אסתר לוסטגרטן, האישה הכי מבוגרת בתל אביב, הלכה הבוקר (רביעי) לעולמה בגיל 104 וחצי בדיוק. לוסטגרטן נפטרה בביתה ברחוב פנקס בעיר כשהיא מוקפת בבני משפחתה.
לוסטגרטן עלתה לישראל ב-1924 והתגוררה ביפו. ב-1951 עברה עם בעלה ושני ילדיה לוונצואלה ושבה לישראל ב-1975. נכדתה, השחקנית ליליאן ברטו, סיפרה על הקשר במיוחד ביניהן: "גדלתי כילדה יחידה לאם חד הורית וסבא וסבתא היו כמו הורים שניים שלי. סבתא שלי היא האישה שהכי השתנתה במהלך חייה. היא רצתה להכיר את החולשות שלה ושייתנו לה גם ביקורת, היא לא חששה מזה. העיקר שתדברי איתה על רגשות ואיך היא יכולה להתפתח ואיפה להשתפר, להיות אדם יותר טוב ומפותח יותר. היא הייתה אישה מיוחדת, מעוררת השראה שכולה אור ואופטימיות".
לוסטגרטן החלה לחגוג ימי הולדת רק בגיל 93 משום שעד אז לא ידעה את תאריך הלידה שלה. היא נולדה למשפחה דתית, בת חמישית במספר, והוריה לא זכרו את תאריך לידתה המדויק. לפני כמה שנים נסעה נכדתה לפסטיבל תיאטרון בפולין והחליטה לחפש את הבית של סבתה. למרות ששם הרחוב שונה, היא הצליחה לאתר אותו, אך הבניין שבו התגוררה לוסטגרטן הופצץ במלחמה.
ברטו לא ויתרה והגיעה לארכיון בעיר שבו מצאה את תעודת הלידה של סבתה, וכך גילתה שתאריך הלידה שלה הוא 8 באוגוסט 1918. מאז חגגה לוסטגרטן ימי הולדת חגיגיים, כשיום הולדתה האחרון צוין לפני חצי שנה בדיוק כשהגיעה לגיל 104 והייתה לאישה המבוגרת ביותר בתל אביב.
על אף גילה המופלג של סבתה, ברטו סיפרה כי "היא הייתה צלולה מאוד. עד גיל 100 לא חשבתי שהיא מזדקנת בכלל, היא הייתה סקרנית ושאלה שאלות. כל הצעה שלי היא לקחה בשתי ידיים. כשהצעתי לה שיעורי ציור וחוג קרמיקה היא נרתמה. היא התעמלה כל חייה, עשתה תרגילים ארבע פעמים ביום וזה עשה לה טוב. סבתא שלי לימדה אותי הכול. היא לימדה אותי על משפחתיות, אהבה, נחישות, הקשבה ועל קשר, שזה הדבר הכי יקר לנו".
