בכירים בממשל האמריקני מודאגים מכך שלישראל אין "מטרה צבאית בת השגה במערכה בעזה". בדיווח ב"ניו יורק טיימס" הם צוטטו כמי שאומרים כי גם 18 ימים אחרי תחילת המלחמה, צה"ל עדיין לא מוכן לכניסה קרקעית - ואין לצבא "תוכנית ברורה שיכולה לעבוד". בשיחות בין שר ההגנה לויד אוסטין לשר הביטחון יואב גלנט הדגיש האמריקני כי ישראל צריכה לבחון באופן "מדוקדק" את האופן שבו הכוחות צריכים לנהל את התמרון בעזה, שם תוואי השטח בעייתי, צפוף וסבוך.
על אף החששות הללו, הבכירים מבהירים, כפי שכבר הדגישו בממשל ביידן בימים האחרונים, כי ארה"ב לא אומרת לישראל כיצד לפעול - ותומכת בפעולה קרקעית. בשיחותיו עם גלנט, אוסטין תיאר את המערכה הקשה לטיהור מוסול שבעיראק ממחבלי דאעש ב-2016 ו-2017. באותה עת, אוסטין היה ראש הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב. "הדבר הראשון שכולם צריכים לדעת, ואני חושב שכולם יודעים, הוא שהלחימה העירונית היא קשה ביותר", אמר שר ההגנה ל-ABC שלשום.
הוא הודה כי הוא עודד את גלנט, כלשונו, "לנהל את הפעולות בהתאם לדיני המלחמה". בדיווח צוין כי הדברים מגיעים ברקע החשש המתגבר בקרב גורמים אמריקניים, שלפיו כניסה קרקעית לעזה עלולה לגרום לאובדן "עצום" של חיי אזרחים ברצועה.
בשיחה נוספת עם גלנט הדגיש אוסטין את החשיבות בהגנה האזרחית. עם זאת, בהצהרה הרשמית של הפנטגון נכתב כי השניים דנו בסיוע הביטחוני שתספק ארה"ב לישראל. ואולם הממשל מודאג, הודו הבכירים, בעיקר בשל ההערכה האמריקנית שלצה"ל אין עדיין מסלול צבאי ברור להשיג את מטרות הדרג המדיני, שבראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, למוטט את ארגון הטרור חמאס.
בשיחותיהם עם גורמים ישראליים מאז מתקפת הפתע הברוטלית ב-7 באוקטובר, טוענים האמריקנים, הם טרם שמעו על תוכנית פעולה בת השגה. הגורמים האמריקניים ציינו כי על ישראל להחליט אם, למשל, לנסות למוטט את חמאס באמצעות תקיפות אוויריות כירורגיות בשילוב פשיטות ממוקדות של כוחות מיוחדים, כפי שעשו האמריקנים במוסול, או להיכנס עם טנקים וכוחות חי"ר לרצועה, כפי שעשו ארה"ב ובריטניה בפלוג'ה שבעיראק ב-2004.
"בשני המקרים יהיו אבדות", אמרו הגורמים האמריקניים, "אך פעולה קרקעית עשויה להיות הרבה יותר מדממת, גם עבור החיילים וגם עבור האזרחים ברצועה". לפי הדיווח, בפנטגון מאמינים כי הדרך הטובה ביותר עבור ישראל לעמוד במטרותיה תהיה באמצעות תקיפות אוויריות וכניסות ממוקדות לרצועה.