קשה היה לפלסטינים להתאכזב מביקור ביידן, היות שהם לא טיפחו ציפיות מיוחדות לקראתו. שבועות רבים לפני הביקור היה ברור לפלסטינים כי מוקד הביקור הוא סעודיה, וכי הוא נועד לקדם אינטרסים לאומיים אמריקניים ובראשם מחירי הנפט. התובנה הזאת מעצימה את התסכול שבו שרויים הפלסטינים בשנים האחרונות נוכח ערעור המשוואה ההיסטורית שאותה טיפחו, ולפיה לא ייכון שלום אזורי לפני שיוסדר ראשית כל עניינם. השגת האישור הסעודי לטיסות ישראליות מעל שטח הממלכה מהווה מבחינת הפלסטינים עוד מסמר בארון הקבורה של המשוואה הוותיקה שהחל להיווצר עם חתימת הסכמי אברהם.
הביקור התקדימי של ביידן במזרח ירושלים והעובדה שאזכר בנאומו את מות העיתונאית שירין אבו-עאקלה ואת חזון שתי המדינות, לא מצליחים לנסוך שביעות רצון בקרב הפלסטינים. הביקור מבחינתם הביא בעיקר הישגים לישראל, ובמוקדם "הצהרת ירושלים", לא לווה בהבטחה לפריצת דרך במשא ומתן המדיני, ולא הביא להישגים משמעותיים עבור הרשות, למעט סיוע כספי אמריקני שהובטח לבתי החולים במזרח ירושלים.
ביידן במזרח ירושלים, היום
(צילום: רויטרס)
צלילים צורמים: ההמנון האמריקני בבית לחם
(צילום: רויטרס )
הישג סמלי התפתח דווקא מצד איחוד האמירויות, שהסכימה בצד תקדימי ערב הביקור להעביר סיוע כספי לבתי החולים במזרח העיר, מהלך שזכה לתשבחות מצד הרשות המנסה לזה זמן לפייס את שליטי האמירויות. אלה זועמים על השחיתות הפושה ברשות - אשר נגעה גם לכספי הסיוע שהועבר מאבו דאבי - ובכלל מצדדים במוחמד דחלאן, ה"נמסיס" של אבו מאזן מבית. כעת מתפתחת תקווה צנועה ברמאללה להרחבת הסיוע הכלכלי מצד האמירתים וכן הסעודים, שעד כה הפגינו יד קפוצה כלפי הפלסטינים.
לגבי פתיחתה מחדש של הקונסוליה במזרח ירושלים או הסרת אש"ף מרשימת ארגוני הטרור, ידעו הפלסטינים מראש כי מדובר ביעד חסר סיכוי בעת הנוכחית. הממשל האמריקני טרוד בסוגיות כבדות משקל אחרות מצד אחד, ומהצד האחר נזהר ממהלכים שישפיעו על הזירה הפוליטית הישראלית הפנימית ערב הבחירות.
עם תום הביקור חוזרים הפלסטינים להתמקד בשתי סוגיות מרכזיות שלשיטתם יעצבו את המציאות: הבחירות בישראל, ועוד לפני כן תקופת חגי תשרי שלהערכת רבים ברשות צפויה שוב להעלות את מפלס המתיחות בהקשרי הר הבית. ברקע לכך, ממשיכה חמאס כל העת לנסות וללבות את האווירה בסוגיית הר הבית ואת היצרים ביהודה ושומרון. זה קורה במסגרת מדיניות "הבידול" שחמאס אוכפת על ישראל בשנה האחרונה, ולפיה היא מקפידה לשמור על שקט בעזה בתמורה להישגים האזרחיים המשמעותיים שהיא מחלצת מישראל, אך חשה חופשית לקדם טרור והסתה בכל זירה אחרת שאינה הרצועה.
2 צפייה בגלריה
שלט מחאה על מותה של העיתונאית שירין אבו-עאקלה, לפני הצהרות ביידן ואבו מאזן בבית לחם
( צילום: AP)
2 צפייה בגלריה
הציפיות הפלסטיניות הנמוכות מביקור ביידן כפי שמראה קריקטורה מהעיתון "אלקודס" מהיום: פרפרזה לפתגם ערבי ידוע - "ביידן, ביידן, כמו שהגעת - כך הלכת"
( מתוך העיתון ״אלקודס״)
עם עזיבת ביידן, נדרש מישראל להימנע מהתבשמות יתר מההישג שמומש מול סעודיה, ולהכיר בכך שהבטחת ביטחונה הלאומי מחייבת בכל מצב טיפול מעמיק בנושא הפלסטיני, זה שרבים ממנהיגי המדינה אוהבים לזנוח או להאמין כי המציאו נוסחה ליישום הצלחות אזוריות תוך "ייבוש הפלסטינים". שאלת העתיד של ישראל והפלסטינים חייבת להשתלב כנושא מרכזי בשיח הבחירות הצפויות, וחיוני כי הציבור ידרוש מכלל המועמדים להסביר מהו חזונם בנושא שחשיבותו האסטרטגית הקיומית אינה נופלת מזה של הסוגיה האיראנית.
ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן
