צה"ל הודיע הבוקר (יום ב') למשפחות של החטופים אלכס דנציג (76) ויגב בוכשטב (35) שהם נהרגו לפני כמה חודשים ברצועת עזה וגופותיהם מוחזקות בידי חמאס. ההחלטה התקבלה בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל לאחרונה, ואושרה הלילה בוועדה מיוחדת על-ידי הרב הראשי לישראל.
הם נהרגו בחאן יונס בזמן שצה"ל פעל בעיר, ונסיבות מותם מצויות בבדיקה בצה"ל, לפני שיימסרו למשפחות, לקהילות ולציבור. חמאס, נציין, הודיע על מותו של יגב ב-23 במרץ ועל מותו של דנציג ב-9 במרץ. בצה"ל מבהירים שאין קשר בין מועד הפשיטה החוזרת שהחלה הבוקר בחאן יונס, למועד ההודעה שנבע מעיתוי ההחלטה על ידי הרב הראשי הלילה. נציין כי באותה תקופה נהרגו בשבי בחאן יונס ארבעה חטופים אחרים, שצה"ל כבר הודיע על מותם: חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופולוול.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עודכן בפרטים לפני המראתו הבוקר לוושינגטון, על ידי מתאם השבויים והנעדרים גל הירש. בטיסה עודכנו גם משפחות החטופים שהצטרפו לרה"מ בביקורו בארה"ב. מספר החטופים שאינם בין החיים, מתוך ה-120, מגיע כעת ל-46.
מדובר צה"ל נמסר כי "ההחלטה לקבוע את מותם התבססה על מידע מודיעיני ואושרה על ידי ועדת מומחים של משרד הבריאות ובשיתוף משרד הדתות ומשטרת ישראל. נסיבות מותם בשבי חמאס נמצאות בבדיקה על ידי כלל גורמי המקצוע. צה״ל פועל במגוון רחב של שיטות במטרה לאסוף מידע אודות החטופות והחטופים ברצועת עזה. צה״ל ויתר גופי הביטחון ימשיכו ללוות את משפחות החטופים ככל שיידרש".
יובל דנציג, בנו של אלכס, מסר: "אבא יקר ואהוב שלי. אתמול מלאו לך 76, חלפו חודשיים והדבקת את הגיל של המדינה. המדינה שיותר מ-50 שנה נשמת את שדותיה בוקר-בוקר. אותה מדינה שבמשך שנים הזניחה את הביטחון שלך ושל חבל הארץ שאתה כל כך אוהב. עד שהגענו לאותה שבת שחורה. באוקטובר, בדרך חזרה מנשיא פולין, הייתי בטוח שחוזרים לארץ ותוך כמה ימים אתה שוב בבית. הרי לא הגיוני שאזרחים יישארו בידי חמאס, העולם לא יאפשר את זה. אבל התבדינו. כבר תשעה חודשים ואין אור.
"עוד כמה ימים מתחילה האולימפיאדה, עם מי אדבר על ענפי ספורט שרק אתה מכיר? בלי לשמוע את הפרשנות שלך. ביום הזה אני רוצה לבקש ממך סליחה, סליחה שאתה עוד שם ולא הצלחנו להחזיר אותך. אני עושה הכל, הכל ולא אפסיק לרגע! אני מייחל שתשוב הביתה במהרה. אני אוהב אותך ומתגעגע".
ממטה המשפחות להחזרת החטופים נמסר: "הבשורות הקשות הבוקר על מותם הן עוד הוכחה לדחיפות בהחזרת החטופים שנתונים בסכנת מוות מיידית בכל רגע בגיהינום החמאס. יגב ואלכס נחטפו בחיים והיו צריכים לחזור בחיים לארצם ולבני משפחותיהם. מותם בשבי הוא מראה עצובה למשמעות גרירת הרגליים במו"מ. אנו שבים ודורשים מממשלת ישראל והעומד בראשה: אשרו מיד את עסקת נתניהו והחזירו את 120 החטופות והחטופים, את החיים לשיקום ואת החללים והנרצחים לקבורה בארצם. גם השבוע הזמן הולך ואוזל לחטופות והחטופים".
גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, מסר: "קיבלנו בצער וכאב עמוק את הבשורה הנוראית על הירצחם בשבי של שני חברינו היקרים לקהילה. למעלה מתשעה חודשים של לחימה וההפקרות עודנה ממשיכה. בעוד שיש החושבים כי החטופים סובלים ולא מתים, הרי ההוכחה המצערת שלא כך המצב. לא נוכל להשתקם כל עוד הם עדיין שם, ואנו קוראים להחזרת כלל החטופים ולעסקה עכשיו. החזרתם היא המשימה העליונה והחשובה ביותר".
יגב נחטף יחד עם אשתו רימון, ששוחררה אחרי 53 ימים
יגב בוכשטב (35) נחטף בבוקר 7 באוקטובר מקיבוץ נירים יחד עם אשתו רימון (36), ששוחררה בסוף נובמבר בעסקת החטופים הראשונה לאחר 53 ימים בשבי. הקשר עם הוריו של יגב, שמתגוררים בסמוך לבני הזוג, נותק בשעות הבוקר של 7 באוקטובר בעוד הם מסתתרים גם הם בממ"ד. כעבור כמה שעות, כשאביו של יגב הגיע לדירת בנו וכלתו בליווי כוחות צבא, הוא מצא אותה ריקה עם קליעים על הרצפה. גם חמשת הכלבים וארבעת החתולים שהם גידלו לא נמצאו.
במטה המשפחות להחזרת החטופים ספדו ליגב: "אדם צנוע ופשוט שאהב את החיים בקיבוץ נירים. ליגב, שהיה במקצועו טכנאי סאונד, הייתה תשוקה עזה למוזיקה. מגיל צעיר הוא ניגן על גיטרה וחליל צד ובהמשך על כלים נוספים, שאת חלקם בנה בעצמו. יחד עם אשתו רימון, הוא גידל חמישה כלבים וחמישה חתולים שאת חלקם אסף לשיקום. יגב נחטף מביתו בקיבוץ נירים יחד עם אשתו רימון בוכשטב-קירשט ששוחררה לאחר 50 ימים בשבי".
"אחרי כמה דקות בממ"ד שמעתי קולות של ירי, ומיד דיווחתי על כך", סיפרה בחודש אוקטובר אסתר, אימו של יגב, שבימי שגרה היא מנהלת בריאות ורווחה בקיבוץ, ובעתות משבר היא חברת צוות חירום. "תוך כמה דקות קיבלתי התרעות בקבוצות הווטסאפ מראשי צוותי החירום ביתר הקיבוצים בסביבה - מכרם שלום בדרום המועצה ועד בארי בצפון המועצה – בכולם התרחשו אירועים, אפילו במקומות מחוץ ליישובי הגדר התקבלו התרעות על חדירות מחבלים".
בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בוועדת הבריאות בכנסת, שעסק בקרובי החטופים, אמרה אסתר: "מ-7 באוקטובר אני מרגישה במנהרה. הדבר היחידי שאני עוסקת בו זה המאבק להשבת החטופים, ואת כל התפקידים שלי שמתי בצד". היא שיתפה כי "כל יום שאני קמה אסור לי לוותר. יש לי משפחה שעוטפת אותי, כולם במאבק. הסבתות גם הן במאבק, ביכולת שלהן ובקריסה הבריאותית שלהן בחצי השנה האחרונה. שתי הסבתות עברו ממצב סיעודי קל למצב סיעודי מורכב, אבל הן במאבק".
אסתר ואחותו של יגב, נופר, ציינו את יום הולדתו ה-35 של יגב בחודש ינואר במיזם התנדבותי של הכנת עוגות. יום קודם לכן, הן נפגשו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני יכולה להגיד שהמשפחות כל יום על הקצה והקצה הזה מתחיל להיות קשה. וחוסר האונים וחוסר ההבנה מה הולך להיות הוא קשה, והייתה איזו עליית מדרגה אתמול. רה"מ אמר שיש, כמו שפורסם אתמול, איזה מתווה ישראלי, עסקה על השולחן. אני מקווה שיש איזו היתכנות ושיהיה משהו מזה, שהחטופים ייצאו כולם", אמרה אז אסתר.
האחות נופר סיפרה אז על ההתמודדות של רימון והציפייה המתמשכת לחזרתו של יגב. "הם מהזוגות שבאמת לא נושמים אחד בלי השנייה", היא אמרה. "והיא ממש השאירה את החצי שלה שם, וזה מאוד קשה לה להתמודד ולהתאושש כשהיא יודעת מה הוא עובר. כל ההתמודדות של כל החטופות שחזרו לפה, אבל השאירו מישהו מאחור זו התמודדות באמת בלתי אפשרית. היום היא הכינה יחד איתנו עוגות והיא תחלק אותן איתנו בעמותות".
אלכס היה סב ל-13, והקדיש את חייו להוראת השואה
אלכס דנציג בן ה-76, מייסד המסעות לפולין ותושב ניר עוז, נחטף ב-7 באוקטובר לרצועת עזה. הוא נולד בוורשה, בעל אזרחות פולנית ולאורך השנים שימש כמגדלור, הוביל את הדיאלוג הישראלי-פולני ונחשב לדמות נערצת בארץ ובפולין, שם אף זכה לאותות כבוד.
אלכס היה אב לארבעה וסב ל-13. הוא עלה לארץ ב-1957 והגיע לקיבוץ ניר עוז, שם עבד בחקלאות וניהל את תחום ההשקיה, לימד דורות של תלמידים בבית הספר מעלה הבשור, וב-1986 החליט להקדיש את חייו להוראת השואה וליצירת דיאלוג בין היהודים לפולנים.
במטה המשפחות להחזרת החטופים ספדו לאלכס: "היה היסטוריון, מחנך וחקלאי. בן לניצולי שואה שהיה ממייסדי המשלחות לפולין, עבד כ-30 שנה ביד ושם והכשיר אלפי מדריכים ומדריכות להוראת השואה. חטופות שהיו איתו בשבי העידו שאלכס העביר את הזמן בשבי בהרצאות על היסטוריה לשאר החטופים. אלכס היה חובב קריאה, היסטוריה ואהד תחומי ספורט רבים. אתמול חל יום הולדתו ה-76".
בנו של דנציג, יובל, אף נפגש בחודש ינואר עם נשיא פולין, אנדז'יי דודה ועם בכירי הממשל על מנת להפעיל לחץ בינלאומי לשחרורו. לאחר שובם של חלק מהחטופים בפעימות הראשונות סיפרו חלקם כי אלכס העביר להם בשבי שיעורים בהיסטוריה. יובל גם צעד במצעד החיים ביום השואה.
בריאיון ל-ynet בחודש מאי הוא סיפר על חטיפת אביו: "ב-8:08 התקשרתי לאבא, שאמר שיש ירי מסיבי ומחבלים בקיבוץ, ושהוא בממ"ד. זאת הייתה שיחתנו האחרונה. אחי מתי היה בממ"ד עם משפחתו כל היום, למזלנו המחבלים לא נכנסו לביתם, אחד היחידים בקיבוץ. אמא ראתה את המחבלים מתקרבים לבית ונכנסה עם הנכדות לממ"ד. היא הצליחה להחזיק את דלת הממ"ד כשבע שעות, המחבלים ירו דרך הדלת אך לא פגעו בהן.
"גיסי ירון ניהל קרב עם המחבלים, בזמן שאחותי והילדות בממ"ד, ובשלב מסוים נכנס לממ"ד. המחבלים החלו להצית את הבית, והם קפצו מהחלון עם הילדות. דודי איציק, בן 68, נפגע בידו והתקשר לדווח למשפחה, ובשעה שדיבר עם אחיו נכנסו המחבלים לממ"ד ומאז לא היה קשר איתו".
בעצרת שהתקיימה שלשום, בנו של אלכס, מתי, קרא לנתניהו לחתום על עסקה לשחרור החטופים עוד בטרם טיסתו. "ראש המוסד מזהיר שלבנות בשבי אין זמן, שר הביטחון מזהיר שתכף גורלם של החטופים ייחרץ – ולראש הממשלה יש זמן לדאוג להישרדות הפוליטית שלו, על חשבון חיים החטופים. זה טירוף מערכות מוחלט. אם נתניהו יעלה על טיסה בלי להודיע שהוא מקבל את העסקה – אנחנו נשמיע קול ונזהיר בארה"ב ובכל העולם, שנתניהו הוא המכשול לעסקה, ובמשך חודשים ארוכים הוא טרפד אותה פעם אחר פעם".
ביד ושם ספדו לדנציג: "יד ושם אבל וכואב את מותו של חברנו אלכס דנציג ז"ל, שותף מסור ונאמן לזיכרון השואה והנחלתה לדורות הבאים. אלכס היה שותף מסור של יד ושם בקורס הכשרת מדריכי מסעות נוער בפולין ובהוראת השואה בפולין והוביל סמינרים רבים לאנשי חינוך, אנשי דת ורבים אחרים שאינם יהודים, במסגרת המרכז לחינוך והוראת השואה ביד ושם. אלכס היה איש אשכולות, מומחה מוערך לתרבות פולין ולמערכת היחסים ההיסטורית המורכבת של שני העמים. איש משפחה למופת ועובד אדמה גאה".
יו"ר יד שם דני דיין ספד גם הוא: "אנו כואבים היום את האובדן הכבד של עמיתנו היקר והמוערך אלכס דנציג, שחקן נשמה אמיתי. רק אתמול ציינו את יום הולדתו ה-76 של אלכס בתקווה שהוא יחזור אלינו בשלום ובהקדם. אלכס אחז ברוח ובחומר - בחרמש ובספר- וספרייתו העצומה בביתו בקיבוץ ניר עוז שיקפה את הקשר העמוק שלו לישראל ולארץ הולדתו פולין. בהוראתו את נושא השואה הצליח לשלב את נקודות המבט השונות לאירועי מלחמת העולם השנייה בכלל ולשואה בפרט. הידיעה על מותו הטראגי מחזקת את מחויבותנו להבטיח שהמורשת של אלכס והסיפורים ששימר בלהט לא ישכחו לעולם".
על רקע ההודעה הקשה על הירצחם בשבי של דנציג ובוכשטב, פורום המשפחות להצלת החטופים תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "זו בדיוק הסיבה שעל 'מר הפקרה', בנימין נתניהו, לעצור כל עיסוק אחר, ולהתמקד בדבר אחד בלבד – השבת החטופים הביתה. האמירה האומללה של רה"מ ביחס למצב החטופים ('הם רק סובלים') תיזכר לעד, אבל את מורשתו כנוטש החטופים – הוא עוד יכול לנסות לשנות. עכשיו. משפחות החטופים מחכות ל'מר הפקרה' בביקורו בארה"ב ויזכירו לו את חובתו הלאומית והמוסרית להשבת החטופים, תוך חלוקת הספר 'מר הפקרה' לגורמי ממשל שם".
השתתפו בהכנת הכתבה: גלעד כהן
