3 צפייה בגלריה
"סוגיית הפרוטקשן - אחד ממחוללי הפשיעה". אוטובוסים שנשרפו בצפת, בשנה שעברה
(צילום: אביהו שפירא)
הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת החלה היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה את התיקון לחוק העונשין שנועד להיאבק בגביית דמי חסות של ארגוני פשיעה, שידוע בתור "חוק הפרוטקשן". לפי הצעת החוק, אדם המקבל טובות הנאה באופן קבוע מבעל עסק ללא מתן שירות בתמורה וללא הסבר, ייחשב כמי שמאיים על המשלם. עוד מוצע לקבוע עונש מינימום של שלוש שנים על עבירת סחיטה באיומים, ולהגדיל את עונשי המקסימום המוגדרים בחוק.
עוד מוצע לשנות את הגדרת האיום, כך שהוא לא יהיה חייב להיות מפורש וישיר כדי להיחשב ככזה. לפי ההצעה, איום יוגדר גם במקרים של יצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים, וגם כאשר הוא לא הופנה כלפי המתלונן, אלא כלפי אדם המצוי בנסיבות דומות לקורבן. כך, ניתן יהיה להאשים חברים בארגוני פשיעה המציגים עצמם כ"חברת שמירה" גם במקרה בו בעל העסק שהתלונן שילם דמי חסות מהחשש שהעסק ייפגע כמו עסקים אחרים באזור, גם מבלי שאוים בעצמו.
תיעוד: מעצר נאשמים בהצתת אוטובוסים "עבור פרוטקשן" בגליל העליון
(צילום: דוברות המשטרה)
עו"ד עודד קם, ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון שהשתתף בדיון בוועדה, אמר כי "יש מאות מקרים בהם המשטרה מגיעה למאוימים ומנסה לדובב אותם, אבל כשהתיקים מגיעים הרבה פעמים אנחנו ניצבים מול שוקת שבורה". לדברי הפרקליט הבכיר, "אני מטפל למשל בתיקים של טובא זנגריה, ואני בהחלט מהמתוסכלים ביותר כי על שולחני מצטברות העדויות".
קם ציין כי "אנחנו רואים חוקיות - מי שהעסק שלו לא נשרף, משלם לחברת שמירה מסוימת. הבעיה העיקרית היא לקשור בין המתלונן לבין מקבל הכסף. בעלי עסקים לא מחכים לאיום מפורש, אלא מתקשרים מיוזמתם. אנחנו רוצים סעיף שיאפשר הפללה מראש לחברה שמקבלת כסף תוך שהיא מנצלת את הטלת האימה שיש באזור". לדבריו, "כך, כדי להאשים חברת שמירה שהיא גובה דמי חסות, אצטרך רק להוכיח שהיא נמצאת באזור שבו נשרפים הרבה כלים ושהיא לא באמת שולחת שומרים לשטח".
3 צפייה בגלריה
"בכל הנוגע לטיפול בפשיעה - אנחנו מגויסים בכנסת במלוא מובן המילה". יו"ר הוועדה שמחה רוטמן
(צילום: עמית שאבי)
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אמר כי "סוגיית הפרוטקשן היא אחד ממחוללי הפשיעה שאנחנו מתמודדים איתם בישראל והתרחישים בהם המקרים הללו מתבצעים מעוררים קשיים בהוכחה, בטיפול ובענישה. בכל הנוגע לטיפול בפשיעה - אנחנו מגויסים בכנסת במלוא מובן המילה".
לדברי רוטמן, "אנחנו מקדמים את נושא דמי החסות כדי שיהיו למדינת ישראל הכלים להתמודד עם הפשיעה. כולנו רואים את המספרים, ובהרבה מקרים ללא קשר לקואליציה או אופוזיציה. אני מקווה ששיתוף הפעולה יימשך כי בנפשנו הדבר". רוטמן עדכן בנוסף כי בכוונתו "לקיים סיור לוועדה המשותפת בדרום ביוני, כדי שנכיר את התופעות האלו מכלי ראשון".
ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד), אמרה בדיון כי "העובדה ש-70% מהעסקים חוו פרוטקשן אומרת שהמדינה נרדמה בשמירה והמפלצת קמה על יוצרה". לדבריה, "המדינה חייבת לטפל בדמי החסות ואני כאן כדי להרים את הדגל של הפשיעה החקלאית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שזה יימשך כי החקלאות שומרת על גבולות המדינה. החקלאים מתקשים לעשות ביטוחים וחייב להיות טיפול עומק בסוגיה".
3 צפייה בגלריה
"המוניטין שצבר - הבהיר לקבלן שעליו להיענות ל'הצעת השירות שלו'". עדאל א-סאנע, שנאשם בסחיטה באיומים במיליונים
דוגמה למקרה שבו חוק פרוטקשן היה אמור להקל על החקירה ניתן למצוא באישום שהוגש בחודש שעבר נגד עדאל א-סאנע (37) משבט תראבין א-סאנע וחברת "עין האופק" שבבעלותו, בגין סחיטה באיומים של קבלנים בדרום בסך של כ-2.26 מיליון שקלים, קבלת דבר במרמה בסך 2.09 מיליון שקלים, ועבירות כלכליות נוספות.
לפי האישום, באמצעות עין האופק וחברה נוספת שבבעלותו, א-סאנע סחט באיומים דמי שמירה מ-11 קבלנים באזור הדרום במשך יותר משלוש שנים. בכתב האישום הודגש כי להזכרת שמו של שבט תראבין "קיימת השפעה מטילת אימה", והפרקליטות טוענת כי המוניטין העברייני של א-סאנע כבן השבט סייע לו לאיים על הקבלנים שפעלו באזור אופקים, שדרות ובאר שבע. בין היתר א-סאנע איים כי ייגרם נזק לאתרי הבנייה או לכלי העבודה של הקבלנים אם לא ישלמו לו עבור "שירותי שמירה". בכתב האישום צוין כי רוב בעלי העסקים נאלצו לשתף פעולה עם א-סאנע וגורמים נוספים, ובתמורה לתשלום "דמי החסות" הם זכו ל"שקט" וביטחון יחסי.
עורכי הדין נועה ברח"ד ושאול אשחר מפרקליטות המדינה ציינו כי "ברבים מהמקרים א-סאנע כלל לא נדרש לאיים מפורשות כדי לקבל עבודת שמירה באתר שנמצא ב'טריטוריה' שלו. 'המוניטין' שצבר לעצמו כ'נותן החסות' בשטח, הבהיר לקבלן שעליו להיענות ל'הצעת השירות' שלו. קבלנים מסוימים אף פנו אליו מיוזמתם כדי להינצל מנזקים וגניבות".
