מחר (שלישי) בשעה 09:00 בבוקר ייפתח הדיון ההיסטורי בבג"ץ, בהרכב מלא של 15 שופטים, שיעסקו בעתירות שדורשות לפסול את התיקון לחוק לביטול עילת הסבירות - שעבר בכנסת בקריאה שלישית ברוב של 64 חברי קואליציה בעד מול 0 מתנגדים. את הדיון תנהל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שתפרוש מהתפקיד בחודש הבא. אז מה בכלל קובע התיקון לחוק, מה אומרת היועמ"שית, מה טוענת הממשלה והאם ההחלטה תתקבל מחר? לקראת הדיון שיועבר בשידור ישיר, ynet עושה סדר בכל השאלות.
(צילום: ירון ברנר)
מהי עילת הסבירות, ומה קובע התיקון שעבר בכנסת?
אז על מה בעצם העתירות? עילת הסבירות היא עילה של התערבות בג"ץ במקרים חריגים בהחלטות מנהליות, בשל חוסר סבירות קיצונית. ב-24 ביולי אושר בכנסת התיקון לחוק יסוד: השפיטה. בתיקון נקבע כי "בית המשפט, כולל בג"ץ, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין - לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". המשמעות - בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים באמצעות שימוש בעילת הסבירות. חוסר היכולת לפסול תקף גם בכל הנוגע למינויים של הממשלה, ולאי-פעולה של הממשלה, דוגמת אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
מה מבקשים העותרים?
שורה ארוכה של עתירות הוגשו בנושא - וכולן יידונו יחד. התנועה לאיכות השלטון טוענת לדוגמה כי מדובר בתיקון "חוקתי שאינו חוקתי", שעולה עד כדי שינוי "המבנה הבסיסי" של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, תוך ביטול דה-פקטו של הרשות השופטת. בתנועה טוענים גם כי התיקון נותן כוח בלתי-מוגבל לרשות המבצעת (הממשלה), וכי היו פגמים בהליך החקיקה. עתירה נוספת מטעם 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים, טוענת גם היא כי התיקון לא התקבל כדין על ידי הכנסת.
עוד עתירה עוסקת בהשלכות אפשריות של ביטול העילה בהקשר הביטחוני. העותר הוא אלוף במיל' רוני נומה, ובעתירתו נטען כי החקיקה תחשוף את אנשי מערכת הביטחון להליכים פליליים בבית הדין הבינלאומי בהאג. מלבד זאת, נטען כי נפל פגם בהליך החקיקה - בין השאר מאחר שראש הממשלה נתניהו סירב לפגוש את הרמטכ"ל הרצי הלוי לפני ההצבעה, וכן מאחר שוועדת החוץ והביטחון לא התכנסה. גם לשכת עורכי הדין עתרה נגד הביטול, ועתירה נוספת הוגשה מצד התנועה הדמוקרטית האזרחית.
מה אומרת היועצת המשפטית לממשלה?
גלי בהרב-מיארה פרסמה בשבוע שעבר את עמדתה, והצטרפה לדרישה בעתירות - לפסול את התיקון לחוק היסוד. "מדובר במצב חריג שבחריגים, שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי. אין מנוס מלהכריז על בטלותו", קבעה בין השאר היועמ"שית בעמדתה. היא הזהירה כי "הרשות המבצעת רתמה את כוחה הקואליציוני לקידום חקיקת יסוד, שבאמצעותה הוגבלה אפשרות בית המשפט באופן מיידי לפקח על כך שהיא - הרשות המבצעת - לא תעשה שימוש לרעה בכוח".
היועמ"שית הזהירה כי "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות – בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף". היא גם הזהירה מפני פגיעה בבחירות.
מה עמדת נתניהו ולוין?
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין והממשלה כולה, מיוצגים בבג"ץ על ידי עורך דין פרטי - בשל עמדת היועצת המשפטית לממשלה שאינה תואמת את עמדת הממשלה. בתגובה משותפת שהוגשה על ידי עו"ד אילן בומבך נכתב כי לדעת הממשלה, "בית המשפט מנוע מלתת סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד". הממשלה למעשה מתבססת על כך שבעיניה, בג"ץ לא יכול להתערב בחוק יסוד. "אין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה, על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה 'משפט' שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה".
6 צפייה בגלריה
הסלפי אחרי ההצבעה בכנסת. בבית המחוקקים סבורים: אין לבג"ץ יכולת לערוך ביקורת שיפוטית לחוקי יסוד
(מתוך טוויטר )
בממשלה טענו בתגובה לבג"ץ כי "אין בכוחו של בית המשפט לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד - שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית".
מה עמדת הכנסת?
גם הכנסת היא צד בהליך, שכן שם עבר התיקון לביטול עילת הסבירות. בעמדת הכנסת שהוגשה לבג"ץ נכתב, בדומה לממשלה, כי אין מקום לערוך ביקורת שיפוטית לחוקי יסוד. הכנסת טענה עוד כי העתירות אינן בשלות עדיין - מאחר שלא נבחן היישום של ביטול עילת הסבירות. בכנסת אמרו כי הממשלה עדיין חייבת לפעול בסבירות, וכי יפותחו כלים לפיקוח על החלטות שייוותרו ללא ביקורת שיפוטית. מלבד זאת, בבית המחוקקים דחו את הטענות לפיהן נפל פגם בחקיקה. בתוך כך, בשל עמדה שונה שבכוונתם להציג, היועצת המשפטית של הכנסת אישרה לחברי אופוזיציה בוועדת החוקה לקבל ייצוג נפרד בדיון בבג"ץ.
6 צפייה בגלריה
השופטת ברון לצד הנשיאה חיות. פורשות בחודש הבא, ויש לזה השלכות על מועד הפסיקה
(צילום: שלו שלום)
מה יעמוד במוקד הדיון, והאם יש עוד אופציות מלבד פסילה?
סביר להניח כי הדיון יתמקד פחות בסוגיה אם החוק טוב או לא בשאלה אם מדובר בתיקון בלתי-חוקתי ואם היה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, או שהיו פגמים בחקיקה. בג"ץ מעולם לא ביטל תיקון לחוק יסוד. עם זאת, קיימים פתרונות אחרים מלבד אישור התיקון או פסילתו - ואלה נחשבים מתונים יותר: מהחזרת החקיקה לכנסת לעריכת תיקונים; דרך פסילת חלק מסוים בתיקון, כמו למשל אי-יכולת להתערב בחוסר הפעלת סמכות של שר - תיקון שהוכנס ברגע האחרון; פרשנות אחרת בדמות החלת החוק בכנסת הבאה; או אי-התערבות מיידית עקב היעדר בשלות.
האם ההחלטה תתקבל מחר בסוף הדיון?
לא. התגובה עשויה להגיע בכל יום עד אמצע חודש ינואר. כל שופט מתוך 15 השופטים יכתוב את הכרעתו. מאחר שהנשיאה חיות פורשת ב-16 באוקטובר והשופטת ענת ברון פורשת ארבעה ימים לפניה, יש להן שלושה חודשים לכתוב פסק דין בנושא - ולכן זה טווח הזמנים הצפוי של ההכרעה.
