לאחר הוראת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להפסיק לסייע למשפחות של חרדים חייבי גיוס בסבסוד מעונות יום, שגררה זעם בקרב חברי הקואליציה, שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) ביקש לדחות את יישום ההוראה בשנה או מחציתה, כדי לאפשר להורים להיערך לכך. לדבריו, מדובר בהבדל שעשוי להגיע לאלפי שקלים בחודש עבור משפחה עם ילדים במעון, ולכן ביקש את פרק הזמן הנחוץ.
במכתב ששלח למשנה ליועמ"שית, גיל לימון, בן צור כתב: "כבר בראשית הדברים ייאמר כי אני מתנגד לחלוטין לחוות דעתך בעניין זה, אשר משום מה מתעלמת כליל מכל הנימוקים המשפטיים כבדי המשקל אשר הוצגו על ידי. וחמור מכך, התעלמות מוחלטת משלומם וביטחונם של הפעוטות; היציבות הכלכלית המשקית; עידוד תעסוקה ועוד".
בהמשך כתב כי ישנן ארבע סיבות לכך שהקיצוץ צריך להידחות. בין היתר, כתב השר כי "לא מן הנמנע ששינוי מבחן התמיכה יגרום להורים לחפש מסגרת חלופית למעונות היום המוכרים. תהליך מציאת מסגרות חלופיות לפעוטות הינו תהליך מורכב הדורש מציאת מסגרת אשר נותר בה מקום פנוי לשנת הלימודים הקרובה, שתתאים לפעוט ולאופיו וגם תתאים להורים, שרבים מהם תלויים בתחבורה ציבורית".
עוד הוסיף כי "סבסוד השכר למעונות היום, לצהרונים והמשפחתונים המוכרים הוא בעל משמעות גדולה בניהול משק הבית. למשפחה מרובת ילדים עם הכנסות נמוכות התמיכה עשויה להגיע לסך של אלפי שקלים בחודש. עצירה מהירה של מקור הכנסה משמעותי כל כך על הפרט דורשת בהכרח התארגנות כלכלית". עוד ציין כי גם בשיחות מול צה"ל עולה כי לא חודד הקריטריון לחובת גיוס, כך שלא ניתן לפסוק בוודאות מי אינו זכאי לסבסוד.
נציין כי ח"כ יעקב אייכלר (יהדות התורה) הודיע על דיון שיתקיים מחרתיים, ובו תידון הצעת חוק חדשה שהגיש כדי לעקוף את ההחלטה. במסגרתה, תימצא דרך לקביעת מציאות שתפריד את זכויות האם העובדת מעיסוקו של בעלה, ותחייב להעניק את ההנחה לאם לפי גובה ההכנסה בלבד, בלי להביא בחשבון את מצבו ומעמדו של האב.
דברי היועמ"שית נמסרו אתמול לשר בן צור: "במצב החוקי הקיים, המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום לימודים תורניים של מלש"בים. כלומר, היעדר הסמכות אינו מאפשר עוד מימון המבוסס על כך שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון", כתבה.
2 צפייה בגלריה
ההוראה הובילה לזעם ולדפיקה על השולחנות בישיבת הממשלה. ארכיון
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
במכתב שנשלח לשר העבודה, היועמ"שית הסבירה את ההחלטה ומנתה שתי סיבות עיקריות: "ראשית, קיומה של זיקה ישירה, במסגרת פרק ג' 1 , שפקע ביום 1.7.2023, בין דחיית השירות לבני הציבור החרדי ובין לימודיהם התורניים. זיקה זו יסודה בהיותם של הלימודים התורניים התכלית הבסיסית להימנעות מגיוס, והפעילות הבלעדית שבה אמור המלש"ב החרדי לעסוק, כאחד התנאים האישיים שנדרשו לשם קבלת דחיית השירות. כתוצאה מכך, עם פקיעת מקור הסמכות החוקי לדחיית השירות הגורפת, נשמט אף הבסיס החוקי למימון הממשלתי המיועד לעידוד לימודיהם של המלש"בים החרדים.
"שנית, היותם של מבחני התמיכה במעונות היום כלי בידי המדינה לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, כאשר אחת הפעילויות שהמבחנים ראו בהם שווי ערך לעבודה או ללימודים מכווני תעסוקה, בצד שירות צבאי סדיר ושירות לאומי, הם לימודים תורניים של מלש"בים".
הוראות היועמ"שית גררה זעם מצד חברים בקואליציה, והדבר גלש גם לישיבת הממשלה אתמול, שבה תקפו השרים את המשנה ליועמ"שית גיל לימון. בין היתר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דפק על השולחן, הטיח בלימון שהוא ושאר היועצים המשפטיים הם "חבורת מטומטמים", וטען שההחלטה תפגע דווקא בנשים חרדיות עובדות ולא תצליח להביא בפועל להגדלת מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל. בנוסף הטיח בלימון כי הוא "טיפש ושקרן".
במפלגות החרדיות הביעו תרעומת על מה שכינו "בריונות משפטית", כזו שתפגע לטענתן בעיקר בנשים החרדיות העובדות. בש"ס מסרו למשל: "מדובר באות קין מחפיר על מצחה של מערכת משפטית, האמורה להיות המגן והסעד של נשים שהחליטו להיכנס למעגל העבודה ולתרום למשק הישראלי. תכלית הסבסוד היא עידוד תעסוקת נשים. הנשים החרדיות בשיעור תעסוקת נשים הגבוה ביותר ב-OECD. החלטה אומללה זו תחזיר אותן אחורה".
