רוסיה הודיעה בצהריים (שבת) על פיצוץ במחסן תחמושת בחצי האי קרים, בעקבות מתקפת מל"טים אוקראינית. המושל של חצי האי הודיע על פינוי אזרחים ברדיוס של 5 ק"מ ממקום הפיצוץ. אחרי הפיצוץ במחסן התחמושת הופסקה לזמן קצר תנועת הרכבות בגשר שמחבר את רוסיה לקרים.
התנועה בגשר כבר הושבתה השבוע, בעקבות פיצוץ שבו נהרגו בני זוג שנסעו בגשר עם בתם בת ה-14, שנפצעה. רוסיה האשימה לאחר מכן את קייב במתקפת טרור, והודיעה כי הגשר הותקף על ידי שני כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים) של אוקראינה. במקביל ציטטו כלי תקשורת אוקראיניים גורמים בעילום שם שדיווחו כי שירות הביטחון של אוקראינה וחיל הים שלה אחראים למתקפה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• פיצוצים בבסיס רוסי בקרים, "ליל גיהינום" באודסה: "פוטין תוקף מחסני תבואה"
• פריגוז'ין בהופעה ראשונה מאז המרד: "לא חוזרים לאוקראינה. המצב בחזית - בושה"
• גנרל רוסי בכיר מאשים: "נפטרו ממני בבוגדנות". המערב לקייב: "אנחנו לא אמזון"
• רוסיה על "גנרל ארמגדון" שידע על המרד ונעלם: "הוא נח"
גורמים בקייב בירכו ביום שני על הפיצוץ בגשר, אך לא לקחו אחריות על הפעולה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר אתמול כי הגשר הוא מטרה לגיטימית, מכיוון שמדובר בנתיב אספקה לצבא הרוסי. במהלך המלחמה אמר זלנסקי כי בכוונתו לכבוש את קרים, שסופח מאוקראינה ב-2014. בשנה האחרונה דווח על שורת מתקפות מל"טים ופעולות חבלה מסתוריות בחצי האי קרים, ורוסיה וגורמים במערב ייחסו אותן לאוקראינה, שאמנם נמנעת מלאשר כי היא אחראית להן אך במקביל משגרת רמזים עבים שלפיהם היא אכן עומדת מאחורי המתקפות.
ביום רביעי פינתה רוסיה יותר מ-2,000 תושבים מבתיהם בקרים, אחרי ששריפה גדולה פרצה בבסיס אימונים של הצבא הרוסי. בתקשורת האוקראינית ובערוצי "טלגרם" הקשורים לשירותי הביטחון של רוסיה דווח כי השריפה פרצה לפנות בוקר במחסן נשק בבסיס, אחרי שצבא אוקראינה תקף את המקום בלילה.
בצהריים מסר מושל בלגורוד, מחוז רוסי בקרבת הגבול האוקראיני, כי הכוחות האוקראיניים ירו פצצות מצרר לכפר בגבול. לפי המושל המתקפה הייתה אתמול, ולא גרמה לנזק או לנפגעים. "במחוז בלגורוד 21 פגזי ארטילריה ושלוש פצצות מצרר נורו לכפר סרבלובקה", אמר המושל. במהלך המלחמה מדווחת רוסיה לעיתים קרובות על מתקפות אוקראינית נגד אזרחי בלגורוד.
אוקראינה קיבלה החודש קיבלה פצצות מצרר מארה"ב, והתחייבה להשתמש בהן רק כדי לתקוף ריכוזים של לוחמים רוסים. השימוש בפצצות המצרר מעורר התנגדות עזה מצד זכויות אדם, בשל הסיכון הרב שנשקף מהן לאזרחים חפים מפשע. חימוש מצרר, נזכיר, הוא כינוי לסוג נשק שנכללים בו לא רק פגזים אלא גם רקטות וטילים, כשהעיקרון המשותף לכולם הוא שהמטען שלהם מורכב מפצצות קטנות רבות – לעתים מאות כאלו בכל פצצת מצרר אחת – והן משתחררות באוויר ומתפזרות לאורך שטח נרחב, במטרה לפגוע במספר גבוה של מטרות בבת אחת.
הפצצות הקטנות אמורות להתפוצץ עם הפגיעה בקרקע, אבל רבות מהן לא מופעלות ועלולות להישאר "רדומות" לאורך שנים רבות – באופן שמסכן חפים מפשע, בדיוק כמו מוקשים. בחלק מהמקרים, כך מעריכים בצלב האדום, כ-40% מהפצצות הקטנות לא מתפוצצות מיד.
לאורך השנים גברה ההתנגדות בעולם לשימוש בפצצות מצרר, וב-2008 חתמו 123 מדינות על אמנה האוסרת את השימוש בהן, אם כי לא ארה"ב, לא אוקראינה וגם לא רוסיה חתומות עליה (גם ישראל לא חתמה עליה). רבות מחברות ברית נאט"ו, שמסייעות גם הן לאוקראינה ושולחות לה נשק רב במהלך המלחמה, חתומות על האמנה הזו, והעובדה הזו הייתה אחד הצידוקים של הממשל האמריקני לסרב עד כה לבקשתה של קייב לקבל פצצות מצרר.
החלטתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להעביר לקייב פצצות מצרר עוררה אי-נחת בקרב חלק מבעלות הברית של וושינגטון. יועצו של ביידן לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הבהיר החודש שהאמריקנים דחו את העברת פצצות המצרר ככל שאפשר – אך כעת נאלצו לעשות זאת מכיוון שהתחמושת של קייב הולכת ואוזלת. לדבריו, פצצות המצרר שמעבירה ארה"ב בטוחות הרבה יותר מאלה שבהן השתמשה רוסיה.
סאליבן אמר שבעלות הברית של ארה"ב "מודעות להבדלים בין השימוש של רוסיה בפצצות המצרר כדי לתקוף את אוקראינה, ואת השימוש של אוקראינה בפצצות המצרר כדי להגן על עצמה, על אזרחיה ועל הטריטוריה הריבונית שלה". נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר החודש כי "אם אוקראינה תשתמש בהן נגדנו, אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעולת גומלין דומה".
היום הודיעה אוקראינה כי במהלך הלילה נהרגו לפחות שמונה אזרחים במתקפות רוסיות ב-11 מחוזות, בשעה שמתקפת-הנגד לשחרור השטחים הכבושים נמשכת. בעיירה ניו יורק במחוז דונייצק שבמזרח אוקראינה נהרגו לפחות ארבעה בני אדם. העיירה נמצאת מדרום לעיר בחמוט – שנכבשה על-ידי רוסיה בסופו של הקרב הארוך והקשה מתחילת המלחמה.
שני אזרחים נהרגו במתקפה רוסית בעיר קוסטיאנטיינבקה בדונייצק. שניים נוספים נהרגו בקרבת העיר צ'רניהיב בצפון אוקראינה, 100 ק"מ מהגבול הרוסי. אתמול דווח על המשך התקיפות הרוסיות במחסני תבואה באוקראינה - בסופו של שבוע שבו החליטה רוסיה שלא להאריך את ההסכם שמאפשר לייצא תבואה מהנמלים האוקראיניים בים השחור.
בצהריים הודיע משרד ההגנה במוסקבה כי עיתונאי רוסי נהרג בהפצצה אוקראינית במחוז זפוריז'יה שבדרום אוקראינה – אחד המוקדים של מתקפת-הנגד של קייב. לפי מוסקבה עוד ארבעה עיתונאים נפצעו במתקפה.
אתמול, בסימן נוסף לדיכוי הביקורת על ניהול המלחמה, עצרה רוסיה את איגור גירקין, בלוגר צבאי וקצין בכיר לשעבר. גירקין בן ה-52 ביקר את האופן שבו פוטין וראשי הצבא מנהלים את המלחמה, ונעצר באשמת הסתה לקיצוניות. מעצרו של הבלוגר, שמוגדר במערב כפושע מלחמה, היה כחודש אחרי המרד של יבגני פריגוז'ין, ראש "קבוצת וגנר", שקרא להדחת שר ההגנה והרמטכ"ל של רוסיה. המרד הסתיים כעבור יממה, בהסכם שקבע שפריגוז'ין יישלח לגלות בבלארוס יחד עם חלק מלוחמיו.
בית המשפט במוסקבה קבע כי גירקין יישאר במעצר לצורך חקירה עד 18 בספטמבר. הוא נעצר על-ידי שירות הביטחון הרוסי, ה-FSB, שבו שירת בעבר. בעקבות העבירה שבה הוא מואשם (הסתה לקיצוניות) הוא עלול לרצות חמש שנות מאסר. סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה שגירקין דחה את ההאשמות נגדו וסירב לשתף פעולה עם החוקרים. המשטרה עצרה שני מפגינים שהגיעו לתמוך בגירקין ומחו על מעצרו מחוץ לבית המשפט במוסקבה.
משרד ההגנה הבריטי, שמפרסם עדכונים שוטפים על תמונת המצב במלחמה, מסר היום כי המעצר של גירקין צפוי לעורר את זעמם של גורמים בצבא הרוסי ושל הבלוגרים הצבאיים. אותם בלוגרים, לאומנים שתמכו בפלישה לאוקראינה, מחווים אתדעתם על ניהול המלחמה ומקבלים לשם כך יד חופשית יחסית מהקרמלין. משרד ההגנה הבריטי מסר שהבלוגרים רואים בגירקין פרשן צבאי חכם ופטריוט.
גירקין היה בעברו קצין ב-FSB ומפקד בצבא הרוסי. הוא השתתף בסיפוח חצי האי קרים ב-2014. מעט לאחר מכן סייע בהקמת מיליציות פרו-רוסיות שנלחמו במזרח אוקראינה נגד כוחות הביטחון של קייב, במלחמה שהחלה ב-2014. גורמים אוקראינים וארגוני זכויות אדם מאשימים אותו בביצוע פשעי מלחמה במזרח אוקראינה. בית משפט בהולנד דן אותו בהיעדרו למאסר עולם בשנה שעברה, על חלקו בהפלת מטוס הנוסעים של "מלזיה איירליינס" ב-2014. בהתרסקות במזרח אוקראינה נהרגו 298 בני אדם. המטוס המריא מאמסטרדם לקואלה לומפור, ורוב ההרוגים היו הולנדים.
בשל עברו הצבאי, רבים התקשו להאמין שגירקין ייעצר, אך בחודשים האחרונים הוא החריף את התקפותיו על השלטון - ובימים האחרונים תקף את פוטין בערוץ ה"טלגרם" שלו וכינה אותו "אדם בזוי". בחודש מאי הודיע גירקין שהוא ורוסים אחרים הקימו את "מועדון הפטריוטים הזועמים" כדי להציל את רוסיה מ"טלטלה" בעקבות הכישלונות בשדה הקרב באוקראינה.
ב-18 ביולי גירקין קרא להדחתו של פוטין, ואמר שהוא צריך להעביר את השלטון "למישהו אחראי בעל יכולת אמיתית". בנוסף למעצרו של גירקין פורסם שהרשויות ערכו חיפוש בביתו במוסקבה.
בתוך כך אמר אתמול פוטין שלפולין, שחברה בנאט"ו, יש "שאיפות טריטוריאליות" בבלארוס - בעלת ברית חשובה של הקרמלין. פוטין אמר את הדברים בעקבות החלטתה של פולין לשלוח לאזור הגבול שלה עם בלארוס יחידות צבאיות, בתגובה להגעת שכירי החרב של "קבוצת וגנר" למדינה השכנה.
בשיחה עם חברי מועצת הביטחון הרוסית אמר פוטין שמוסקבה תגיב למתקפה נגד בלארוס בכל האמצעים שברשותה. בדבריו גם הגדיר פוטין את מערב פולין כ"מתנה" שהעניק שליט ברית המועצות יוזף סטאלין, ושרוסיה "תזכיר זאת" לוורשה. בתגובה אמר ראש ממשלת פולין, מתאוש מורבייצקי: "סטאלין היה פושע מלחמה, ואשם במותם של מאות אלפי פולנים. האמת ההיסטורית אינה ניתנת לוויכוח. השגריר של הפדרציה הרוסית יזומן לשיחה במשרד החוץ".