גורמים רשמיים בישראל ממשיכים לשמור על שתיקה, אבל אתרי חדשות אמינים בארה"ב טוענים שעיתוי הנחתת "מהלומת הביפרים" נכפה עלינו, מפני שחיזבאללה עמד לחשוף את המיזם התחבולתי. לכן, כך טוענים גורמים יודעי דבר בארה"ב, ישראל הייתה צריכה להפעיל את הביפרים הקטלניים לא בעיתוי שאליו התכוונה ואליו תוכננה המהלומה.
ריאיון עם פרשננו רון בן ישי
(צילום: ירון ברנר)
סביר להניח ש"מהלומת הביפרים" הייתה צריכה להיות (וייתכן שעוד תהיה) חלק ממהלך או מהלכי לחימה גדולים יותר. ניתן להניח שזו הסיבה שבגללה התקיימו אצלנו דיונים ביטחוניים קדחתניים וחשאיים החל מיום ראשון, שעסקו בדילמה האם להסתכן באובדן היכולת החשאית או לפעול אף על פי שאין לה המשך בפעולה צבאית יעילה, ולהסתכן גם בתגובה הרסנית שחיזבאללה ינסה להנחית עלינו.
בירושלים ובמערכת הביטחון, וגם לא מעט מומחים, טוענים בהתייחס לעיתוי שצריך לנצל אותו ולצאת למערכה כוללת בלבנון שתשמיד ותוציא מכלל פעולה חלק ניכר מהיכולות הטיליות והאחרות שצבר חיזבאללה בעזרת האיראנים, ואשר מהוות איום מסוכן וממשי לעורף הישראלי. מערכה כוללת כזו היא גם ההזדמנות לוודא שכוח רדואן וכלי הנשק הכבדים של חיזבאללה שאינם מסכנים מיידית את יישובי הגבול בהסתערות בנוסח 7 באוקטובר ובירי מתמיד שמשבש את שגרת החיים והפרנסה.
תיעוד מפיצוץ הביפרים
"אנחנו נמצאים בשלב חדש במלחמה", אומרת אישיות ביטחונית בכירה. "לא חדלנו לדאוג ולעשות הכול כדי להחזיר את החטופים, אבל חייבים בקרוב להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, וזו כרגע נקודת הכובד העיקרית שלנו". עם זאת, אותה אישיות בכירה הדגישה שעל ישראל להתחשב בכל מיני גורמים אחרים ובראשם האמריקנים.
אפשר להעריך שאם הדבר היה נתון לשיקולם והחלטתם הבלעדית של שר הביטחון והרמטכ"ל, היינו כבר בעיצומה של מערכה כזו שבה צה"ל מתמרן בעומק לבנון. אבל הממשל בוושינגטון מתנגד נחרצות למערכה כזו בעיתוי הנוכחי, ודובריו חזרו ואמרו את זה כמה פעמים ביממה האחרונה.
ישראל לא יכולה להתעלם מהדרישה התקיפה האמריקנית, כיוון שמערכה עצימה בלבנון אכן עלולה לגרום לאיראן ולגורמים הנוספים ב"ציר ההתנגדות השיעי" לחוש לעזרת חיזבאללה המותקף, וישראל תזדקק לסיוע אמריקני ביירוט הטילים, טילי השיוט והכטב"מים, שבסבירות גבוהה ישוגרו לכיווננו מכל עבר. לכן, די סביר להניח שישראל תניח לחיזבאללה ואולי גם לאיראן לעשות את המהלך הבא, ובינתיים לאפשר לאמריקנים למצות את הסיכוי לגבש מתווה חדש לעסקה לשחרור חטופים ולהפסקת הלחימה.
הממשל בוושינגטון עובד על זה קשה, ואפשר להניח שהוא יכפיל עכשיו את המאמצים כדי להגיע להפסקת אש ושחרור חטופים בעזה, שגם יביא אולי להפסקת אש בלבנון (חסן נסראללה התחייב בעבר שהוא יפסיק את האש אם תיפסק האש בעזה, אבל לא בטוח שכך הוא ינהג אחרי שספג מכה כה אנושה).
2 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו והנשיא ביידן. אפשר להניח שבוושינגטון יכפילו את המאמצים לעסקת חטופים והפסקת אש
(צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
בכל מקרה, "מכת הביפרים" לא סיכלה את הסיכויים לגבש מתווה לשחרור החטופים, אלא הגדילה באורח אבסורדי את הדחיפות שחשים הממשל האמריקני והמתווכות האחרות לסגור עסקה כזאת. ישראל צריכה רק לדאוג כבר בימים אלה שאף ליחיא סינוואר יהיה אינטרס לממש עסקה כזו. לנוכח ההתפתחויות בגזרה הצפונית, זו ודאי לא העת להחליף שר ביטחון.
ועדיין מרחפת באוויר השאלה מה תהיה התגובה של חיזבאללה על "מכת הביפרים". גורמים מעריכים שהתגובה תהיה עצימה, חריגה באופיה ויש הסתברות גבוהה שהיא תהיה משותפת לאיראן ולחיזבאללה. לאייתוללות יש איתנו חשבון פתוח עוד מפרשת חיסול איסמעיל הנייה, שאותה הבטיחו לנקום ועדיין לא עשו זאת.
בנוסף לכך, ב"מכת הביפרים" איבד שגריר איראן בלבנון את עינו ונפגע בעינו האחרת, וזו סיבה נוספת לאיראנים ולחיזבאללה לשתף פעולה. בטהרן חוששים ממלחמה אזורית בדיוק כמו האמריקנים, ולכן בעבר הם סירבו להצטרף למבצע התגובה המתוכנן של חיזבאללה על חיסול פואד שוכר, אבל במקרה הנוכחי אם נסראללה ידרוש שהאיראנים יצטרפו יהיה לחמינאי קשה לסרב.
אפשר להניח שדיונים בעניין הזה מתנהלים כבר כעת בין טהרן לביירות, אבל העיתוי של התגובה לא צפוי להיות מיידי. מבצע כזה, צריך לקבל לגביו החלטה עקרונית לתכנן, להכין ולבצע וכל זה לוקח הרבה זמן. כמה? קשה לדעת, אבל אפשר להניח בהסתמך על ניסיון העבר שזה ייקח שבועות.
לגבי מהות התגובה אפשר רק לנחש, מכיוון שכל האפשרויות פתוחות. "כללי המשחק", שחיזבאללה וישראל נוהגים לפיהם במלחמת ההתשה שנמשכת כבר כמעט שנה בצפון, לא תקפים במקרה זה שבו הייתה פגיעה פיזית אנושה באלפי פעילי חיזבאללה, שלא לדבר על המכה הקשה שחווה צבא הטרור הלבנוני.
ואולם, בהסתמך על ניסיון העבר - סביר לשרטט כמה מתווים אפשריים בכל הקשת שבין מכה עצימה ומפתיעה של טילים, טילי שיוט וכטב"מים שיונחתו על ישראל מכל הכיוונים, כולל הטילים הכבדים של חיזבאללה שמוסתרים בבונקרים תת-קרקעיים ובהם ארגון הטרור השיעי טרם עשה שימוש.
מכה כזו לא תהיה מוגבלת רק לצפון ישראל אלא לכל שטחה של המדינה. בצידה האחר של קשת האפשרויות נמצאת פגיעה במתקן או במתקנים ישראליים בחו"ל כמו שגרירויות, בתי כנסת וכן הלאה באמצעות מכוניות תופת, כמו שביצעו חיזבאללה והאיראנים פעמיים נגד השגרירות הישראלית ומרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשני מקרים נפרדים.
עם זאת, סביר להניח שחיזבאללה והרפובליקה האיסאלמית עדיין אינם מעוניינים בהסלמה רבתי ובמלחמה אזורית, שבה לבנון תיחרב והאיראנים יספגו עוד השפלה כמו במתקפת 13 באפריל השנה. נראה שהם ירצו להכאיב לישראל, אבל לא לתת לנו את התירוץ להנחית עליהם מכה מקדימה שתהווה מהלך פתיחה למערכה התקפית גדולה של ישראל כולל תמרון של צה"ל לתוך שטח לבנון.
שני הצדדים, מחד "ציר ההתנגדות השיעי" ומאידך ישראל והאמריקנים, ניצבים כעת בפני דילמות מורכבות בעקבות "מהלומת הביפרים", ואנחנו האזרחים (גם הלבנונים) נצטרך במשך שבועות לגלות ערנות, קור רוח ואורך רוח והרבה חוסן פנימי עד שהלבטים יבואו על פתרונם.
