על רקע הדיווחים על ניסיונות להתניע מחדש מגעים לעסקת שבויים, פרסם אמש חמאס סרטון שבו הופיעו שלושה מהחטופים. אחד מהם הוא יורם מצגר, ובנו גיא אומר הבוקר ל-ynet live כי "הופתעתי, כמו כולם. שמחתי לראות אות חיים מאבא שלי. מה שאני רואה מהתמונה וראיתי קצת את הסרטון, הם לא במיטבם. אחרי 74 יום בשבי, בתוך מנהרה. בלי אור, בלי אוכל. אולי מעט מדי אוכל. אבא שלי רזה מאוד. נראה עייף, גם חיים פרי שבדרך כלל בן אדם עליז, נראה מאוד כבוי, חלש. עמירם גם כן נראה לי במצב לא משהו".
גיא התייחס גם לתגובה של אמו לסרטון: "המצב הבריאותי לא מאפשר לה להתרגש יותר מדי. הם שהו ביחד לאורך כל התקופה עד לרגע שהיא שוחררה. כבר אז היא אמרה לנו שהוא רזה מאוד. שהם כולם עייפים. כל היום שוכבים על מזרנים. אכלו מנות קטנות של אורז, פעם פעמיים ביום. בקבוק מים אחד. נחלשים פיזית כל יום שעובר. אני מקווה שאחד מהם לא יחלה חס וחלילה, ואז הם לא יחזיקו מעמד. אני מקווה מאוד שעניין התזונה לא מחמיר את מצבו. בזמנו הייתה שם אחות בשם נילי מרגלית מניר עוז, שניסתה ככל יכולתה לטפל בכל החבר'ה האלה, אבל גם היא שוחררה יום אחרי אמי והיום אנחנו לא יודעים מי מטפל בהם ואיך".
מה המסר שלכם למקבלי ההחלטות?
"המסר שלי הוא שיקבלו את ההחלטות הנכונות. יש שם 130 איש שנחטפו על ידי חמאס, הופקרו, 7 באוקטובר עוד לא נגמר להם. הם כל הזמן נמצאים באותו יום, באותו מצב כאוטי. אם בממשלה לא רוצים להחזיר שקים של גופות, צריך לשחרר אותם כמה שיותר מהר. הגיע הזמן שראש הממשלה ייקח החלטה, ידבר אמת לציבור, ישחרר את כל החטופים ויחזיר אותם הביתה כמה שיותר מהר".
כפיר ביבס בן 11 חודשים בשבי
חטופים אחרים שעדיין נמצאים בשבי הם בני משפחת ביבס, ובהם כפיר התינוק בן ה-11 חודשים. ג'ימי מילר, בן דודה של האם שירי ביבס אומר כי "לא נתנו לנו עדיין תשובות. אנחנו ממתינים. כמובן שממתינים לתשובות טובות שהם כן בחיים ונעשתה טעות בדיווח שניתן או חוסר ידיעה. יש שביב תקווה גדול בלב שהם בחיים ומוחזקים בדירת מסתור בתנאים טובים, ומטפלים בהם. היינו רוצים לקבל אותם בחיים".
לדבריו, "ברור שאנחנו מקווים שתהיה עסקה, ומאוד מקווים שהם יכללו בעסקה בדרך זו או אחרת. לפי מה שרואים בדיווחים, הם לא נכללים בעסקה. רואים שמופיעים שם מבוגרים או נשים. אותם לא ראינו מתוזכרים, אנחנו מקווים שכן יעשו את החישוב וכן יבקשו אותם. מקווה שהזמן לא יילך נגדנו. עסקה צריך לעשות. אם הם לא יודעים כרגע איפה הם נמצאים, זה מה שהם אומרים ומקווים שהם אמינים, אז נעדיף שתתבצע עסקה ויחזירו את מי שכן ניתן להחזיר".
מילר גם דיבר על קמפיין הדסאטאט שהקימו כדי להמשיך את המאבק. "נגמר לנו הכסף ואנחנו מתחילים להיכנס לקשיים כלכליים כבדים. אנחנו לא עובדים מאז הטבח ורק מנסים להחזיר את החטופים".
"לא נוכל להתאושש אם הם לא יחזרו אלינו בחיים"
חטוף נוסף שעדיין נמצא בעזה הוא עומר ונקרט. הוריו, שי וניבה ונקרט, צפו אמש בסרטון וניבה אומרת ש"כל אות חיים, כל אירוע כמו שקרה ביום שישי, כל מבצע שמוציא גופות - אנחנו כבר נמצאים במצב שאנחנו לא יכולים להכיל. קבוצת הוואטספ של משפחות החטופים היא קבוצה שבה כל הזמן אנחנו מוצאים את עצמנו מנחמים את המשפחה שלנו, כי בעצם כל המשפחות הפכנו להיות משפחה אחת, וזה פשוט בלתי נסבל, בלתי נסבל. הבן שלנו חולה בעזה, הזמן שלו כבר מזמן נגמר ועל רקע הדיווחים של עסקה שנרקמת ואני מקווה שגם תצא לפועל, חייבים להוציא את החולים והפצועים. אין להם זמן, הם חייבים תרופות והם חייבים את זה אתמול".
אתם גם ניסיתם דרך הצלב האדום ללא הצלחה להעביר לעומר תרופות לקוליטיס, למחלה שהוא זקוק לטיפול כרוני בה, והדבר הזה לא צלח. קיבלתם איזשהו מידע מאז מהשבי?
שי: "הפגישה עם הצלב האדום הייתה פגישה פורמלית רק בשביל הפרוטוקול. נשיאת הצלב האדום הגיעה לישראל אני פגשתי אותה בנתב"ג יחד עם שר החוץ אלי כהן ושר הבריאות ומה שאני שמעתי שם פשוט זעזע אותי. אני שאלתי אותה שאלה אחת פשוטה: זה היה 60 ומשהו יום שהם לא מביאים אות חיים, לא מכניסים תרופות ולא עושים שום פעולה והם טוענים שלא נותנים להם להיכנס לרצועה, אבל נשיאת הצלב האדום דרך רפיח נכנסה לבתי החולים הפלסטינים, אחד מהם זה בית החולים האירופי, עשתה שם ביקור, ראתה את המצב, דיווחה על המצב הקשה, העבירה את המסר שיש בעיה הומניטרית קשה מאוד עם הפלסטינים ושום זכר ושום אזכור לנושא החטופים. שאלתי אותה איך יכול להיות דבר כזה? כי אני מרגיש בעצם שהם עובדים חד צדדי, הם עובדים רק לצד הפלסטיני ולא מתעניינים בחטופים. תשובה לא הייתה לה והיא אמרה שזה לא ממש תלוי בה. אמרתי לה שזה מאוד תלוי בה כי היא יכולה להתנות את הכניסה שלה בקבלת מידע. אם אין מידע היא לא נכנסת לרצועה, אם אין העברת תרופות אני לא נכנסת לרצועה. גם נתתי להם כל מיני רעיונות שאפשר להשתמש בכוחות רפואה נוספים שנמצאים ברצועה על מנת להעביר תרופות. עומר חולה קוליטיס וזו מחלה שהיא מסכנת חיים במצבי לחץ. היא פשוט מתפרצת לכאבי בטן רבים ויציאות רבות ודמיות ואיבוד של המוגלובין וזה מצב שמחייב מעבר לטיפול רפואי, עד רמה של אשפוז. אנחנו יודעים לאן זה יכול להגיע".
אתם קיבלתם ממי ששב מהשבי איזשהו מידע על מצבו?
ניבה: "קיבלנו אות חיים שלא חידש לנו הרבה. אנחנו יודעים שהוא נחטף כשהוא לא פצוע ושהוא בחיים".
האם אתם חושבים שהממשלה צריכה לחדש את הפעימה מאותה נקודה שזה הופסק, או לייצר איזשהו מתווה חדש?
ניבה: "אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להוציא כל אחד, את כולם, כולם צריכים להיות בחוץ. אנחנו לא פוליטיקאים ולא יודעים לנהל משאים ומתנים ברמות האלה. אני יודעת דבר אחד, מדינת ישראל צריכה לשלם את המחיר על האסון הנורא שקרה לנו ב-7 לאוקטובר. לא יכול להיות ששילמנו כזה מחיר גדול והיום החטופים יופקרו שם שוב, אין דבר כזה. אם הם לא יחזרו הביתה לא נוכל להתאושש פה. אנחנו רואים בשבוע שבועיים האחרונים שהחטופים שיוצאים הם לא בחיים. חטופים שנכנסו לעזה בחיים יוצאים לא עלינו בארונות. זה מצב שהוא בלתי נסבל מבחינתנו. העסקה צריכה לקרות היום ומדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לשלם את המחיר כי אחרת אנחנו פשוט לא נוכל להתאושש. אני לא מדברת עלינו כמשפחה, אני מדברת עלינו כמדינה, כחברה, כאומה, לא נוכל להתאושש אם הם לא יחזרו בחיים".