נתחיל מהסוף: לפחות כרגע, נראה שגם השנה הבאה תהיה שנה אבודה. שלשום (שישי) הודיע רן ארז, ראש ארגון המורים והמורות בתיכונים, שאם האוצר לא יחתום עימם על הסכם שכר שיתקבל עליהם, שנת הלימודים הבאה לא תיפתח. כבר היום, חדוות סיום שנת הלימודים פינתה את מקומה לתחושה קשה של תסכול ואכזבה בקרב תלמידי בתי הספר התיכוניים, הורים ומורים מהמצב הקיים, וכמו שזה נראה כרגע - אין צפי לשינוי.
הסערה החלה עוד בפברואר: ארגון המורים בהובלתו של ארז החל בעיצומים, שהתרחבו בהדרגה. בתחילה השבתות מקומיות ברשויות שונות, אחרי כן הפסקה של הטיולים השנתיים וההצגות ובאחרונה גם אי-מתן ציונים וביטול הענקת תעודות. רק בעקבות התערבות בית הדין הארצי לעבודה הוחלט שיימסרו ציוני המגן לתלמידים שניגשו לבחינות הבגרות.
4 צפייה בגלריה
יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית: "מסיימים את הלימודים ברגשות מעורבים"
(צילום: דוברות מועצת התלמידים והנוער)
המחאה של המורים עוסקת בהסכמי השכר - האוצר מבקש להחליש את ארגוני המורים, דורש חוזים אישיים למורים והעלאה חלקית בלבד של שכרם, לצד "שקט תעשייתי" לזמן ארוך. המורים מתנגדים, דורשים שכר גבוה יותר ומסרבים לחוזים אישיים.
יו"ר הארגון אמר לאחרונה לגבי הטענות לפגיעה בתלמידים: "אנחנו נאבקים למען התלמידים, אנחנו אוהבים אותם ורוצים שיצליחו ולכן לא נפסיק להכין אותם לבגרויות, יש לנו אתיקה מקצועית ומצפון, הצלחתם הצלחתנו". אך בינתיים, בזמן שאין פתרון למשבר, המצב נותן את אותותיו על התלמידים. לאחר שנתיים משבריות של קורונה שהשלכותיה הקשות עדיין משפיעות על התלמידים לימודית, חברתית ורגשית, גם השנה הזו תוכתר בכותרת המפוקפקת "שנה אבודה".
ליאל סרוסי, תלמידת כיתה י"א מבאר שבע ודוברת מועצת התלמידים הארצית, אומרת כי השנה הייתה מטלטלת עבור התלמידים. לטענתה, "ארגון המורים השתמש בנו ככלי במאבק שלו. זה התחיל עוד לפני פתיחת השנה - עד לילה לפני לא היה ברור אם פותחים או לא פותחים את שנת הלימודים. אחר כך הם פגעו לנו בבגרויות, לא קיבלנו את ציוני המתכונות ובלי לדעת במה טעיתי ואת מה לתקן ניגשתי לבגרות. הרגשתי חסרת אונים".
סרוסי הוסיפה כי "המאבק של המורים צודק, אבל הדרך שגויה. במקום שנילחם יחד על השכר הם נלחמים על הגב שלנו". גם רן שי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית שיסיים בקרוב כיתה י"ב, ציין כי "אנחנו מסיימים את מערכת החינוך ברגשות מעורבים. היו לנו אנשי חינוך איכותיים שהיו שם בשבילנו", אך מנגד ציין כי "חלק מהמבוגרים מרגישים בנוח להשתמש בנוער ולפגוע בו בשביל אינטרסים".
עדן כהן, תלמידת כיתה י' מגבעתיים, מספרת כי "במשך שנתיים של קורונה נפגעו לנו הכישורים החברתיים, וקצת אחרי שהצלחנו להתייצב ולעבוד מחדש על הכישורים, אנחנו נפגעים מחדש. חשוב לי לציין שאני תומכת בדרישות המורים ואף מאמינה שהם צריכים לקבל יותר, אך הדרך שבה זה מבוצע היא שגויה".
אודליה שינדרוף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אומרת בתסכול: "קיווינו שהשנה תהווה מפנה במערכת החינוך אחרי שנתיים של קורונה. קיווינו שתהיה יציבות. לצערנו השנה מסתיימת בתחושה חמוצה ואכזבה. הטיפול בתלמידים הוזנח, ילדים והוריהם לא יודעים את החוזקות והחולשות של התלמידים, כיוון שאין אסיפות הורים. הילדים לא התגבשו ככיתה, אין הצגות, אין טיולים, אין מוזיאונים, אין מסע בפולין והפערים רק גדלו".
4 צפייה בגלריה
"השכר חייב לעלות, אך עובדה זו לא יכולה לאפשר פגיעה בתלמידים". קיש
(צילום: אלכס קולומויסקי)
המורים והמנהלים נותרים עם רגשות מעורבים משום שהם תומכים במאבק להעלאת השכר, אך כואבים את הפגיעה בתלמידים. מנהל תיכון טען שהמצב מקרין גם על הלמידה הרגילה: "תלמיד לומד כשיש לו מוטיבציה וזו מגיעה מפעילויות הגיבוש ומהטיולים. הפסקת הפעילויות הביאה לירידה במוטיבציה ולפגיעה קשה בתלמידים שהחמיצו חוויות חינוכיות בלתי פורמליות שאותן אי-אפשר להשלים".
שר החינוך יואב קיש מאשים ישירות את ארגון המורים: "בשנה האחרונה אני עד לעיצומים הבלתי פוסקים אותם מנהיג רן ארז. בארבעת החודשים האחרונים בהם אני מכהן כשר החינוך הנושא נוגע לי ביתר שאת. צר לי מאוד על כך שרן ארז מרשה לעצמו לפגוע באופן ישיר ודורסני בתלמידים ובהוריהם ללא הפסקה. אני סבור כי שכר המורים חייב לעלות ועל האחראים על חינוך ילדינו ויצירת דור העתיד לקבל את התנאים הטובים ביותר, אך עובדות אלה אינן יכולות לאפשר פגיעה גדולה כזו בתלמידים".
הסוף לא נראה קרוב. ארז ציין לאחרונה כי "אנחנו לא ששים להשבית את הלימודים, אבל נחושים במאבק. עכשיו זה כואב, אבל אנחנו נאבקים כדי שתהיה מערכת חינוך טובה יותר למען הילדים והמדינה כולה". מה שנקרא: שנת הלימודים נמשכת כסדרה.
