הומה אדם עם אקדח שלוף וטעון ולירות בו באקראי.
זו התנהגות פרימיטיבית, שמתכחשת למדע ולרפואה ומחליפה אותם בתיאוריות ניו-אייג'יות מבולבלות, וסוגדת לאלוהי הקונספירציה. מתחשק להגיד להם – תתחסנו, נבערים, או קחו מכונת זמן למאה ה-14 אל הדבר, מגפת המוות השחור שקטלה מיליונים באירופה ובאסיה, או להתפרצויות האבעבועות השחורות, הטיפוס, הכולירה, הדיפתריה, הפוליו – בטרם נמצאו להם מרפא וחיסון. אתם תשתלבו שם נהדר.
גם בימים ההם נשים שעסקו בריפוי, באמצעים הדלים שעמדו לרשותן, הואשמו בעצמן בכישוף ובגרימת מוות, והועלו על המוקד כמכשפות. וראשוני המדענים, הרופאים והפילוסופים, שניסו למצוא סיבה רציונלית ומרפא למגפות – הואשמו בכפירה באל וזכו לגורל דומה.
ב"דקאמרון" של בוקאצ'יו, המתעד היטב את המוות השחור, נמלטים כמה צעירים עשירים מפירנצה מוכת הדבר אל ארמון מבודד בכפר. האנושות החלה להגן על עצמה מפני מגפות, כשיחד עם התקדמות המדע באה גם התובנה המוסרית שבמגפה אין הימלטות של בודדים. שיש צורך באחריות חברתית.
אחד השיאים המרהיבים של השילוב בין מדע פורץ דרך ובין מוסר אנושי היה כאשר הרופא הווירולוג היהודי-אמריקני יונה סאלק פיתח בשנות ה-50 את החיסון הראשון נגד מגפת הפוליו הנוראה, וסירב לקבל על כך אפילו סנט אחד. הוא אמר ששכרו האמיתי הוא הצלת חיי אדם. לו היה חי היום, היה עשוי לצאת מפתח ביתו ולראות הפגנה של מתנגדי חיסונים, שמכנים אותו רוצח.
"הכלה" היא מילה נאה, אבל לא כל דבר בלע וסכנה אפשר או מותר להכיל. דוגמא נאה לכך נתן "אנו", המוזיאון החדש לתולדות העם היהודי. אחרי פרסום שבשטחו ממוקמת עמדה לילית לחיסוני קורונה, הותקף עמוד הפייסבוק של המוזיאון בשפך מזוהם של נאצות שונות ומשונות, לרבות "מידע" על כך שבמוזיאון הייתה התפרצות אבולה.
וכך השיב המוזיאון: "מכחישי קורונה, מתנגדי חיסונים, מסכני בריאות הציבור ושאר פתיתי שלג ייחודיים, אנחנו מוסד ציבורי שפועל על פי תקנות והנחיות משרד הבריאות וממשלת ישראל. הדעות, הקללות והשימוש התכוף שלכם במונחים כמו 'נאצים', 'הרייך הירוק', 'פאשיסטים' ושאר טינופת מילולית יימחקו תוך רגע, אז אל תטרחו. נצלו את הזמן הזה להחלפת מתכוני כורכום ואיתור אנשי לטאה. המשך חיים בריאים ושפויים לכולנו".
- שלי יחימוביץ' היא עיתונאית התאגיד, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
