את המשבר האחרון ביחסי ארה"ב-ישראל, שהגה, תכנן ויזם בנימין נתניהו, ממשיך חמאס לנצל עד תום. הלילה כצפוי הגיעה תשובתו השלילית להצעת התיווך האמריקנית-קטארית-מצרית, ולהצעה הישראלית בדבר הגדלת מספר האסירים שישוחררו בתמורה ל-40 חטופים וחטופות.
חמאס, שניסה ללא הצלחה עד כה להבעיר את הזירה המזרח-תיכונית במהלך חודש הרמדאן, הבין שנפלה בידיו הזדמנות יוצאת דופן, הודות לביבי: משבר חסר תקדים ביחסי ארה"ב וישראל במהלך מלחמה נגד חמאס בעזה, שצפוי להכביד על ישראל את המשך המלחמה, ולגרום לה לשקול כל צעד מול רצועת עזה או לבנון לנוכח בעיות ההתחמשות של צה"ל. צמרת הארגון הבינה שעליה לעשות את הדבר הכי פשוט שאפשר: לתת לנתניהו לעשות עבורה את העבודה.
הבעיה הגדולה של עם ישראל ומדינת ישראל היא ש"ההישגים" הפוליטיים של נתניהו, בצורת משבר עם ארה"ב והיעדר תוכנית ליום שאחרי בעזה, משרתים אולי את הקואליציה של ביבי, אך גם את שלטון חמאס בעזה. השיקול הפוליטי לא רק שגובר על על השיקול הלאומי בימים אלה, אלא שהוא גם מסייע לאויב האכזרי ביותר שקם למדינת ישראל לשרוד את המלחמה.
ואכן, עד כה נתניהו עונה על הציפיות של חמאס. ראשית, ההישגים הצבאיים, חשובים ומשמעותיים ככל שיהיו (ראו מקרה בית החולים שיפא), אינם מקבלים שום ביטוי מדיני שיקבע לזמן ארוך את ההפסד של חמאס. ישראל משחקת לידי חמאס בסירובה לדון באופציות רציניות באשר ליום שאחרי המלחמה בעזה. ממש כשם שביבי חיזק את חמאס לפני שבעה באוקטובר, כעת הוא עושה מעשה זהה בסירוב הזה ומנציח את שלטון חמאס בעזה, שהאויב הגדול שלו היה ונותר הרשות הפלסטינית. מדוע? מאותה סיבה שיזם את המשבר עם ארה"ב וביטל את יציאת המשלחת לוושינגטון, כאילו היה מדובר בהזדקקות אמריקנית נואשת לסיוע צבאי מישראל ולא חלילה ההיפך. כלומר, מאחר שביבי מפחד מסמוטריץ' ובן גביר.
ממש כשם שביבי חיזק את חמאס לפני שבעה באוקטובר, כעת הוא עושה מעשה זהה בסירוב לדון ביום שאחרי ומנציח את שלטון חמאס בעזה
שנית, המשבר המלאכותי והמיותר עם האמריקנים מעודד את חמאס להמשיך. ארה"ב היא ספקית הנשק המשמעותית ביותר של מדינת ישראל ואנו זקוקים לה, ולא להיפך. היא שחקן קריטי ומשמעותי במו"מ לשחרור החטופים, והמשבר עימה מרחיק את האפשרות של עסקה בקרוב, כפי שנוכחנו מהודעת חמאס הלילה. אך גם כאן, נוצר הרושם שבין חמאס לבין נתניהו יש שותפות אינטרסים ברורה ומובהקת שלא להגיע לעסקה. נתניהו חושש מהפסקת אש מוחלטת, וחמאס חושש מהחזרת כל החטופים, שתאלץ אותו לתת את כל הקלפים שיש בידיו. מדוע ביבי חושש? מאותה סיבה - החשש שממשלת נתניהו תיפול ונגיע לבחירות.
המלחמה דה-פקטו הסתיימה
שלישית, אופן הלחימה ברצועת עזה מלמד שהמלחמה דה-פקטו הסתיימה. עברנו ללחימה מוגבלת. היקף הכוחות בגדה המערבית עולה על זה שברצועת עזה. צה"ל יוצא למבצעים כאלה או אחרים ברצועה, ללא תמרון משמעותי וחשוב מכך, ללא הישגים מדיניים. אם וכאשר צה"ל יֵצא למבצע ברפיח, מערכי ההגנה של חמאס בגזרה יקרסו, אך אפשר לנחש שחלק מאנשיו ישרדו וישראל תמצא עצמה מבודדת מתמיד, עם ממשל אמריקני עוין וללא הישגים שישנו את המציאות בעזה כל עוד אין שם חלופה לשלטון חמאס. נתניהו יודע זאת ומבין. בינתיים חמאס לא רק ששורד, אלא גם מנסה להקים מפקדות חלופיות בכל מקום שצה"ל יוצא ממנו (ראו ערך שיפא). הוא אפילו חידש את ירי הרקטות לעבר אשדוד, אשקלון, העוטף ועוד. הפעולה הצבאית ברפיח מתמהמהת מאחר שנתניהו והדרג המדיני אינם רוצים בכך כעת כל עוד הרמדאן נמשך, ולא משום סיבה אחרת. ובעוד ישראל מצטיירת בכל העולם כתוקפנית ומסוכנת, הנה חמאס "מוכן" להפסקת אש קבועה ומוחלטת.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןבשורה התחתונה, בעוד צה"ל וחייליו ניהלו מערכה צבאית משמעותית, קשה, כואבת אך מרשימה שייצרה הישגים צבאיים חשובים, הדרג המדיני בראשות נתניהו לא רק שכשל בלתרגם אותם להישגים מדיניים, אלא שעושה זאת בכוונת מכוון, מחשש מסיום המלחמה, בחירות ונפילת ממשלת ביבי. ראש הממשלה עסוק בהעברת חוק גיוס לדיראון מדינת ישראל כדי להנציח את ממשלתו, במקום לעסוק בהבסת חמאס במישור המדיני ולהביא ניצחון למדינת ישראל.
