היום (ו') צפוי צה"ל להציג למשפחתו של לוחם מג"ב, סמ"ר בראל חדריה שמואלי (21) ז"ל, את ממצאי תחקיר התקרית שבה נהרג.
לא צפויות להיות שם מסקנות אישיות כנגד מי מהקצינים המעורבים ולא צעדים פיקודיים כנגד שרשרת הפיקוד, מהמח"ט, דרך מפקד האוגדה ואלוף הפיקוד, אבל כן סביר שיצוינו שם הפערים בפריסת הכוחות על חומת קרני; הצבת הלוחמים בחרך שהייתה טעות קשה שבסופו של דבר עלתה בחייו של חדריה שמואלי ז"ל; העובדה שהכוחות לא הוצבו בעמדות מרוחקות יותר כדי להיות מוגנים ובטווח ראייה נכון; פערים מודיעיניים שפספסו את החמושים; וכן אי־שמירת הפרימטר – אותו מרחב שאליו לא היו צריכים להתקרב המפגינים, בוודאי כשהם חמושים.
הרמטכ"ל אביב כוכבי ואלוף פיקוד הדרום לא מצאו רשלנות בהתנהלות המפקדים אלא שגיאות מקצועיות. סביב הנושא הרגיש של הוראות הפתיחה באש יאמר הצבא כי לא היו מגבלות. "החיילים והמפקדים מצוידים בכל הכלים ובהוראות פתיחה באש חדות וברורות. כל טענה אחרת משוללת כל יסוד והיא אינה אלא שקר מוחלט. כל חייל הניצב בפני איום וסכנת חיים, בשגרה או בלחימה, רשאי, צריך ומחויב לפעול בחדות, לחתור למגע ולסכל את האיום", אמר אמש הרמטכ"ל בטקס החלפת מפקד חיל הים היוצא אלי שרביט וגיבה את המפקדים: "מפקדי צה"ל לא שולחים חיילים לקרב – הם יוצאים איתם ומובילים אותם! – גם באירוע זה המח"ט והמפקדים הובילו מלפנים ושהו עם החיילים בקו המגע עם האויב".
יסלח לנו הרמטכ"ל, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על הוראות הפתיחה באש זה שהן ברורות, בטח לחיילים שמקבלים אותן בעל פה והן משתנות מגזרה לגזרה. בנוסף, רצוי להיזהר מלהשתמש במילה "שקר", כאשר לוחמים התראיינו ואמרו בקולם שההוראות אינן ברורות.
לא בטוח שמשפחתו של חדריה שמואלי תקבל את ממצאי התחקיר. במשפחה טוענים ששמעו לוחמים, שחלקם התראיינו באמצעי התקשורת השונים וסיפרו כי הגבילו אותם בפתיחה באש מוקדמת, כזו שהייתה יכולה למנוע התקרבות לאזור החרך בחומה, שהתברר כנקודת תורפה מבצעית. דרישת המשפחה היא לחקירה בלתי תלויה, לא כזו שבה שרשרת הפיקוד חוקרת את עצמה – דרישה שצה"ל מתנגד לה.
נכון, התקרית הזו מתודלקת פוליטית, אבל גם אם נתנתק מכך עד כמה שניתן, אפשר להסביר מדוע צה"ל בבעיה בנקודת הזמן הזו, בשל מה שמוגדר בתקופה האחרונה כמשבר אמון חריף בצמרת הצבא, משבר שמתבטא גם בסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
התחקיר הנוכחי מגיע אחרי ש"ידיעות אחרונות" חשף את הטיוח בתחקיר פציעתו הקשה של לוחם מגלן עילי חיות, שהפך למשותק. איך ניסו להסתיר פרטים מהאירוע: החל מנסיבות הפציעה דרך הטיפול בו ועד הפקרתו במחלקת השיקום.
תשעה חודשים נדרשו לפרקליט הצבאי הפורש, אלוף שרון אפק, כדי להפוך את החלטתו ולפתוח חקירת מצ"ח שאישרה פרטים רבים שהוסתרו מהציבור. בנוסף, הוחלט לקדם את שרשרת הפיקוד. רק ביום האחרון שלו כרמטכ"ל, כשהגיע לבקר את חיות בבית החולים, הבין גדי איזנקוט שהתחקירים שהוצגו לו טויחו.
מקרה דומה אירע עם המועמד לשירות בצנחנים, רון עובד ז"ל, שנהרג מאוטובוס שהידרדר לאוהל שבו שהה בגיבוש. אביו זעק שהתחקיר שקרי, והתברר שהוא צדק. הרמטכ"ל כוכבי – ביושרה רבה יש לומר – הקים ועדת בדיקה חיצונית שאישרה שטענות האב נכונות ושהתחקיר טויח, והוא יעכב את קידום המעורבים שם. גם בפרשת מותו בנחל חילזון של לוחם סיירת הצנחנים אביתר יוספי ז"ל, נמצאו פערים בין התחקיר למה שקרה בשטח, כפי שנחשף ב-ynet ובהארץ.
לכן, ארגון שלא דבק באמת בתחקירי דגל, ומפקדים בכירים שהתעקשו להגן אחד על השני וחשבו שניתן להסתיר ולטייח בעידן הנוכחי, לא צריכים להתפלא למה הורים שכולים וכלל הציבור לא מקבלים את התחקיר הצבאי, שפעם היה מקודש כאמת צרופה.
קצינים שמתלוננים כעת על אובדן אמון בהם, שישאלו את עצמם איפה הם היו כשעילי חיות צעק "תאמינו לי" והם העדיפו לא לשמוע, לשתוק, ולהמשיך לקדם את פקודיהם. זו אינה מלחמה נגד הקצונה הבכירה, זו מלחמה על הערכים של צה"ל.