הפגנות בלוב, אחרי פרסום הפגישה החשאית עם שר החוץ כהן
שעות לאחר שמשרד החוץ פרסם אמש (ראשון) על קיומה של הפגישה החשאית ברומא בין שר החוץ אלי כהן לשרת החוץ של לוב נג'לאא אל-מנקוש - הגיעו התגובות הזועמות בלוב, והראשונה לשלם את המחיר היא שרת החוץ בעצמה, שבישראל התגאו רק שעות קודם לכן בפגישה היסטורית עימה. אל-מנקוש הושעתה מתפקידה, ובלוב אף פרסמו את המכתב ששלח לה ראש הממשלה עבד אל-חמיד א-דובייבה, שמינה ממלא מקום זמני לתפקיד.
בהמשך דיווח "אל-אווסט", אתר חדשות לובי שמקום מושבו בקהיר, שגורמי ביטחון אמרו שהשרה נמלטה במטוס ממשלתי לטורקיה. גורמים מדיניים ישראלים אמרו שהשרה אכן המריאה מלוב ונחתה באיסטנבול. הדיווחים הראשונים על עזיבתה האפשרית עלו ברשתות החברתיות לאחר שמטוס פלקון ששייך לממשלת לוב המריא בשעת לילה חריגה ונחת לפנות בוקר באיסטנבול. אין התייחסות רשמית לגבי הטיסה הזו ומי היה עליה, ובערוץ הסעודי "אל-חדת" דווח מנגד שמנגנוני הביטחון הלוביים הכניסו את השרה לרשימת מעוכבי היציאה מהמדינה.
במשרד החוץ של לוב פרסמו את גרסתם לפגישה - וטענו כי שרת החוץ "סירבה בכל תוקף לקיים פגישה עם כל נציג ישראלי והיא עדיין עומדת על סירובה. מה שקרה ברומא זה מפגש לא מתוכנן ולא רשמי - בזמן פגישה שלה עם שר החוץ האיטלקי". לטענת המשרד, "הוא לא כלל שום שיחות או הסכמים, אלא ההפך, השרה הציגה את עמדתה הבלתי מתפשרת ולא ניתנת לערעור כלפי הסוגייה הפלסטינית".
הפגישה בין שני שרי החוץ, נציין, התקיימה בבית הארחה של שר החוץ האיטלקי, אך היא לא הייתה מקרית. כך לפי גורמים בירושלים. לפגישה קדמו שיחות עם בכירים בלוב, בהם גם שרת החוץ עצמה.
גורמים מדיניים בכירים בישראל אמרו שסוכם מראש עם השרה הלובית שהפגישה תפורסם, כשהמטרה הייתה לעשות זאת לכל המאוחר מחר. "הפגישה תואמה ברמות הבכירות ביותר פה ושם", נטען. "השר כהן טס במיוחד לרומא להיפגש איתה בבית הארחה רשמי של משרד החוץ האיטלקי, זה לא היה מקרי. שרת החוץ לא עשתה שום דבר מאחורי גבו של ראש הממשלה הלובי, והמהומות שם הן לא חריגות - על אף שבממשלה המקומית נלחצו מכך. האינטרס של ממשלת טריפולי בקשר עם ישראל נועד לפתוח ללוב דלתות במערב ולקנות לגיטימציה במערב, והאינטרס הזה לא השתנה".
עם זאת, הגורמים הודו כי "אנחנו לא יודעים מה יקרה בהמשך ומה יהיו ההשלכות של המשבר הזה. שרת החוץ אכן הושעתה וטסה לאיסטנבול".
באופוזיציה תקפו את ההחלטה לפרסם את קיומה של הפגישה. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי "יחסי החוץ של מדינת ישראל הם עניין רגיש ורציני, בטח כשמדובר ביחסים עם מדינות ערביות ובוודאי כאלה שאין לנו איתן יחסים רשמיים. כשעושים הכל בשביל יחסי ציבור וכותרות, עם אפס אחריות וחשיבה קדימה - זה מה שקורה. ביחסי החוץ או בביטחון, בכלכלה או בחינוך. ממשלת נתניהו היא ממשלה רשלנית וכושלת שחייבת לסיים את ימיה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "ניהול מדיניות חוץ של מדינה כמו ישראל הוא אירוע מורכב ולעתים נפיץ שצריך לנהל בזהירות ובחוכמה. פגישות חשאיות שמעולם לא דלפו בנו את היחסים שהפכו עם השנים להסכמים היסטוריים עם מדינות האזור. זה לא מה שקורה עכשיו. מדינות העולם מסתכלות הבוקר על ההדלפה חסרת האחריות של פגישת שרי החוץ ישראל-לוב, ושואלות את עצמן: זו מדינה שאפשר לנהל איתה יחסי חוץ? זו מדינה שאפשר לסמוך עליה? האירוע מול שרת החוץ הלובית הוא חובבני, חסר אחריות וכשל חמור בשיקול דעת. זה בוקר של חרפה לאומית וסיכון חיי אדם בשביל כותרת".
הודעת ההשעיה הגיעה לאחר מחאות ספונטניות שפרצו בעיקר בחלקה המזרחי של לוב - שנחשב מנותק מהמערב - אך לא רק. כלי תקשורת במדינה ובעולם הערבי דיווחו על הפגנות שמתקיימות בכמה ערים בלוב, בהן גם נשרפו דגלי ישראל, במחאה על הפגישה בין השניים. המחאות הללו נמשכו לאורך כל הלילה, וברשתות החברתיות הייתה הסתה קשה נגד השרה - שבין היתר כונתה "בוגדת" ו"עבריינית". גולשים גם פרסמו דיווחים על הפגישה לצד תמונות של פלסטינים הרוגים.
במקביל דווח כי מועצת הנשיאות בלוב פנתה לראש הממשלה א-דובייבה בבקשה לפתוח בחקירה כדי להבין באיזה נסיבות נפגשה שרת החוץ עם עמיתה הישראלי באיטליה, וחברי פרלמנט ממפלגת "הצדק והבנייה", המזוהה עם האחים המוסלמים, גינו את הפגישה. "הצעד הזה, שפוגע ברגשות בכל העם הלובי, דורש הבהרה", הם אמרו ודרשו מראש הממשלה להדיח את שרת החוץ מתפקידה. לדבריהם, הפגישה הייתה "קו אדום שאסור לחצות אותו".
חברי פרלמנט נוספים בלוב דרשו מהממשלה הבהרות בנוגע לפגישה, וחלק אף ביקשו שהממשלה תביע את התנצלותה באופן רשמי ופומבי.
שרת החוץ שעוררה את זעמם של חלק מאזרחי לוב התחילה לפעול בזירה הפוליטית הלובית לאחר הדחת הנשיא מועמר קדאפי בשנת 2011 - ומכהנת כשרת חוץ בממשלת טריפולי (מערב לוב) תחת הנהגתו של ראש הממשלה א-דביבה מאז הקמתה במרץ 2021. אל-מנקוש היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה בלוב.
המערכת הפוליטית בלוב מפוצלת כשבשטח נשמרת הפסקת האש בין המערב (טריפולי) למזרח (בנגזי) שהושגה בסוף שנת 2020.
הפגישה החשאית התקיימה בשבוע שעבר, והיא הפגישה הראשונה אי-פעם בין שרי החוץ של שתי המדינות. מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי נכח גם הוא, והשרים דנו בקשרים ההיסטוריים בין שני העמים, במורשת של יהודי לוב, באפשרות לשיתוף פעולה בין המדינות ובסיוע ישראלי למטרות הומניטריות. שר החוץ אמר אתמול כי "הפגישה ההיסטורית היא צעד ראשון בקשר בין ישראל ללוב. גודלה ומיקומה של לוב מעניקים לקשרים איתה חשיבות עצומה ופוטנציאל עצום עבור מדינת ישראל".
הוא הוסיף כי "דיברתי עם השרה על הפוטנציאל הרב לשתי המדינות, הכולל שיפוץ בתי כנסת ובתי קברות יהודים במדינה". מרבית מבני הקהילה היהודית בלוב עלו לישראל החל משנות ה-30 של המאה ה-20, וכן בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. בעשור האחרון קיימו ישראל ולוב מגעים חשאיים באמצעות משרד החוץ והמוסד.
גורמים רשמיים בממשלת לוב אמרו לסוכנות הידיעות AP כי האפשרות לנורמליזציה בין ישראל ללוב נידונה לראשונה בפגישה בין ראש הממשלה הלובי א-דבייבה וראש ה-CIA וויליאם ברנס, בעת ביקורו של האחרון בטריפולי בינואר. לפי הגורם, ברנס הציע שממשלתו של א-דבייבה תצטרף לארבע המדינות הערביות שכבר נרמלו את היחסים עם ישראל במסגרת הסכם אברהם בתיווך ארה"ב ב-2020. ראש ממשלת לוב נתן אישור ראשוני, אבל היה מודאג מתגובת הציבור, הידוע בתמיכה בפלסטינים.
פורסם לראשונה: 01:04, 28.08.23
