בישראל עדיין לא נפלה ההחלטה אם ומתי לצאת למהלך מלחמתי בצפון. המטבחון המצומצם של ראש הממשלה, שהחליף את קבינט המלחמה המצומצם (כלומר בלי גנץ ואיזנקוט), עדיין נותן הזדמנות להסדר מדיני בצפון, שיושג באמצעות תיווך אמריקני, בסיוע ובמימון ערבי שייתר את הצורך של צה"ל לצאת למלחמה או למערכה מוגבלת, כולל תמרון קרקעי, בלבנון.
ההערכה בישראל היא שניתן להגיע, בתוך חודש עד שישה שבועות, להכרעה ברורה של חמאס הצבאי וחמאס האזרחי ברצועת עזה – מה שייתר אולי את הצורך במלחמה עצימה בלבנון נגד חיזבאללה. ההערכה היא שכשנסראללה יראה את מה שצה"ל השיג בעזה, ואת ההרס הגדול בעזה, אזי גם לחיזבאללה וגם לפטרוניו האיראניים יפחת התיאבון להיכנס לעימות עצים עם ישראל והם יסכימו להסדר מדיני.
כל זאת כמובן בתנאי שבתוך שישה שבועות, לכל היותר, יצליח צה"ל לרשום לזכותו לא רק את פירוק חטיבת רפיח של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני – אלא גם יתחיל לכרסם בצורה מאיימת במשילות האזרחית של חמאס, באמצעות יצירת מובלעות של משילות מקומית שאינה חמאס, בצפון הרצועה.
השיקול האחר שמדריך את "מטבחון המלחמה" של נתניהו הוא ההערכה שסינוואר לא מעוניין כעת בעסקת חטופים, וכי הוא מושך זמן בתירוצים שונים מתוך תקווה שהאמריקנים והאו"ם יכריחו את ישראל להפסיק את המלחמה בעזה ולסגת מהרצועה מבלי שסינוואר עצמו ייאלץ לוותר על כל או אפילו מקצת החטופים – שמהווים עבורו רשת ביטחון וערובה לשרידותו.
במצב הזה נראה שההחלטה בישראל אם לצאת למלחמה בצפון תתעכב עוד כמה שבועות. אבל בינתיים חלה תפנית מדינית-צבאית חשובה בהקשר לזירה הצפונית. על-פי דיווח היום (שבת) של רשת CNN בארה"ב, הממשל האמריקני הודיע רשמית לישראל כי אם חיזבאללה לא יפסיק את התקפותיו לשטח ישראל, הממשל האמריקני יתמוך ויסייע לישראל במערכה צבאית שתיפתח כנגד חיזבאללה בלבנון.
סיוע, אבל בלי Boots on the Ground
ההודעה הזאת נמסרה בשיחות שהיו בוושינגטון ביומיים האחרונים, בין בכירי הממשל האמריקני, ביניהם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן והשליח הנשיאותי למזרח התיכון, ברט מקגורק, לבין השר לעניינים אסטרטגיים בממשלת ישראל, רון דרמר, וראש המל"ל צחי הנגבי.
בשיחות האלו, שהתקיימו במקום פורום הדיאלוג האסטרטגי הרחב שבוטל, נדונו נושאים רבים: דיברו שם על איראן, על הסיוע ההומניטרי והמצב ההומניטרי בעזה וגם על התקדמות איראן לנשק גרעיני. אך הממשל האמריקני וגם הבכירים הישראלים לא נידבו מידע לתקשורת על מה שנאמר בנושאים הללו. מלבד העובדה שארה"ב תתמוך בישראל אם תהיה מלחמה עם חיזבאללה בלבנון. מכאן שהממשל רצה שהמסר הזה יישמע – ולא רק בישראל, אלא גם אולי בעיקר בטהרן ובבונקר של נסראללה בביירות.
המשמעות של המסר הזה לגבי מה שנקרא "ציר ההתנגדות השיעי", היא שארה"ב אינה חוששת מאפשרות של מלחמה אזורית שתתפתח בעקבות מתקפה ישראלית בלבנון, וכי היא נחושה בהחלטתה לתמוך בישראל לא רק בהמשך אספקת חימושים ולוגיסטיקה, אלא גם ביירוט טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים, שחיזבאללה, איראן, המיליציות העיראקיות השיעיות והחות'ים בתימן, ישגרו לעבר ישראל במקרה של מלחמה בלבנון.
הבכירים האמריקנים אף דאגו להבהיר ל-CNN שארה"ב לא תסייע לישראל באמצעות חיילים אמריקנים שיבואו להילחם לצד צה"ל בלבנון או במקומות אחרים במזרח התיכון. לארה"ב לא יהיו "Boots on the Ground", אמרו אותם בכירים שהדליפו ל-CNN.
המשמעות של אמירה זו היא שכל מה שאיננו חיילים על הקרקע, כן נכלל בסיוע שישראל תקבל. כמו שהיה למשל ב-13 באפריל, כשאיראן תקפה את ישראל בהמוני טילים וכטב"מים – והאמריקנים, הבריטים, הצרפתים ומדינות אזוריות עזרו לנו להדוף את המתקפה.
מאחורי האיום על קפריסין
ההודעה האמריקנית הזאת עומדת לכאורה בסתירה להצהרות שנשמעו מפי בכירים אמריקנים, ביניהם מזכיר המדינה בלינקן ואחרים, ולפיהן ארה"ב הבהירה לישראל שהיא אינה מעוניינת במלחמה אזורית שתתלקח כתוצאה מתמרון של צה"ל באוויר, ביבשה ובים, בתוך שטח לבנון. ההודעה האמריקנית נועדה להבהיר לנסראללה וגם לחמינאי שארה"ב אינה אוסרת על ישראל לפעול בלבנון ואף תעזור לה אם חיזבאללה ימשיך את התקפותיו.
ההודעה הדרמטית הזאת נועדה להשיג כמה מטרות שוושינגטון ציינה לעצמה: האחת, להבהיר לנסראללה ולאיראנים שארה"ב אינה חוששת מאיומי נסראללה והאיראנים, שהושמעו בשבוע האחרון, בדבר מלחמה אזורית רבת משתתפים שתפרוץ אם ישראל תפעל בלבנון.
כך למשל, האזהרה שנסראללה השמיע כלפי קפריסין, לא באמת נועדה לאיים על הקפריסאים – אלא לרמוז לאמריקנים ולאירופים שאם הם לא יבלמו את ישראל, אזי תפרוץ מלחמה אזורית וייפגעו מדינות נוספות במזרח הים התיכון. זו הייתה מטרת הנאום המשתלח של נסראללה שבו איים על קפריסין, והוא עשה זאת כנראה בעצה אחת עם האיראנים, שהמשלחת שלהם באו"ם השמיעה איום דומה לקראת סוף השבוע שעבר.
המסר החד-משמעי של ארה"ב נועד לגבות את המאמצים הדיפלומטיים של השליח הנשיאותי האמריקני ללבנון, עמוס הוכשטיין. מאמציו עד עכשיו בלבנון לא נשאו פרי, כיוון שנסראללה מתבצר בעמדתו ולפיה יפסיק את האש ויהיה מוכן לדון על הסדר רק אם ישראל תפסיק את המלחמה בעזה. העמדה הזאת נבעה כנראה, בין השאר, מהערכה של נסראללה שארה"ב לא תיתן לישראל אור ירוק לפעול נגד חיזבאללה בלבנון.
כעת, חיזבאללה ונסראללה וגם האיראנים, בעקבות ההודעה האמריקנית, יצטרכו לעשות חישוב מסלול מחדש – בידיעה שאם ימשיכו ואם יסלימו את מלחמת ההתשה נגד ישראל בצפון, ואם ינסו להכות את ישראל מכת טילים מקדימה, הם צפויים להיתקל בהתנגדות ישראלית-אמריקנית משותפת, בעיקר ביירוט הטילים והכטב"מים שישוגרו אליה על-ידי חיזבאללה, על-ידי איראן ועל-ידי השלוחים האחרים של טהרן.
לפני כמה ימים הביעו בכירים אמריקנים את החשש שישראל לא תצליח להתמודד לבדה עם המטחים העצימים של טילים ורקטות וכטב"מים שיונחתו עליה, במקרה של מלחמה מלאה בצפון. האזהרות המרומזות האלה כלפי ישראל, שנועדו לגרום לישראל להימנע ממהלך בצפון, יתחלפו עכשיו בעמדה אמריקנית שאומרת לציר שבהנהגת איראן: "Don't – כי יהיה לכם עסק גם איתנו".
יש גם פוליטיקה
קשה להפריז בחשיבותו של המסר הזה, שיש לו גם כנראה סיבה פוליטית. הסרטון שהקליט ראש הממשלה ובו האשים את ממשל ביידן בעיכוב משלוחי חימושים לישראל, גרם כנראה נזק פוליטי לביידן – והמסר התקיף ללבנון ששוגר היום באמצעות הדיווח ב-CNN, נועד להפיג את הרושם שנוצר, כתוצאה מהסרטון של נתניהו, ולפיו הממשל האמריקני אינו תומך במדינת ישראל.
הדברים שאמר נתניהו בסרטון איימו לפגוע בתמיכה שמקבל ביידן ממצביעים יהודים בארה"ב, לקראת הבחירות הקרבות בנובמבר השנה. המסר התקיף ללבנון נועד כנראה לתקן את הנזק הזה שגרם הסרטון. מכאן שלמרות הביקורת החמורה שהממשל מתח על נתניהו בעקבות הסרטון, המהלך התודעתי של נתניהו, השיג אחרי הכול את מטרתו.