"סעודיה מגנה את פשעי ישראל נגד הפלסטינים, לא נקיים איתה יחסים אם לא תמלא את הדרישות שלנו בעניין המדינה הפלסטינית - שהממלכה לא תעצור את המאמצים להקמתה". יורש העצר הסעודי נשא השבוע את הנאום המלכותי בפתיחת מושב מועצת השורא במדינתו. ארבע שנים אחרי החתימה על הסכמי אברהם ובצל המלחמה בעזה, עדיין לא ברור אם יצלחו המאמצים לכונן הסכם נורמליזציה.
במשך שנים הוא נחשב לחסר רחמים ואימפולסיבי בעקבות שורת סערות והחלטות פזיזות, אך כעת הנסיך הסעודי רוצה להוביל את ארצו לקדמה, ל"חזון 2030", ולהפוך למנהיג המוסלמי החשוב בעולם שיביא שלום אזורי. ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: מוחמד בן סלמאן - שזכה לכינוי MBS.
המנהיגים שסביבנו - סדרת כתבות ב-ynet:
• מנווט בין הרחוב העוין לאינטרס: עבדאללה נצמד למערב ולישראל, למרות האתגר מבית
• נלחם באיסלאם הקיצוני, רוצה לשנות את המזה"ת: MBZ, "השליט הערבי החזק בעולם"
• מאכזב את הצעירים, מסרב לפליטים מעזה: א-סיסי לא רוצה "לסכן את ההצלחה בסיני"
• קורץ למערב, מארח את חמאס: אמיר קטאר רוצה להיות "אחד מהחבר'ה" במפרץ
כל ריאיון הוא פצצה תקשורתית. בן סלמאן ב"פוקס ניוז"
(צילום: Fox News)
בן סלמאן נולד ב-1985, הוא בנו השביעי של סלמאן בן עבד, מלך סעודיה בן ה-88, ונכדו של מייסד האומה אבן סעוד. הוא נשוי רק לאישה אחת, יש להם חמישה ילדים, הם לא נחשפים הרבה לתקשורת ויש תמונות מעטות בלבד של משפחתו. הוא הבן הראשון המשותף של המלך ואשתו השלישית פהדה בנת פלאח אל חת'לין - ולמעשה מנהיג את ארצו בפועל כבר יותר משבע שנים - למרות שכמו מנהיגים אחרים במזרח התיכון כלל לא היה מיועד לעמוד בראשה.
בשונה מנסיכים ומנהיגים רבים באזור שמקבלים חינוך מערבי, בן סלמאן למד דווקא באוניברסיטת המלך סעוד בבירה ריאד. אחרי שסיים את לימודיו היה כמה שנים במגזר הפרטי לפני שהפך לעוזרו של אביו, כשזה היה מושל מחוז ריאד. בינואר 2015 מת המלך עבדאללה, שהיה בן 90. אחיו למחצה, סלמאן, הפך למלך במקומו - שאחיינו בן נאיף מונה ליורש העצר ושר הפנים ובנו מוחמד לסגן יורש העצר ושר ההגנה.
בצו חריג, הודיע מלך סעודיה ביוני 2017 כי הוא מדיח את בן נאיף מתפקידיו וממנה את בנו מוחמד, אז בן 31, לתפקיד יורש העצר במקומו. בן נאיף הודח בבושת פנים, ובסעודיה ניסו לשדר עסקים כרגיל, דיווחו שהוא נשבע אמונים לבן סלמאן ואף שידרו סרטון של הנסיך היורש מנשק את ידיו של הנסיך המודח.
חודש לאחר מכן חשף ה"ניו יורק טיימס" כי ההדחה של בן נאיף כללה דרמה לא קטנה בארמון המלך במכה. בן נאיף, דווח, הגיע לארמון, הובל לחדר, נלקח ממנו הטלפון ולחצו עליו לוותר על תפקידיו כיורש העצר ושר הפנים. תחילה הוא סרב, אך בהמשך נשבר, גם בגלל מצבו הבריאותי - בבוקר כבר היה לסעודיה יורש עצר חדש. בן נאיף חזר לארמונו בג'דה מושפל ונאסר עליו לצאת ממנו.
עם מינוי בן סלמאן, שינה אביו את אחד מחוקי היסוד של בית המלוכה וקבע כי מעתה והלאה המלך ויורש העצר לא יוכלו להיות מאותו ענף של משפחת המלוכה. כלומר, כשבן סלמאן יהפוך למלך, יורש העצר לא יהיה אחד מבניו או נכדיו של סלמאן.
"מוחמד הוא לא הבן הכי מבריק של המלך סלמאן. היו לו עוד כמה בנים שחשבו שהם יקבלו את המלוכה, אבל הוא זה שקיבל אותה בסוף", אומר בשיחה עם ynet ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית ב-Middle East Institute , שעבד בעבר במשרד ראש הממשלה.
בן סלמאן 1.0
שבע שנים אחרי הדרמה בארמון המלוכה, ניתן לומר שיורש העצר הסעודי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא גרסה משודרגת של עצמו, לפחות בכל הקשור למדיניות החוץ. עברו רצוף טעויות, כלפי פני וכלפי חוץ שפגעו בסעודיה ותדמיתה. "לפנינו בן סלמאן 2.0. מנהיג שבתקווה למד מהטעויות שלו, שקול יותר ושמתנהג אחרת לגמרי מאיך שהתנהג בעשור הקודם", אומר ד"ר גוז'נסקי.
בן סלמאן היה צעיר כשמונה לשר ההגנה, וגם כשהפך ליורש העצר. בעקבות שורת מהלכים פזיזים שבהם נקט הוא רכש לעצמו מוניטין של אדם חסר רחמים - גם אם הוא לא תפס אותם כך.
13 צפייה בגלריה
"עוד קורבן של האלימות הסעודית?". הפגנות נגד בן סלמאן ליד הבית הלבן
(צילום: gettyimages)
בשם "המאבק בשחיתות", ב-2017 כלא בן סלמאן מאות מבני משפחתו וסעודים עשירים נוספים במלון ריץ קרלטון בריאד. הוא סירב לשחררם מהמלון המפואר ביותר בבירה עד שיתוודו על מעשיהם וישלמו את חובם. "הוא תלה עשרות או מאות בכירים, אנשי צבא, נסיכים, במלון בריאד. אנשים נהרגו, נעלמו, הושמו מאז ועדיין במעצר בית, גם מוחמד בן נאיף. היום ההערכה היא שהוא ביצר את מעמדו. הבעיה היא שהוא שולט כשליט יחיד", אומר ד"ר גוז'נסקי.
קמפיין ה"מלחמה בשחיתות" הושק בנובמבר 2017 ונמשך עד ינואר 2019. במסגרתו זומנו על ידי הרשויות, לפי הודעת בית המשפט המלכותי בסעודיה, 381 בני אדם, חלקם כעדים. חלק מהאנשים הודו באישומים נגדם והגיעו להסדרים שכללו מסירת נכסים, חברות וכסף מזומן. בתום ה"מבצע" הודיעה סעודיה כי הצליחה להחזיר לקופתה יותר מ-106 מיליארד דולר.
בשלושת החודשים הראשונים של המבצע החזיקה סעודיה אנשים מהאליטה הכלכלית והפוליטית במעצר במלון, חלקם אף הועברו לכלא, ולמרות הדיווחים השלטונות הסעודים דחו את הטענות על עינויים במקום. לימים, אף אמר בן סלמאן כי "זה הגיע להם". לדבריו, היה זה מבצע מוצלח ולא עניין של חיסול יריבים, שכן "איך אפשר לחסל אנשים שאין להם כל כוח מלכתחילה?", כלשונו.
בפעם הראשונה בהיסטוריה של סעודיה עומד בראשה שליט יחיד ולא משפחה. בן סלמאן מוביל, ולצידו נמצאים שני אחיו, עבד אל עזיז וחאלד. אל עזיז הוא שר הנפט, הכלכלה והאנרגיה וחאלד שר הביטחון - אלה השלושה שמנהלים את הממלכה כשמצבו של המלך לא ברור. ד"ר גוז'נסקי מסביר כי זו סיטואציה ריכוזית ששונה מאוד מבעבר. "מצד אחד נוח יותר לשלוט ככה אך מצד שני, אם משהו קורה לבן סלמאן זה יערער מאוד את היציבות בממלכה. כבר אין משפחה ששולטת בקונצנזוס ואפשר למנות מישהו ברגע. יש כאלה שמחכים לבן סלמאן מעבר לפינה, כאלה שהוא נישל ופגע בהם".
לשלטונו של בן סלמאן קיימת התנגדות עם בתוך בית המלוכה, במיוחד בקרב אחיו של המלך, ובעיקר בגלל הצעדים שבהם נקט ודעותיו. לאורך השנים היו דיווחים על ניסיונות לפגוע בו שלא צלחו, אך יקרה משהו ליורש העצר לפני שיומלך, הממלכה עלולה להיקלע למלחמות ירושה.
למעשה בן סלמאן זנח את שיטת קבלת ההחלטות המסורתית הסעודית, שהתקיימה באיטיות ובאופן קולקטיבי ופעל באופן בלתי צפוי ואימפולסיבי. כך למשל, איש מודיעין לשעבר שברח מסעודיה, סעד אל-ג'ברי, אמר בחודש שעבר ל-BBC שבשנת 2015, כשבן סלמאן ביסס מעמדו כשליט, הוא זייף את חתימת אביו בצו המלכותי כשהודיע על פתיחת המלחמה נגד החות'ים בתימן - שהובילה לאסון הומניטרי.
ההתנקשות שהפכה את הנסיך ל"מצורע"
כאמור, שורה של תקריות העניקו לבן סלמאן תדמית בעייתית, בלשון המעטה. בהן פרשת התפטרותו של סעד אל-חרירי שהיה ראש ממשלת לבנון, החרם על קטאר, המלחמה בתימן, ההתערבויות בצפון אפריקה ואפילו דווח כי הייתה לו מעורבות בניסיון להדיח את המלך עבדאללה בירדן. כל אחת מהפרשיות הללו גדולה וסוערת בפני עצמה, וגררה ביקורת בינלאומית חריפה - אך אולי הבולטת המשפיעה מכולן הייתה היעלמות העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י.
ב-2 באוקטובר 2018 נכנס חשוקג'י, מבקר חריף של בית המלוכה ובעיקר של יורש העצר, לקונסוליה הסעודית באיסטנבול ומאז נעלמו עקבותיו. ארוסתו הטורקיה שליוותה אותו למקום לא נכנסה פנימה וסיפרה שחיכתה זמן רב שייצא, אולם הדבר לא קרה. אנשי הקונסוליה הכחישו כל קשר להיעלמותו, אך בהמשך התבהרו הפרטים ונקבע שחשוקג'י חוסל על ידי צוות מיוחד שנשלח מסעודיה.
טורקיה ומדינות נוספות האשימו את בן סלמאן באחריות לחיסול, ודוח של ה-CIA קבע שהוא זה שנתן את ההנחיה הסופית לחסל את העיתונאי המורד. לפי דיווחים אחדים, ממידע שנאסף עלה כי הרוצחים גרמו לחשוקג'י לאבד את ההכרה, רצחו אותו ואז ביתרו את גופתו כדי שאפשר יהיה להבריחה מהקונסוליה בחלקים.
כשנשאל לפני כשנה על ההתנקשות בחשוקג'י בריאיון ל"פוקס ניוז" אמר בן סלמאן כי מאז "ניסינו לעשות רפורמה במערכת הביטחון שלנו, כדי שטעויות כאלה לעולם לא יקרו שוב. זו הייתה טעות, זה היה כואב. כל מי שהיה מעורב בזה נכנס לכלא".
"סעודיה כמובן נקשרה לסיפור הזה, זה היה מאד חובבני", מספר ד"ר גוז'נסקי. "צילמו את האנשים מסעודיה שהגיעו לקונסוליה ופגעו בו, וזה הביא לזעם גדול מאוד במערב, במיוחד בתקשורת המערבית". פרשת חשוקג'י עוררה זעם רב בארה"ב, ובקמפיין הבחירות שלו, אמר ג'ו ביידן כי אם ייבחר לנשיאות, יעשה הכול כדי שסעודיה תהיה "מדינה מצורעת" - מה שלבסוף התפוצץ לו בפרצוף.
בשנתיים הראשונות לכהונת ביידן הייתה מתיחות רבה בין המדינות. "היה ממש נתק בין סעודיה לארה"ב, שהיא המדינה החשובה ביותר עבור ריאד. צריך לזכור שגם בתקופה של טראמפ הקונגרס היה מאוד לעומתי נגד הסעודים וטראמפ ממש נשכב על הגדר כדי לא לפגוע בהם, וגונן עליהם במידה רבה מביקורת", אומר ד"ר גוז'נסקי. "הוטלו עליהם עיצומים בעקבות המלחמה שניהלו בתימן, לא ייצאו נשק אמריקני לסעודיה, המצב היה מאוד קשה. בן סלמאן כמעט לא הגיע למערב, ועד היום לא ביקר בארה"ב מאז פרשת חאשוקג'י".
ממצורעת למחוזרת: המלחמה שהצילה את יורש העצר
כך במשך שנים הפך בן סלמאן את סעודיה למדינה מנודה ומושמצת, שמתמודדת עם סנקציות מאירופה וארה"ב. אך לאט לאט היחס אליו השתנה, בעיקר בעקבות המלחמה באוקראינה והחשיבות של ייצוא הנפט מהמפרץ בכלל ומסעודיה בפרט. סגירת הברז של הגז הרוסי לאירופה גרם לעליה בחשיבותן של אותן מדינות כיצואניות גז ונפט מובילות, בעיקר של קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה.
"ניתן לראות בהדרגה איך היחס אליהן השתנה עוד לפני המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כשהעריכו שזו תפרוץ והיה חשש ממשבר אנרגיה", אומר ד"ר גוז'נסקי. כך מצא את עצמו ביידן, אחרי האמירות הקשות שהשמיע, מגיע לסעודיה למפגש מתוח למדי, כדי לשכנע את יורש העצר להגביר את תפוקת הנפט. הוא לא זכה שם לקבלת פנים חגיגית עם נחיתתו, והסתפק רק בלחיצת אגרוף כשנפגש לראשונה עם בן סלמאן בארמון בעיר ג'דה.
בשיחה הלא-פשוטה שניהלו הטיח בו ביידן שהוא עומד מאחורי רצח חשוקג'י – אך בן סלמאן דחה זאת ועקץ אותו בתגובה כשהזכיר "טעויות" שביצעו האמריקנים בעיראק ובאפגניסטן, ושאל מה האמריקנים עשו בתגובה להרג העיתונאית שירין אבו עאקלה בג'נין.
וממדינה שלא רוצים שום קשר איתה, הפכה סעודיה למחוזרת, ולכזו שלא בהכרח נותנת לנשיא ארה"ב את מבוקשו. "היו דיווחים שבן סלמאן לא עונה לביידן לטלפונים", מספר ד"ר גוז'נסקי. באפריל 2022 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי במסגרת פגישה בספטמבר 2021 בסעודיה, היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ייק סאליבן, העלה בפני יורש העצר את חיסול חאשוקג'י. בן סלמאן צעק עליו והבהיר לו שארה"ב יכולה לשכוח מבקשתה להגביר את ייצוא הנפט. "הוא הרים עליו את הקול והייתה מהומה שלמה. זה שיקף את שינוי מעמד הממלכה", אומר ד"ר גוז'נסקי.
לבסוף, בנובמבר 2022, בצל היחסים המתוחים, ממשל ביידן קבע כי ליורש העצר יש חסינות מפני תביעה בארה"ב בפרשת רצח חשוקג'י. "ג'מאל מת היום שוב", מסרה אז ארוסתו של חשוקג'י, חדיג'ה צ'נגיז, שהגישה את התביעה נגד בן סלמאן. "חשבנו שאולי הצדק ייצא לאור בארה"ב, אבל שוב, הכסף קודם לכול".
המלחמה מדרום - האויבת ממזרח
חודשים ספורים אחרי שהחלה מלחמת האזרחים בתימן, במרץ 2015, הודיעה סעודיה על יציאה למבצע צבאי במדינה השוכנת מדרום לממלכה. ההחלטה הסופית התקבלה בידי בן סלמאן, מתוקף סמכותו כשר ההגנה. המבצע, שזכה לכינוי "סופה נחרצת", נועד לתמוך בכוחות צבא תימן מול המורדים החות'ים, שנתמכים בידי יריבתה של סעודיה משכבר הימים – איראן.
סעודיה ותימן חולקות גבול משותף ארוך מאוד, וההשתלטות של החות'ים על אזורים נרחבים, בעיקר בסמוך לגבול, היוו איום מובהק על ביטחון סעודיה וכלכלתה, שכן עתודות נפט רבות ממוקמות במרחב הזה. המבצע הראשון התגלגל לשני, ומשם למעורבות גדולה מדי של הסעודים במלחמה הפנימית בתימן.
אין ספק שזה היה אחד המבחנים המשמעותיים למנהיגותו של בן סלמאן, שעד היום מסרב להודות בכישלון. החות'ים אמנם נבלמו באופן יחסי, אבל עדיין שולטים על שטחים נרחבים בתימן. ערים בדרום סעודיה היו נתונות באופן כמעט יומיומי למתקפות ארטילריות וכטב"מים, ויעדים "איכותיים" בעומק הממלכה הותקפו לא פעם.
כך גם ביחס לאיראן עבר יורש העצר שינוי משמעותי. תחילה היה מאוד לעומתי ונקט במדיניות אקטיבית וחסרת פשרות נגד טהרן וארגוני הטרור. לא אחת הוא דיבר על הצורך להיאבק בקיצוניות האיסלאמית, שבין היתר יצאה בעבר גם משטחי ממלכתו. "אפשר לחלק את זה לשתי תקופות, לשנים הראשונות מ-2015 ועד 2020, ומאותה תקופה ואילך", מסביר ד"ר גוז'נסקי.
תקיפת מתקני הנפט בממלכה הייתה נקודת המפנה. בספטמבר 2019 הודיע משרד הפנים של סעודיה כי שני מתקנים של תאגיד הנפט הממלכתי ארמקו הותקפו לפנות בוקר על-ידי כטב"מים חמושים. המורדים החות'ים, שפועלים בשליחות איראן, קיבלו אחריות לתקיפה - אבל יש הסבורים כי איראן היא זו שעומדת מאחוריה בפועל.
אחרי אותה תקיפה, התחיל בן סלמאן לדבר על "שכנות טובה" עם איראן ועבר לגישה פייסנית וקו שרוצה לשמור על יחסים תקינים עם טהרן. "ברור שאין אהבה", אומר ד"ר גוז'נסקי, "אף אחד לא תמים, אבל הוא שינה את המדיניות שלו מקצה לקצה, בגלל ההבנה שלו את העליונות האיראנית, ההבנה של הנחיתות הסעודית ובגלל הספק באשר לתמיכה האמריקנית".
רק כמה שנים לפני בן סלמאן השווה בין המנהיג העליון באיראן להיטלר. "זה שינוי מאוד משמעותי והוא בא לידי ביטוי לא רק בהתבטאויות, אלא גם במעשים", מסביר ד"ר גוז'נסקי. במרץ 2023 נחתם הסכם בין המדינות על חידוש היחסים. בהצהרה משותפת מסרו המדינות כי הן הסכימו "להפעיל מחדש" את הסכמי הסחר, הכלכלה ושיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן שנחתמו בעבר. "סעודיה ואיראן מסכימות לכבד את ריבונות שתי המדינות, ולא להתערב בעניינים פנימיים אחת של השנייה", נמסר אז.
חזון הנסיך ששווה כ-500 מיליארד דולר
חזון "2030" של יורש העצר נועד להפסיק את התלות של הממלכה בנפט ולספק לה אפיקים כלכליים אחרים, לכן מה שמעניין את בן סלמאן הוא לקדם את השוק הסעודי ולמשוך הון. לטובת הגשמת יעדו, הוא רוצה לשנות את הדימוי הקיצוני שדבק בממלכה ולשווק איסלאם מתון. "הוא רוצה לשנות את היחס בסעודיה לדתות אחרות, בין היתר באמצעות שינוי ספרי הלימוד, אבל זה לא מאהבה לישראל או ליהדות, אלא כדי להביא יותר כלכלה, רווחה והון לטובת מימוש כל המיזמים, חלקם מגלומניים מאוד, כמו העיר 'ניאום', כשיש כל כך הרבה עניים בממלכה", אומר ד"ר גוז'נסקי.
13 צפייה בגלריה
הדמיה של The LIne. באורך 170 ק"מ וברוחב 200 מ': העיר החכמה של בן סלמאן
(הדמיה: NEOM / Evelyn Hockstein / POOL / AFP)
כחלק מהחזון סעודיה מקימה במדבר את "ניאום", מטרופולין שלפי BBC עלות הקמתה מוערכת ב-500 מיליארד דולר. בלב המטרופולין, שבו מעורבות עשרות חברות מערביות, תקום העיר The Line – עיר חכמה, ללא כבישים, וצרה במיוחד: מדובר למעשה ב"רצועה" באורך 170 ק"מ, וברוחב כ-200 מטר בלבד, שתכלול שני טורים של גורדי שחקים בגובה 500 מטר. אך ברקע החזון, נמשכים גם הדיווחים על האכזריות. קצין מודיעין סעודי לשעבר סיפר ל-BBC כי סעודיה דורשת מכוחותיה לירות למוות בתושבי כפרים שמסרבים להתפנות מהשטח שעליו תוקם העיר.
כלפי פנים, המדיניות של בן סלמאן לאורך השנים הייתה שונה מזו ששודרה כלפי חוץ. באופן הדרגתי הוא פעל לפתיחה של סעודיה, תרבותית, חברתית וכלכלית, אך צורת השלטון בממלכה מקשה על המדידה של כמה באמת הוא אהוד בציבור - כמו בכל מדינה אוטוקרטית. סקרים נערכים במדינה מדי פעם, חלקם סודיים, שבן סלמאן עצמו מזמין כדי לבדוק את השטח.
"זו פרקטיקה ידועה של משטרים כאלה, התשובות אצלו", אומר ד"ר גוז'נסקי. ההערכה היא שהצעירים יותר אוהבים אותו ותומכים בו בגלל המהלכים שהוא מוביל לטובת הדור הצעיר בממלכה. "קודם כל הוא בעצמו צעיר וזה מדבר אליהם ונוח להם הרבה יותר. שנית, הוא עורך כל מיני פסטיבלי מוזיקה וספורט ומכניס שינויים".
בשנים האחרונות חל שיפור מסוים במעמד הנשים בסעודיה, ויש לא מעט שמייחסים זאת למאמציו הכבירים של יורש העצר להביא את המדינה לקידמה, תוך התחשבות בקולות הצעירים שחשופים מאוד למתרחש במערב. ביוני 2018 ביטלה המדינה השמרנית בצעד היסטורי את האיסור שמנע מנשים לנהוג, ובוטלה גם ההפרדה בין נשים לגברים במסעדות.
"הוא הוביל כל מיני צעדים ליברליים כביכול שפותחים את הממלכה לעולם המערבי יותר, אבל זה 'ליברליזם' במירכאות, לא ליברליזם מערבי", מדגיש ד"ר גוז'נסקי. "אין חופש ביטוי, אין חופש התאגדות ואתה לא יכול להביע את דעתך בגלוי". סעודיה היא מונרכיה אבסולוטית, שאוסרת על קיומן של מפלגות פוליטיות, עצרות פוליטיות או מחאות, ועדיין מתנהלת לפי הדין האסלאמי – השריעה.
"הנורמליזציה מסכנת את חיי"
לפני 7 באוקטובר נראה היה כי ישראל וסעודיה קרובות מתמיד לחתימה על הסכם נורמליזציה. גם לאחרונה בכירים ישראלים ואמריקנים אמרו כי על אף המלחמה, ריאד עדיין מעוניינת להסדיר את היחסים עם ישראל, אך מציבה שני תנאים מרכזיים: הפסקת אש בעזה ואופק מדיני לפלסטינים. "בן סלמאן מחזיק את המפתחות במידה רבה לשלום באזור. הוא מנהיג של מדינה מאוד חשובה עבור ישראל אזורית, במיוחד מול איראן", מסביר ד"ר גוז'נסקי.
בחודש שעבר דווח באתר "פוליטיקו" כי יורש העצר הסעודי אמר לחברי קונגרס שהוא מעמיד את חייו בסיכון במסגרת החלטתו לקדם את ההסכם עם ארה"ב, שכולל גם נורמליזציה עם ישראל. "לבן סלמאן יש פוטנציאל ויכולת להפוך למנהיג הערבי החשוב ביותר בדורנו, שמביא שלום למזרח התיכון", אומר ד"ר גוז'נסקי, פוטנציאל שטמון בהסכם.
13 צפייה בגלריה
נתניהו ובן סלמאן. הפגישה הסודית הודלפה, היחסים עדיין לא הוסדרו
(צילום: הדר יואביאן, רויטרס)
כאמור, למרות שנה של לחימה, שבמהלכה שודרו מראות קשים מרצועת עזה לעולם הערבי, הנסיך הסעודי עדיין לא ויתר. הסיבה לכך, בין היתר, היא בעיקר הנושא האמריקני. בן סלמאן רוצה להצעיד את הממלכה לעידן חדש, ורואה בהסכם עם ישראל חלק מהתהליך. "זה לא כל כך בגלל ישראל", מסביר ד"ר גוז'נסקי, "אלא בגלל מה שהוא יקבל מארה"ב. הוא מאוד רוצה לחזק את הקשר עם האמריקנים. הוא רוצה להשיג הסכם הגנה, הוא רוצה גרעין אזרחי. הדברים האלה יפארו אותו ויחזקו את המעמד שלו כמלך".
לצד האינטרס הכלכלי מול ארה"ב הוא גם רוצה הסכם נורמליזציה, אבל גם במקרה הזה לא בשל אהבה לישראל - הוא רוצה להיות זה שמביע שלום עם העולם הערבי. "הוא יהיה זה שכביכול פותר את הסוגיה הפלסטינית או מקדם אותה משמעותית. לכן הוא רוצה לראות מישראל גם צעדים בוני אמון כלפי הפלסטינים. לא כי אכפת לו כל כך מהפלסטינים אלא כי הוא רוצה להיות זה שקוטף את זה".
הפגישה, ההדלפה - והזעם
בנובמבר 2020 ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד דאז יוסי כהן ביקרו בעיר החוף ניאום שבסעודיה וקיימו פגישה עם בן סלמאן, שהודלפה לתקשורת מלשכת רה"מ. שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן הכחיש שהתקיימה פגישה עם גורמים ישראלים, ובהמשך דווח כי בממלכה זועמים על חשיפת הפגישה הסודית. "הסעודים זעמו והקשר ניתק לזמן מה בעקבות ההדלפה הזאת. הם מאוד רגישים להדלפות", אומר ד"ר גוז'נסקי.
לפני פרוץ המלחמה בעזה דווח כי יורש העצר הסעודי תומך בכינון יחסים עם ישראל, אך אביו זה שמתנגד לכך. ד"ר גוז'נסקי מסביר כי מבחינת היחס לישראל בן סלמאן הוא מנהיג מדור אחר וזן אחר. "הוא צעיר יותר, שונה מאוד מהגווארדיה הוותיקה. אין לו סנטימנט שלילי כלפי ישראל כמו שהיה לאבא שלו ולאחים של אבא שלו". לדבריו, הוא מאוד מזכיר את מוחמד בן זאיד, שיש מי שאומרים שהיה המנטור שלו בעבר עד שנוצר ניתוק בין השניים בעקבות מחלוקות.
בנפול אויבך: היחס לחמאס
לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, התחילו גישושים של ריאד מול חמאס. הסעודים שחררו את כל האסירים של ארגון הטרור בממלכה, התחיל דיאלוג מסוים ונערכו שני ביקורים של מנהיגי חמאס בסעודיה. "זה נעשה כחלק מהרצון של המדינות להוריד את המתיחות ולדבר אחר עם השנייה, גם כשהשחקנים הם לא מדינתיים", מסביר ד"ר גוז'נסקי.
לדבריו, בן סלמאן מתנגד לאחים המוסלמים, אך הוא הרבה יותר פרגמטי ומוכן להידבר. "הוא כמובן לא רוצה בניצחון חמאס, הוא היה שמח לראות אותו מובס בגלל שזה נותן מכה לציר האיראני ולאידיאולוגיה של האחים המוסלמים, אבל הוא הרבה יותר פרגמטי, הוא פחות רגיש ואישי ביחס לאחים המוסלמים, לעומת למשל נשיא האמירויות, שיש לו משהו אישי נגדם".
ד"ר גוז'נסקי אומר באשר לשאלה אם סעודיה תשתתף בניהול הרצועה ביום שאחרי המלחמה כי זו תלויה בשלושה דברים. תחילה, אם חמאס יישאר בעזה ואיזו צורה: "הם רוצים בהיעלמותו ויהיה להם הרבה יותר קל אם לא יישאר". שנית, זה תלוי באופק מדיני בהקשר הפלסטיני: "ממשלת ישראל הנוכחית מתקשה לתת אופק כזה". שלישית, האקטיביות האמריקנית: "אנחנו בתקופת בחירות, לא ברור עד כמה האמריקנים יצליחו להפנות קשב לסיפור הזה".
לסיכום מדגיש ד"ר גוז'נסקי: "גם אם יהיה הסכם נורמליזציה וחמאס יהיה מאוד מוחלש, אני בספק אם נראה מעורבות של הסעודים פיזית בעזה, אבל כן נראה מעורבות כלכלית ותמיכה פוליטית ומדינית בגוף שיחליף את חמאס. סעודיה לא נוהגת לשלוח חיילים ולא נראה שתעשה זאת עכשיו".
