על רקע הדיון שנערך היום (שני) בבג"ץ בעתירות המבקשות לחייב את המדינה לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל, שרי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט הציגו מתווה לחוק שעיקרו הקמת מנהלת שתחליט מי יגויס - והציבו אולטימטום: "נביא את החוק להצבעה במקביל לחקיקה על הרחבת שירות החובה והמילואים. לא נוכל להביט למשרתים בעיניים ולהצביע רק בעד הרחבת השירות שלהם, בלי לפתור את האתגר הלאומי, המוסרי והחברתי שפתחנו".
גנץ ואיזנקוט: "בחירה בין תיקון היסטורי להחמצה היסטורית"
(צילום: לע"מ)
"סדר הכוחות שיידרש בשנים הקרובות לשגרה, חירום ומלחמה מחייב התגייסות כוללת ושירות ישראלי רחב בגיוס לצה"ל, שירות לאומי ושירות אזרחי", אמר איזנקוט. "אנחנו נדרשים לקדם מיד חוק שירות ישראלי כדי להרחיב את היקפי הגיוס באוכלוסייה החרדית, ערבית לשירות לאומי וציבורים נוספים. החוק שהגשנו מהווה בסיס טוב שדורש תוספת על יעדי גיוס ברורים ומתפתחים. יש לנו אפשרות לבחור בין תיקון היסטורי, להחמצה היסטורית".
בפתח דבריו, אמר גנץ: "במפגש עם מילואימניקים שקיימתי לאחרונה, שאלתי אותם על הנטל המונח על כתפיהם ועל משפחותיהם. והם ענו לי את הדבר הכי לא מובן מאליו – זה לא נטל, זו זכות להגן על המדינה. גם עבור, רס"ל אחמד אבו לטיף ז"ל ההגנה על המדינה הייתה זכות. הוא כתב לפני נפילתו 'זכיתי להגן ולשמור בשירות משמעותי שלא אשכח'. כך גם למשה מאיחוד הצלה, שתחת מטחי הרקטות ב-7 באוקטובר פינה עשרות פצועים, עד שנפגע בעצמו.
הוא ציין: "7 באוקטובר היה היום הקשה ביותר מאז קום המדינה, וגם תזכורת מהדהדת לשותפות הגורל שלנו. כמו אחמד ז"ל ומשה, מאות אלפי ישראלים יצאו בבוקר ליחידות, פתחו את בתיהם למפונים, פינו את הפצועים וקברו את המתים תחת אש. עם ישראל התייצב ויכל לאתגר".
לדבריו, "כל עם ישראל, כל חלקי החברה, צריכים להשתתף בזכות לשרת את המדינה של כולנו. האתגרים אדירים, ואי אפשר להסתכל בעיניים של המשרתים ולהגיד להם שמה שהיה הוא שיהיה. לכן, אנחנו שבים ומציעים בימים האלו את מתווה השירות הישראלי. למתווה הזה כמה עקרונות, המבטאים הוגנות לאומית: הראשון – רוב מוחלט מהצעירים ישרתו בהתאם לצורכי הביטחון והחברה. השני – צה"ל הוא ראשון בין שווים. מנהלת גיוס אחודה שתקום, תקבע איזה שירות יבצעו כל צעירה או צעיר ותהיה אָמוּנה על מתן הפטורים. מי שישרת שירות ארוך יותר וקרבי יותר, יזכה לתגמול גבוה יותר. השלישי – יוקמו עשרות מסלולים בארגוני ביטחון, חירום וחסד מוכרים. הרביעי – אופי השירות לא יפגע באורחות חייו ואמונותיו של אף משרת. והמטרה: תוך עשור, רוב מוחלט של הצעירים בישראל ישרתו".
גנץ פנה לחרדים, וקרא להם להתנדב ולא לחכות לחוק. "אתם פטריוטים ואוהבי המדינה והארץ הזו. גיוס עכשיו, החקיקה תושלם אחר כך. אפשר להכפיל את היקפי המשרתים החרדים ולגייס אלפים כבר השנה, ובכך לסייע בפתרון האתגר המבצעי הענק שמונח לפתחנו. לתורה וללימוד היה ויהיה חלק גדול בשמירה על עם ישראל, אך עלינו לזכור, שיש אפשרות של ספרא וסייפא. יהיו עילויים שימשיכו ללמוד, ורבים ישרתו במקביל ללימודים", אמר.
בדבריו פנה גם לאזרחי ישראל הערבים. "אנחנו רואים את הסולידריות שלכם, זו העת להתנדב ולקחת חלק בארגונים רבים שישפרו את החיים של כולנו. כך, גם נוכל להסיר את חומות הפחד שביננו, ולשלב אתכם טוב יותר בחברה הישראלית שאתם חלק בלתי נפרד ממנה, ובזכות. וכדי שהמתווה יצליח, על כל המשרתים יהיה לקבל האחד את השני, ולנהוג בסובלנות במסגרות השונות", ציין.
גנץ סיכם: "נביא את החוק להצבעה בשבוע שבו יובאו להצבעה החוקים להרחבת שירות החובה והמילואים, שאותם יש להגביל כהוראות שעה. אנחנו מאמינים שכפי שיש לחוק תמיכה ציבורית רחבה, תהיה לו גם תמיכה פרלמנטרית חוצת מפלגות, ונצביע עליו ברוב של יותר מ-100 חברי כנסת. אם לא נקדם את החוק ואת התהליך כולו, לא נוכל לשמור על צורכי הביטחון והחברה לאורך זמן. כמנהיגים, לא נוכל להביט למשרתים בעיניים ולהצביע רק בעד הרחבת השירות שלהם, בלי לפתור את האתגר הלאומי, המוסרי והחברתי שפתחנו. זה לא עניין שבית המשפט צריך לפתור, אלא סוגיה שמנהיגים צריכים להוביל".
הדיון בבג"ץ התקיים אחרי שהקואליציה הנוכחית - בהוראת שעה - קבעה בהחלטת ממשלה שהם לא יגויסו. ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם.
העתירות הוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי. העותרים טוענים שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם משרד החינוך מחלק תמיכות, וטוענים שאין לבצע העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים נכון לעכשיו. היה זה דיון ראשון בעתירות, שביקשו לתת צווי ביניים עד להכרעה הסופית.
ב"בג"ץ חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס. שמונה מתוך תשעת השופטים שישבו אז בדין קבעו כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל.
בג"ץ דחה שוב ושוב את מועד בטלות החוק כדי שיחוקק חוק חדש, אולם מהלך כזה לא בוצע עד היום. רגע לפני פקיעת החוק, בחרה הקואליציה הנוכחית בחקיקת הוראת שעה באמצעות החלטת ממשלה, שלפיה לא יגויסו תלמידי ישיבות. לפי העותרים, מדובר ב"תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ציינה בתגובת המדינה לעתירות בשבוע שעבר כי צה"ל יידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל אם לא יקודם חוק גיוס חדש. לדברי בהרב-מיארה, "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים".
