מי שהכיר והביט בידיעות מודיעיניות או אפילו במה שמתרחש ברשתות החברתיות הפלסטיניות, לא מופתע מפיגועי המטענים המתרחשים ברחבי יהודה ושומרון בימים האחרונים. בשב"כ כבר זיהו את המגמה לפני חודשים ארוכים, והתריעו על כך שאופי הפיגועים בגזרת איו"ש משתנה ושאיום המטענים הולך וצובר תאוצה.
פיגועי המטענים האחרונים, שהיו בתצורה של מכוניות תופת ברחבי יהודה ושומרון ועד כה הסתיימו ללא נפגעים באורח קשה בזכות מזל וגם תושייה, מעמידים את הגזרה בפני הסלמה משמעותית. אם חלילה המחבלים שנסעו במכוניות התופת שהתפוצצו בליל שישי בגוש עציון היו מממשים את מזימתם – המצב היה שונה לגמרי. אחת מאותן מכוניות, נזכיר, התפוצצה בתחנת דלק בגלל "תאונת עבודה", והשנייה התפוצצה אחרי שסייר ביטחון רדף אחריה, התנגש בה ופתח לעברה באש כשחדרה ליישוב כרמי צור. שני המחבלים בפיגוע הכפול חוסלו.
אתמול נחשפה בזכות ערנות של אזרח מכונית ממולכדת נוספת, בכניסה ליישוב עטרת שבאזור בנימין, ובסוף אוגוסט היה ניסיון פיגוע חריג נוסף עם מטען – מחבלים הצמידו אותו לאוטובוס אזרחי מדרום לבית לחם. לא היו נפגעים בפיצוץ, אך נזק נגרם לאוטובוס. ב-18 באוגוסט התפוצץ בתל אביב מחבל משכם עם מטען, וגם במקרה הזה היה נס – וההערכה היא שהוא הפעיל אותו בטעות לפני שהגיע ליעד. לכל אלו מצטרפות גם המכוניות שהתפוצצו באזור חלחול בתחילת אוגוסט, אז נפצעו שני מחבלים שהיו ברכב הממולכד, שבו קרתה תקלה כלשהי שגרמה להפעלת המטען; וכן בטובאס שבצפון השומרון בחודש יוני – כנראה גם כן בגלל תקלה.
עוד לפני שפרצה המלחמה, בשב"כ הצביעו על שינוי המגמה ביהודה ושומרון ועל מעבר מפיגועי הירי שאפיינו את 2022 לריבוי והצפה של השטח במטענים ופיגועי מטען. זאת כתוצאה מהברחות נשק בהיקף עצים מהגבול המזרחי, והכנסה של אמצעי לחימה וכסף איראני לשטח. ההנחה במערכת הביטחון היא שהכוחות הפועלים במחנות הפליטים עלולים להיתקל גם בחומר נפץ תקני, כזה שהינו קטלני הרבה יותר מכל מטען מאולתר שמכינים במעבדות ארעיות ברחבי יו"ש. עם זאת, הכוחות טרם נפגשו בחומר תקני שכזה.
"אתה יכול לקחת שני בלוני גז, לחבר להם כמה חוטים, להכניס למכונית – ויש לך מכונית תופת. זה לא סיפור עבור המחבלים", מספר גורם ביטחוני שלקח חלק במבצעי חישוף מטעני חבלה בצפון השומרון. הוא מציין כי המחבלים גם עושים שימוש בילדים על מנת להעביר ממקום למקום חומרים שנדרשים להרכבת והכנת המטענים.
פעילות אגרסיבית במחנות הפליטים: "שנפגוש אותם פה, ולא בעורף"
את איום המטענים יש לחלק לשני חלקים שונים ומטרידים כל אחד בפני עצמו. החלק הראשון הוא המטענים שאותם פוגשים לוחמי צה"ל בלב מחנות הפליטים: מטעני צינור, מטענים מאולתרים של עשרות ק"ג של חומר נפץ לא-תקני, מטענים שמושלכים וכן מטענים המוטמנים באדמה. כנגד כך פועלים בפיקוד המרכז באופן אגרסיבי מאוד, באמצעות מבצעים רבים ואינטנסיביים בלב מחנות הפליטים. כוחות הנדסה עם כלים כבדים חושפים את הצירים, מגלים את המטענים – ויוזמים אותם.
מרבית המטענים הללו מיועדים להתפוצץ בצירים ביישובים בעורף הישראלי, והמטרה בצה"ל היא "לפגוע" בשטח הפלסטיני. בהקשר זה יש לציין כי צה"ל לא חושף צירים בצורה לא-מבוקרת, אלא פועל על פי מודיעין. "אני בתור כח שמגיע ומפנה מטענים יכול להגיד ששב"כ וצה"ל יודעים להגיד לי בדיוק היכן יש מטענים. זה קורה כל יום. אנחנו מגיעים לצירים שהמודיעין מצביע עליהם, חושפים ומגלים מטענים", מסביר גורם ביטחוני.
סוגיית הפגיעה בתשתיות מתחילה לצבור תאוצה, ויש לא מעט ביקורת בצד הפלסטיני על צה"ל בנוגע להרס שנוצר בלב מחנות הפליטים. הטענה היא שצה"ל פוגע בכוונה בתשתיות חשמל ומים במחנות, כדי להעצים לכאורה את הזנק. בנקודה זו יש לציין כי מטענים התגלו בין היתר סמוך לנקודות ביוב, ליד כבלי חשמל ותקשורת ועוד.
למרות המודיעין, ולמרות השימוש בכלים כבדים, צה"ל סופג גם אבידות כתוצאה ממטעני החבלה במחנות הפליטים. כך היה במקרה של סמ"ש שי גרמאי ז"ל, לוחמת במג"ב איו"ש שנהרגה מפגיעת מטען ברכב מבצעי במהלך פעילות במחנה הפליטים ג'נין בינואר השנה, ובמקרה של סרן אלון סקאג'יו ז"ל, מפקד מחלקת צלפים בסיירת חרוב שנהרג בפיצוץ מטען במהלך פעילות מעצרים בג'נין ביוני.
החלק השני באיום המטענים הוא אלו שיוצאים מהמחנות ומגיעים לצירים, ליישובים וללב ערים בישראל. מבט קל של כמה חודשים אחורה מספר את התמונה כולה – מה שמתחיל ביישובים ביו"ש מגיע עד ללב הארץ. עוד לפני המלחמה החלו לצוץ פיגועי מטענים ביהודה ושמרון, תופעה שהתגברה לאחר 7 באוקטובר.
כבר חודש מתחילת המלחמה נרצח בפיגוע ירי לוחם צה"ל אלחנן קליין ז"ל, סמוך ליישוב עינב שבשומרון. המחבלים ביצעו מעין פיגוע משיכה ומלכדו את הרכב איתו נמלטו. הרכב התפוצץ על הלוחמים שהיו מצוד אחר המחבלים, וחלקם נפצעו. סביב החודשים פברואר ומרץ השנה התרחשו לא מעט פיגועי מטענים בציר המוביל ליישוב חומש שבצפון השומרון. מספר חיילים אף נפצעו, וכמה תלמידי הישיבה ניצלו בנס. גם באפריל נוטרל רכב תופת שנטש מחבל על ציר 55 לאחר שביצע פיגוע ירי. וכעת כמובן פיצוץ המחבל עם מטען בתל אביב ופיגועי מכוניות התופת האחרונים.
יש לציין כי מדובר, לפחות כרגע, על מטענים מאולתרים שאותם מרכיבים המחבלים בדירות מסתור ובאופן מאולתר, אך הם עדיין קטלניים. מדובר בעשרות ק"ג של חומר נפץ שעלול לגרום נזק רב ולגבות כמובן מחיר בחיי אדם.
כל המטענים האחרונים שהתגלו, כולל המטען האחרון ברכב שנוטרל אתמול ליד עטרת, מורכבים מחומרים דו-שימושיים כמו דשן וגליצרין – כאלו שמשמשים לצרכים אזרחיים כמו חקלאות, אבל יכולים גם לשמש לייצור חומר נפץ. באוגדת איו"ש פתחו במערכה נגד החומרים הללו, והמשמעות היא שאיסוף החומרים הללו נכנס לרשימת ההישגים הנדרשים באוגדה – ומתנהל מעקב הדוק אחר תפיסות שלהם. בצה"ל כבר ביצעו מספר מבצעים למול החומרים הללו, אשר משמשים את ארגוני הטרור להכנת מטענים. רק הלילה (בין שני שלישי) פעלו כוחות מגדוד 7014 בגזרת עציון והחרימו כ-30 שקים של דשן ותחקרו חשודים. חלקם נעצרו.
החשש הגדול כעת הוא כמובן מפיגוע קטלני שיגיע ללב האוכלוסייה עם חומר נפץ תקני, שיוברח דרך הגבול המזרחי או בדרכים אחרות. בשב"כ ובצה"ל פועלים כבר חודשים נגד תשתיות המטענים, מפוצצים זירות מטענים ומעבדות נפץ וגם מבצעים מעצרים של שרשרת המחבלים שמניעה את ייצור נשיאת ופיצוץ המטען ביעדו.
המבצע הגדול ביותר עד כה החל בשבוע שעבר בכמה מוקדים בצפון השומרון, בראשם מחנה הפליטים בג'נין. עשרות מטענים נוטרלו, ובתיעודים מהפשיטות נראים דחפורי צה"ל שוברים כבישים וגורמים להפעלת חלק מהמטענים. עשרות מחבלים חוסלו, בחילופי אש או בהפצצות מהאוויר. "המטרה שלנו היא שנפגוש את המטענים הללו פה, בלב המחנה, ולא חלילה בפיגוע בהתיישבות או בעורף ישראל", הסביר סגן-ניצב זכי טאפש, מפקד גדוד במג"ב איו"ש שאחראי על חישוף צירים עבור הכוחות.
חקירת הפיגוע בת"א, והחשש מהסלמה
בג'נין ביקר בשבוע שעבר גם הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהצהיר גם הוא על המטרה הזו: "אין לנו שום כוונה לתת לטרור באיו"ש להרים את הראש, ולכן היוזמה היא לעבור עיר-עיר, מחנה פליטים-מחנה פליטים, עם מודיעין מצוין, עם יכולות מבצעיות טובות מאוד, עם מעטפת מודיעינית אווירית חזקה מאוד, ובעיקר עם לוחמים ומפקדים ערכיים ונחושים מאוד. אני רואה בדיוק את הדבקות במשימה. בדרך הזו נגן על אזרחי ישראל, בדיוק ככה".
ולמרות המבצעים הרבים לסיכול טרור, החשש במערכת הביטחון הוא שהמגמה של שימוש במטענים על ידי מחבלים תימשך. מתחילת השנה סיכלו שב"כ וצה"ל יותר 200 פיגועי מטענים – קרוב לממוצע של אחד בכל יום. אין ספק שהאירוע של המחבל בתל אביב, שהצליח ללכת בחופשיות בעיר עם מטען חבלה והתפוצץ כנראה בטעות לפני שהגיע ליעדו, מסמל נקודת ציון משמעותית מאוד.
הפיגוע, שבו היה פצוע אחד באורח בינוני, עדיין נחקר – וטרם ברור אם מדובר במחבל מתאבד, כזה שמאחוריו יש גיוס, תשתית והכנה. הדבר יהווה עוד עליית מדרגה בטרור המטענים, שמעלה חשש מחזרה לימים הקשים של האינתיפאדה השנייה. במערכת הביטחון, יש להדגיש, מעריכים כי אנחנו לא באותם ימים של 2002. כך למשל, לא רואים עדיין מעבדות מסודרות כמו שהיו בימי האינתפאדה, אלא מעבדות מאוד מאולתרות.