לאחר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי האשים השבוע את מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל יעקב (ינקי) קוינט כי הוא מחבל במאמצי הממשלה להוריד את מחירי הקרקעות ביישובים יהודיים ברחבי הגליל, הוא עבר לתקוף את אגף התקציבים במשרד האוצר. "המנדט שבידיכם הוא לחוות דעה על מדיניות הממשלה ולא לקבוע אותה", כתב השבוע שלי במכתב לסגן הממונה על התקציבים באוצר מתן יגל.
מכתבו של שלי ליגל הגיע לאחר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, המכהן כיו"ר ועדת מנכ"לי משרדי הממשלה שהוקמה כדי להתוות מדיניות חדשה להנחות על מחירי הקרקעות בגליל, דחה את הצעות האוצר להגדיל את תקרת ההנחות לצעירים המעוניינים להקים ביתם ביישובי הגליל שבעדיפות לאומית ב-250 אלף שקלים בלבד - ולהשקיע עוד כסף דווקא בערים הגדולות. לטענת שלי, אין בהרחבה הזו של תקרת ההנחה "כדי להתגבר על הזינוק החד במחירים", ולכן מדיניות זו לא תגשים את יעדי הממשלה ליישב את היישובים היהודיים בגליל.
גורמי מקצוע במשרד ראש הממשלה טענו כי יגל הציג "תמונה מעוותת", לפיה פיתוח היישובים היהודיים הקטנים בגליל יבוא על חשבון הערים באזור. במכתבו אף קבע שלי כי מהלכיו של יגל "אינם מקובלים, וטוב יעשה אם לא ישובו על עצמם".
3 צפייה בגלריה
יישובי המועצה האזורית משגב, ארכיון. הבכיר באוצר הואשם בציור מציאות לפיה יש שם "שפע של תושבים צעירים"
(צילום: שמוליק מגל)
מנכ"ל משרד ראש הממשלה האשים את יגל בכך שצייר מציאות לפיה ביישובי המועצה האזורית משגב יש "שפע של תושבים צעירים בגיל העבודה", בעוד הנתונים הרשמיים של גודל השנתונים מצביע באופן מובהק על הצטמקות של יותר מ-60% בתוך עשור. לפי שלי, יגל לא ציין נתוני אמת בחוות הדעת שהציג, והתעלם מסגירת שליש מכיתות א' וכמעט 10 גני ילדים ביישובים היהודיים במשגב.
בהתייחסות אגף התקציבים, טען יגל כי "שיעור האוכלוסייה הצעירה במשגב גבוה משמעותית משיעורם ביישובים עירוניים בסביבה ואף מהממוצע הארצי או מרשות חזקה במרכז דוגמת הרצליה", אך נתונים אלו כוללים גם את תושבי ששת היישובים הבדואיים הגדולים במשגב. שלי ציין במכתבו ליגל כי הוא מקווה ש"אופן הצגת הנתונים מקורו בשגגה וחוסר הבנה ולא הייתה כל כוונה מניפולטיבית אחרת".
בשבוע שעבר העביר יגל את התייחסות אגף התקציבים לנושא במכתב שנשלח למנכ"לי משרדי הממשלה, המשנה ליועמ"שית, מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל. לטענתו, עיקר המאמצים צריכים להתמקד במקומות בהם ניתן להגדיל באופן משמעותי את האוכלוסייה בגליל. סגן הממונה על התקציבים באוצר אף האשים את אנשי המועצות האזוריות ואת מפעל המצפים בגליל בכך שהם מנעו את התפתחות היישובים בשל מנגנון ועדות הקבלה, ורצונם לשמור את האדמות לבניהם.
גם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל קוינט נחשב למתנגד למוסד ועדות הקבלה, שמתנה את קליטת התושבים ביישובים הקהילתיים ונועד לסנן רוכשים. לטענתו, המגרשים במגזר הכפרי אינם נגישים לכלל הציבור, אלא ניתנים בעיקר לילדיהם של התושבים ולמי שעברו ועדות קבלה. לפי קוינט, לא מגיעה להם הנחה משמעותית מאחר ומספר הקרקעות ביישובים אלו מצומצם, והנחה משמעותה פגיעה בעקרונות השוויון.
אמנם שלי הודה במכתבו כי בעבר היו חסמי קליטה ליישובים אלו באמצעות ועדות הקבלה, אך מנגד טען כי מציאות זו השתנתה. לדברי שלי, ביישובי משגב ועמק יזרעאל, שיעור הדחייה של ועדות הקבלה היה בשנתיים האחרונות "אפסי עד בלתי קיים".
עימות נוסף בין הממשלה לבין אגף התקציבים באוצר סובב סביב ציפיית האגף שהממשלה תפעל להגדלת ההנחות על מחירי הקרקעות רק ביישובים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. במכתב של מנכ"ל משרד רה"מ ליגל, הוא טען כי הצעה זו "מייצרת אפקט לימבו הרסני - ככל שיישוב מזדקן יותר ומאבד את צעיריו, כך הוא מטפס גבוה יותר בסולם החברתי-כלכלי ומאבד את מעט ההנחות שעוד ניתנו לו, וכך הסיכוי של צעירים לשוב אליו רק הולך וקטן".
