"וושינגטון פוסט" חשף היום (ב') שישראל משתמשת בפצצות זרחן לבן או בפגזי זרחן לבן נגד מטרות בלבנון. לפי הדיווח, מידע שקיבל העיתון מארגוני זכויות אדם בלבנון שמהימנותם אינה ברורה מלמד כי צה"ל הפציץ בנשק כזה כפרים לבנוניים, אך הדיווח הזה כנראה אינו מדויק: בפועל ישראל הפציצה שטחים שאין בהם אזרחים, ולעומת זאת יש בהם מטרות צבאיות. כך או כך, עצם הדיווח ישראל השתמשה בזרחן לבן היא נכונה, ודובר צה"ל אף אישר זאת בדבריו הערב.
3 צפייה בגלריה
צה"ל תוקף בדרום לבנון. תא"ל הגרי צדק כשאמר שלא מדובר בהפרה של הדין הבינלאומי
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein )
דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון קירבי, שהוא בעצם הדובר הביטחוני של הבית הלבן, התייחס הערב לנושא בעקבות שאלה על חשיפת ה"וושינגטון פוסט", ואמר שהממשל האמריקני מוטרד מהידיעות הללו ושהוא יעלה שאלות בעניין. הוא לא פירט בפני מי מתכוון הממשל להעלות את השאלות, אך ברור שהוא יציג אותן לישראל. כך או כך קירבי, שיש לו ניסיון רב בענייני ביטחון, ידע לומר לכתבים שהשימוש בפצצות זרחן, שחלקן לפחות הן מתוצרת ארה"ב, אינו אסור על פי האמנות הבינלאומיות, אלא רק השימוש בהן בשטחים עירוניים שבהם יש אזרחים שאינם מעורבים בלחימה.
כך קובעת אמנת ז'נבה השלישית, שמפרטת את התנאים שבהם אפשר להשתמש בפצצות ובפגזי זרחן. השימוש בהם מותר בעיקר לצורך תאורה או מיסוך, ולא נגד בני אדם. הסיבה לכך היא שפצצות ופגזי זרחן מלאים בפיסות חומר פלסטי או בד הטבולות בזרחן. בהידלקו במגע עם החמצן שבאוויר, כשהוא פוגע באדם, הזרחן נדבק לעור וגורם לכוויות עמוקות וקשות. לכן יש הגבלות חמורות על השימוש בפצצות או בפגזים מהסוג הזה, לא רק נגד אזרחים אלא במשתמע גם נגד לוחמי אויב.
צה"ל עשה שימוש נרחב בפצצות זרחן בסבבים בעזה, ובעיקר בתקופת צוק איתן ב-2014, מה שעורר תגובה בינלאומית נזעמת וגינויים מצד מדינות וגופים בינלאומיים. בעקבות זאת הוחלט בצה"ל לצמצם מאוד את השימוש בפצצות ופגזי זרחן, ובמלחמה הנוכחית בעזה אכן לא נעשה כמעט שימוש באמצעי הזה.
הכותרת
האם אפשר למוטט את חמאס? אתם שאלתם - רון בן ישי ענה
26:51
לפי התמונות שהציג "וושינגטון פוסט" וקטעי וידאו שמגיעים מלבנון אפשר לראות שצה"ל עשה שימוש באמצעים אלו, בעיקר בשטחים פתוחים המכוסים בצמחייה סבוכה ועבותה. שטחים רבים כאלו יש בגליל העליון, בעיקר בשמורות טבע, אבל בלבנון שמורות הטבע הללו מכסות מתחמים צבאיים שהקימו חיזבאללה וכוח רדואן שלו כבסיסים קדמיים שמהם אמורים לוחמי הארגון לצאת לפעולות נגד ישראל.
בבסיסים האלו, שבהם הצמחייה הסבוכה מסתירה את הנעשה מאמצעי המודיעין וממטוסי חיל האוויר, מיקמו אנשי חיזבאללה בסיסי אש, מרגמות, טילי נ"ט רבים ועמדות ובונקרים שנועדו להגן עליהם מהפצצות ישראליות ומהפגזות הארטילריה של צה"ל. הבסיסים הללו מהווים איום מיידי על אזור הגבול עם ישראל, ולכן במהלך חילופי האש והלחימה משני עברי גבול לבנון לישראל צה"ל פועל גם כדי לחשוף את המתחמים האלו שמוסתרים מתחת לעצים ולשיחים הסבוכים של שמורות הטבע בדרום לבנון.
בצה"ל קוראים לשמורות הטבע המלחמתיות האלו "שס"מ". פצצות ופגזי הזרחן הם אמצעי מצוין להשיג שתי תוצאות: האחת - לאור פוטנציאל שריפת הצמחייה, לחשוף את המערך הצבאי המבוצר שמוסתר מתחתיה; והאחרת - למסך בעשן את שדה הראייה של הצוותים המפעילים טילי נ"ט מתוך הסבך הזה נגד מוצבים של צה"ל ואזרחים ישראלים ביישובים צמודי הגדר.
המיסוך הזה יעיל מאוד נגד ירי נ"ט, שהוא כרגע האיום והמטרד העיקרי לצה"ל וליישובי הצפון, והחישוף מנטרל למעשה את המתחמים המבוצרים בטבע שחיזבאללה הקים כקרש קפיצה צבאי ליד הגבול עם ישראל. זו הסיבה שדובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, לא הכחיש את עצם העובדה שצה"ל עושה שימוש בפצצות ופגזי זרחן נגד מטרות חיזבאללה בדרום לבנון, אבל גם טען, ובצדק, שישראל נוהגת על פי הדין הבינלאומי גם בעניין זה.
