שבועיים לבחירות שיקבעו מי יחליף את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אחרי 16 שנים שבהן אחזה בתפקיד עשה אמש מועמד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) מהשמאל-מרכז, אולף שולץ, עוד צעד חשוב בדרך לזכייה, כשהוכרז כמנצח בעימות הבחירות השני. סקר בזק שנערך בתום העימות קבע כי הצופים התרשמו מתשובותיו של שולץ הרבה יותר מאשר מאלה של מועמד המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של מרקל, ארמין לאשט, המדשדש בסקרים זה זמן רב.
8 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: לאשט, ברבוק ושולץ בעימות אמש. ניצחון שני למועמד הסוציאל-דמוקרטים
(צילום: AFP)
במהלך העימות ניכר כי לאשט עולה להתקפה בניסיון לערער את אמון הבוחרים בשולץ, המכהן כשר האוצר בממשלת הקואליציה היוצאת של מרקל: בין השאר ניצל לאשט את הפשיטה שערכה המשטרה בשבוע שעבר על משרדי האוצר והמשפטים כחלק מחקירה שהיא מנהלת בנוגע להתנהלות הסוכנות הממשלתית למלחמה בהלבנת כספים, והאשים את שולץ כי לא מילא את תפקידו להילחם כראוי בהלבנת הון. לאשט גם הדגיש את האפשרות שכדי להקים ממשלה יישען שולץ על תמיכתה של מפלגת "לינקה" מהשמאל העמוק, מפלגה שיש הרואים בה מפלגת שמאל קיצוני ושבין השאר תומכת בפירוק נאט"ו ובצמצום ההשקעה בצבא.
סקר שערכה רשת ARD בתום העימות, שנמשך שעה וחצי, העלה שכ-41% מהנשאלים סבורים כי שולץ היה המועמד המשכנע ביותר בעימות, לעומת 27% שנתנו את הבכורה ללאשט. 25% בחרו במועמדת הירוקים אנלינה ברבוק. נראה כי בין השאר התרשמו הצופים מקור הרוח של שולץ, המכהן כאמור כשר בכיר בממשלת הקואליציה של מרקל שבה שותפים הסוציאל-דמוקרטים: כשלאשט תקף אותו על התנהלות משרד האוצר הביט בו שולץ ברוגע והאשים אותו בתגובה כי הוא מבלבל עובדות ונוהג בחוסר כנות כשהוא רומז שמתנהלת חקירה נגד משרדו של שולץ, בעוד בפועל החוקרים רק נעזרו במשרד לקבלת מידע ואינם טוענים להתנהלות לא כשרה מצד שולץ ואנשיו. גם ניסיונות אחרים שעשה אמש לאשט לקשור את שולץ לשערוריות כלכליות, בימיו במשרד האוצר ובימיו כראש העיר המבורג, לא הניבו עבורו את התוצאות הרצויות.
בשבועות האחרונים פתחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פער הולך וגדל ממפלגת הנוצרים הדמוקרטים, וסקר של INSA ביום ראשון השבוע העלה שכעת היא מובילה עליה כבר ב-6%: 26% תומכים ב-SPD ורק 20% בשמרנים. הירוקים זוכים ל-15%. שיעור התמיכה בסוציאל-דמוקרטים הוא כעת הגבוה ביותר מאז יוני 2017, ואילו עבור המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של לאשט ומרקל מדובר בשיעור התמיכה הנמוך אי-פעם. מומחים בגרמניה מעריכים כי בסופו של דבר יולידו הבחירות ממשלה בהשתתפות שלוש מפלגות, אבל תרחיש כזה עשוי להצריך חודשים ארוכים של משא ומתן. במהלך משא ומתן שכזה מרקל תישאר הקנצלרית.
בשלושת החודשים האחרונים איבדה מפלגתם של מרקל ולאשט 9-8 אחוזים בדעת הקהל, ואת האשמה המרכזית בכך תולה המחנה השמרני בלאשט, המכהן כיום כמנהיג מדינת המחוז נורדריין-וסטפליה: רבים רואים בו מנהיג לא-כריזמטי, ובמהלך הקמפיין הוא ביצע כמה שגיאות קשות, בין השאר כשצולם צוחק צחוק גדול במהלך ביקור באזור השיטפונות הקטלניים בגרמניה שבהם נהרגו בקיץ כ-160 בני אדם. רק השבוע פרסם המגזין המשפיע "דר שפיגל" בשערו תמונה של לאשט מכסה את פיו בידיו כשמעליו מתנוססת הכותרת "אופס!", רמז למעידות שלו.
המנהיגה הירוקה: "לא עוד מאותו דבר"
העימות אמש הקודש לשורה של נושאים משמעותיים, בהם מדיניות הדיור, הבריאות, הפנסיה, המיסים וההגירה של הממשלה העתידית. במהלך העימות לחץ לאשט על שולץ לומר במפורש אם יסכים להקים קואליציה עם מפלגת הירוקים ועם מפלגת השמאל העמוק "לינקה", שלא רק מתנגדת לנאט"ו אלא גם נחשבת ביקורתית ולעומתית מאוד ביחסה לאיחוד האירופי. שולץ סירב שוב לשלול את האפשרות שישתף פעולה עם "לינקה", וטען שראשית יש להניח לבוחרים לומר את דברם בקלפי. לצד זה הדגיש כי יש פערים ברורים בין עמדת המפלגה שלו לעמדותיה של "לינקה", וטען כי הפערים האלה יקשו מאוד להקים קואליציה. "הכרה בחשיבות היחסים הטרנס-אטלנטיים, בחשיבות נאט"ו ובחשיבות האיחוד האירופי היא דבר חיוני לקיומה של ממשלה טובה", אמר שולץ
ברבוק, שמפלגת הירוקים שלה סומנה בתחילת המרוץ כמי שעשויה לחולל היסטוריה ולנצח בעצמה בבחירות אבל איבדה מאז אפריל כ-10%, אמרה בעימות כי גרמניה ניצבת בפני בחירה קשה בין התחלה חדשה לבין דשדוש ב"עוד מאותו הדבר". "גרמניה יכולה לעשות הרבה יותר, זו הזדמנות גדולה עבור ארצנו", אמרה. היא נמנעה מהתקפות אישיות על יריביה, ובמקום זאת התמקדה בנושאי הדגל המזוהים איתה – צדק חברתי והפחתה של פליטת גזי החממה. "הממשלה הבאה היא האחרונה שעדיין תוכל להשפיע באופן פעיל על משבר האקלים", אמרה, וקראה לגרמניה להקדים את הדד-ליין שלה להפסקת השימוש בפחם מ-2038 ל-2030.
העימות אמש היה השני מבין שלושה, אחרי שגם בעימות הראשון נתפס שולץ כמנצח. שולץ נחשב בעיני רבים כמועמד שיביא המשכיות מהממשלה הקודמת, אף שהוא משתייך למפלגה אחרת מזו של מרקל. הוא מציג עצמו כמנהיג שיגבש בציבור הגרמני סולידריות כמו זו שנצפתה במהלך מגפת הקורונה, על-ידי העלאת שכר המינימום והבטחת דמי פנסיה יציבים בעשורים הבאים, בין השאר באמצעות העלאת המיסים לשכבה העשירה ביותר בגרמניה.
העימות השלישי והאחרון ייערך ב-23 בספטמבר, שלושה ימים לפני הבחירות. בהצבעה ב-26 בספטמבר תעמוד זכות הבחירה למעט יותר מ-60 מיליון גרמנים. המפלגה שתגרוף את מספר המושבים הגדול ביותר כנראה תצטרך כאמור להקים קואליציה, ועל המועמד שלה יהיה לזכות באמונם של חברי הפרלמנט כדי להתמנות לקנצלר.
