רוסיה הצהירה היום (ג') כי היא שוקדת על מציאת פתרון לעימות בין ארמניה לאזרבייג'ן בכל הנוגע לציר לאצ'ין, הדרך היבשתית היחידה המחברת בין ארמניה לבין מובלעת נגורנו קרבאך, ששוכנת בתוך אזרבייג'ן ושבה חיים כ-120 אלף ארמנים. הציר ההררי, שבו מועברים מזון, דלק ותרופות למובלעת, חסום מאז 12 בדצמבר, אז הגיעו אליו מפגינים אזרים שהציגו עצמם כפעילים למען איכות הסביבה, והקימו אוהלים.
14 צפייה בגלריה
לאן נעלמת? פוטין ודגלי ארמניה ואזרבייג'ן
(צילום: shutterstock, רויטרס/Sputnik/Alexei Danichev/Kremlin)
המתיחות בציר לאצ'ין באה כשנתיים אחרי מלחמת הדמים שניהלו ארמניה ואזרבייג'ן על השליטה בנגורנו קרבאך, מלחמה שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה ההיא הסתיימה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסיה, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90. באותו הסכם, שנתפס כתבוסה לארמניה, הבטיחה רוסיה כי משקיפי שלום מטעמה יבטיחו את התנועה בציר לאצ'ין, מסדרון באורך שישה קילומטרים המחבר בין ארמניה לבין המובלעת, וכעת היא נדרשת למלא את ההתחייבות הזו.
המהומה הנוכחית בציר לאצ'ין החלה באמצע דצמבר, כשמפגינים אזרים הקימו בו אוהלים וחסמו אותו בטענה כי הם פעילים למען איכות הסביבה הדורשים לעצור עבודות כרייה בלתי-חוקיות שמבצעים באזור פועלים ארמנים. ארמניה מצדה טענה כי מדובר רק בסיפור כיסוי, וכי ממשלת אזרבייג'ן היא ששלחה את הפעילים כדי להטיל מצור על נגורנו קרבאך. באקו דוחה את ההאשמה, וטוענת גם כי ארמניה ניצלה את המסדרון להעברת מוקשים אל המובלעת, בצעד המהווה הפרה של הסכם הפסקת האש.
כעת, חודש וחצי אחרי חסימת ציר לאצ'ין, מאגרי המזון בנגורנו קרבאך נעשו דלילים למדי, וביום שישי האחרון נאלצה ממשלת החבל להנהיג משטר צנע, שבמסגרתו רשאים התושבים לרכוש רק כמויות מוגבלות של אורז, פסטה, כוסמת, סוכר ושמן חמניות, והם יכולים לעשות זאת רק באמצעות קופונים שהונפקו במיוחד. הרשויות במובלעת קוראות לעולם לשלוח אליה סיוע חירום במטוסים, אך אזרבייג'ן אינה מתירה למטוסי סיוע לנחות בשדה התעופה המשמש את האזור. נוסף על כך היא קטעה כמה פעמים את זרם הגז לנגורנו קרבאך, בין השאר ביום שבת האחרון.
מבחן לפוטין בחצר האחורית
ארמניה ואזרבייג'ן הן רפובליקות סובייטיות לשעבר, ורוסיה, המנסה לשמור על יחסים טובים עם שתיהן, נחשבת באופן מסורתי למתווכת הראשית בסכסוך ביניהן. העובדה שמאז תחילת המשבר בדצמבר ועד עתה לא עשתה מוסקבה שום צעד ממשי כדי להסיר את המצור על נגורנו קרבאך, אף שהסכם הפסקת האש קובע כי 2,000 החיילים שלה באזור הם האחראים להבטיח את הפעילות בציר לאצ'ין, מעלה ספקות בנוגע לכוונותיה.
ההבלגה המתמשכת של הרוסים הכעיסה מאוד את ארמניה, והחודש סירב ראש ממשלתה ניקול פשיניאן לאפשר לארח בארצו תרגילים צבאיים של ארגון "האמנה לביטחון משותף", שהוא ברית צבאית בהנהגת רוסיה. פשיניאן הסביר את ההחלטה בכך ש"נוכחותו של צבא רוסיה בארמניה לא רק שלא מצליחה להבטיח את שלומנו, אלא גם מעוררת סכנות ביטחוניות לארמניה". רוסיה, יצוין, מחזיקה בארמניה בסיס קבע צבאי.
המשבר הנוכחי נתפס כמבחן ליכולתה של רוסיה להרגיע את המתיחות בחצר האחורית שלה, ולדרך שבה תבחר להתנהל יכולות להיות השלכות גיאו-פוליטיות מרחיקות לכת. כשמוסקבה הצליחה ב-2020 לגבש הסכם הפסקת אש בין ארמניה לאזרבייג'ן נחשב הדבר להישג חשוב עבורה והוא הגביר את השפעתה באזור, אך אם לא תנקוט צעדים משמעותיים לפתיחת הציר כעת היא עשויה לאבד מההשפעה הזו. היום אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי רוסיה משקיעה מאמצים גדולים בתיווך בין שתי המדינות, אך לא דיווח על מהלכים חדשים בשטח.
בארמניה עשויות ההתרחשויות להוביל לעוד טלטלה פוליטית: העובדה שראש הממשלה פשיניאן הסכים ב-2020 לקבל את ההסכם בתיווך רוסיה למרות אובדן השטחים לאזרבייג'ן הקימה עליו מתנגדים רבים מבית, והם דרשו את התפטרותו וקיימו נגדו הפגנות ענק. אם לא יצליח לפתור את משבר לאצ'ין כעת עשויים ההמונים לשוב לרחובות ולהפגין בדרישה שיעזוב.
ארה"ב לנשיא אזרבייג'ן: פתח את הציר מיד
גם במערב שורר חשש מהתלקחות של מלחמה נוספת בנגורנו קרבאך, ואתמול מסרה ארה"ב כי בשיחה שקיים עם נשיא אזרבייג'ן אילהאם אלייב דחק בו מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לפתוח מיד את ציר לאצ'ין לתנועה מסחרית. מחלקת המדינה מסרה כי בשיחה עם אלייב הדגיש בלינקן את הסכנה שמשבר הומניטרי יפרוץ באזור.
שורשי הסכסוך בנגורנו קרבאך, חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים והן לאזרים, נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת ההתמוטטות של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית.
בימי המלחמה ההיא, שנמשכה עד 1994, נאלצה רוב האוכלוסייה האזרית של נגורנו קרבאך לברוח מהחבל, והכוחות הארמניים השתלטו לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו. אחר כך, במשך כשני עשורים וחצי, היה הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות.
המלחמה הגדולה הבאה התלקחה כאמור בספטמבר 2020, אז פתחה אזרבייג'ן במתקפה כוללת על החבל. היא נמשכה שישה שבועות, והסתיימה בהסכם הפסקת האש שהושג בתיווך רוסיה ושנתפס כתבוסה ארמנית. במסגרת ההסכם הותר לאזרבייג'ן לשמור בידיה שטחים נרחבים שעליהם השתלטה בחודש וחצי של מלחמה – שטחים שכללו הן חלקים מנגורנו קרבאך והן את כל האזורים הסמוכים לחבל שבהם החזיקה ארמניה במשך כמעט שלושה עשורים.
