אחרי שבג"ץ הקפיא את הביקורת של מבקר המדינה על תפקוד צה"ל ושב"כ ב-7 באוקטובר, מתניהו אנגלמן דורש מראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר לו, ללא דיחוי, חומרים המתעדים את דיוניו עם מערכת הביטחון ערב פרוץ המלחמה. המבקר הדגיש כי הוא ממשיך בביקורת הנוגעת למלחמה, בהיבטים הלא מבצעיים לאחר שבג"ץ עצר אותו, עד לדיון בעתירה בסוגיה בחודש הבא.
מבקר המדינה בוועידת התקופה, פברואר האחרון
(צילום: סנטרל הפקות)

בקצרה:

  • מבקר המדינה דורש מנתניהו להעביר לו חומרים המתעדים את דיוניו עם מערכת הביטחון ערב פרוץ המלחמה, למרות החלטת בג"ץ להקפיא הביקורת על צה"ל ושב"כ.
  • אנגלמן טוען שהחלטת בג"ץ לא נועדה לעצור את כלל הביקורת על הגופים שפעלו בזיקה למלחמה, ולכן הוא ממשיך בביקורת על הדרג המדיני.
  • המבקר דורש לקבל את סיכומי הפגישות של נתניהו עם גורמי הביטחון, וטוען שאין מניעה להעבירם לביקורת משום שהם אינם קשורים ישירות לצה"ל ולשב"כ.
  • נתניהו טען שאינו יכול להעביר את המסמכים לפי החלטת בג"ץ, אך המבקר דוחה את טענתו.
  • מבקר המדינה טוען שהעותרים מבקשים לאפשר לממשלה "מתג השתקה" של הביקורת, וקיימת דחיפות לבצעה בכל הדרגים.
המבקר הסביר את הדרישה בכך שהוא אינו עוסק בביקורת מבצעית של צה"ל, כפי שנתבקש, אלא ממשיך באיסוף המסמכים מהדרג המדיני. במכתב ששיגר היום (שלישי) מנהל חטיבת הביטחון במשרד המבקר לראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, הוא ביקר את התנהלות משרד רה"מ: "נבקש להזכיר כי הודעתכם מאתמול על אי-העמדת המסמכים לעיון צוות הביקורת אינה החסם היחיד שמציב משרדכם למול עבודת הביקורת, שכן במהלך החודשים האחרונים מסרב משרדכם, חרף פניות בכתב ובעל פה, להעביר לצוות הביקורת מסמכים שנוגעים לתקופה שלפני אוקטובר 2021". כלומר העברת המסמכים הרלוונטיים לתקופה שמאוקטובר 2021 ועד היום.
במכתב, תובע שוב המבקר לקבל לידי הצוות שלו את סיכומי הפגישות של ראש הממשלה עם גורמי מערכת הביטחון. הוא כבר העביר בעבר פנייה ללשכת ראש הממשלה שבה ביקש להעמיד לעיון צוות ביקורת רישומים מדיונים שקיים ראש הממשלה בשנים האחרונות. "מסמכים אלו התבקשו לצורך קידום הביקורת הנעשית על ידנו בעת הזו על תפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני בשנים שלפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"", הסביר.
אלא שאז הודיע ראש הממשלה כי "לאור צו הביניים שהוציא בג"ץ אתמול והורה על השהיית הליכי הביקורת בכל המתייחס לצה"ל והשב"כ, והיות שכל החומרים שהינכם מבקשים הם מסמכים המתייחסים לצה"ל ולשב"כ אנו מנועים ממסירת חומרים אלה בהתאם לפסיקת בג"ץ".
במכתבו, השיב המבקר לטענה: "התייחסותך בנושא אינה מקובלת על משרדנו ואנו דורשים כי המסמכים יועמדו לעיון צוות הביקורת וזאת בין היתר מהטעמים הבאים: במסגרת העתירה לא התבקש צו ביניים או השהייה כלשהי של הביקורת ביחס למשרד ראש הממשלה. החלטת הביניים של בג"ץ משלשום נוגעת לביקורות שמבצע משרד מבקר המדינה בצה"ל ובשב"כ. בקשת המסמכים מלשכת ראש הממשלה נעשתה כאמור במסגרת ביקורת שמבצע משרדנו על תפקוד הדרג המדיני טרם המלחמה ומשכך אין כל מקום לקשור בין בקשה זו לבין החלטת הביניים האמורה".
1 צפייה בגלריה
הרצי הלוי, מתניהו אנגלמן, בנימין נתניהו
הרצי הלוי, מתניהו אנגלמן, בנימין נתניהו
הלוי, אנגלמן ונתניהו. ביקורת משרד המבקר בצל מלחמה
(צילום: דובר צה"ל, יאיר שגיא, EPA)
המבקר אמר כי המסמכים המבוקשים הינם תמלילי דיונים שקיים ראש הממשלה במשרדו, השייכים ללשכת נתניהו, והם מהווים חלק מהעבודה השוטפת שלו במהלך השנים האחרונות. לדבריו, העובדה כי מדובר בפגישות שקיים ראש הממשלה עם גורמים בצה"ל ובשב"כ, אין בה כדי להכניס מסמכים אלו לגדר החלטת הביניים של בג"ץ.
המבקר טען כי החלטת הביניים של בג"ץ לא נועדה להוביל לעצירה של כלל הביקורת במשרד מבקר המדינה על הגופים המבוקרים שפעלו בזיקה למלחמה. לכן, הוא אמר, הביקורות בגופים רבים אחרים שפועלים בקשר למלחמה ממשיכות להתבצע גם לאחר החלטת הביניים של בית המשפט.
משרד המבקר הדגיש כי להמצאת המסמכים האמורים על-ידי משרד ראש הממשלה אין כל השפעה על "קשב המפקדים", שהוא הנימוק שעמד בבסיס בקשת צה"ל והשב"כ להשהות את הליכי ביקורת המדינה מולם. "בהקשר לכך אציין כי הובא לידיעתנו כי המסמכים המבוקשים כבר רוכזו בלשכת ראש הממשלה והם מוכנים לעיונו של צוות הביקורת בזמן הקרוב", כתב.
הוא סיים את מכתבו בדרישה: "נבקשך להורות על העמדתם של המסמכים המבוקשים לעיון צוות הביקורת, בהתאם לחובה המוטלת עליכם ב'חוק-יסוד: מבקר המדינה'. באופן זה תימנע פגיעה בביצוע הביקורת על הקבינט המדיני-ביטחוני והדרג המדיני, זאת כחלק מהביקורת הכוללת המתייחסת גם למערך הצבאי ולמערך האזרחי".

הקפאת הבדיקה, וטענת המבקר: "מאפשר מתג השתקה"

שלשום, כאמור, שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ החליטה להקפיא את הליכי הביקורת של מבקר המדינה על תפקוד צה"ל ושב"כ ב-7 באוקטובר, שנחשפו ב-ynet, עד לדיון בעתירה בחודש הבא. בהחלטתה כתבה כנפי-שטייניץ כי קיבלה אותה בעקבות "מתן משקל משמעותי לחוות הדעת החסויות של גורמי הביטחון".
עוד פירטה השופטת: "בשלב זה ועד לדיון בעתירה – לנוכח המציאות הביטחונית המורכבת, היקפה המתוכנן של הביקורת, העתידה לעסוק, בין היתר, במערך התמיכה בלחימה ובנושאי ליבה מבצעיים, וההיערכות הנדרשת כדי לתת לה מענה בעיתוי הנוכחי – ותוך מתן משקל משמעותי לחוות הדעת החסויות של גורמי הביטחון שהוגשו לעיוני, אני מורה על השהיית הליכי הביקורת בכל המתייחס לצה"ל ולשב"כ".
העתירות הוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ, והן דורשות לעצור את הליך הביקורת שבו פתח מבקר המדינה בעיצומה של המלחמה, עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. היועצת המשפטית לממשלה כבר הודיעה לבג"ץ כי לפי עמדת גופי הביטחון, שב"כ וצה"ל, קיום הביקורת של מבקר המדינה על המלחמה בעזה בעת הזו יוביל לפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון - ולפגיעה במלחמה. היועצת המשפטית לממשלה סבורה שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האירועים.
המבקר מתניהו אנגלמן טען בתגובתו בשבוע שעבר כי "העותרים מבקשים לאפשר לממשלה מתג השתקה של ביקורת המדינה. קיימת דחיפות לעריכת הביקורת בשלב זה בכלל הדרגים - אזרחי, מדיני וצבאי. האיזון הנכון, אותו גיבש מבקר המדינה - קיום ביקורת מדורגת ומידתית, גם בצה"ל, בחלוף שבעה חודשים לפרוץ המלחמה. מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע". עוד טוען המבקר כי בניגוד לטענות העותרים, ביקורת המדינה פעלה גם בעבר בעיתות לחימה.