הימים הם ימי מבצע שומר החומות. הגישה מהעיר ערד למרכז הנגב מנותקת, והתושבים נצורים בבתיהם לאחר שבכביש 31 סמוך למחלף חורה חמישה בדואים הפילו 12 עמודי תאורה, כל אחד מהם שוקל 270 ק"ג. פורעים נוספים מפילים גם הם עוד 12 עמודי תאורה, והנזק מוערך בכחצי מיליון שקלים.
פרטי האירוע הקשה מפורטים בכתב האישום שהוגש נגד החמישה. פרקליטות מחוז דרום ייחסה להם מעשה טרור של היזקים מיוחדים, מעשה טרור של הצתה ומעשה טרור של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. עוד נטען שם כי הנאשמים ואחרים עמדו עם אבנים בצידי הכביש ושאלו את משתמשי הדרך אם הם ערבים או יהודים, במטרה ליידות אבנים על הנוסעים היהודים.
אלא שכעת, אחד מהתיקים החשובים מהמבצע שהתרחש לפני כשנתיים מגיע לסיומו בקול ענות חלושה: הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הנאשמים. אחת הראיות החזקות הייתה הותרת טביעות אצבע על העמודים, אלא שכבר בהליך המעצר עד תום ההליכים שלהם התגלו קשיים ראייתיים, והמשטרה לא טרחה לבדוק את האליבי של אחד הנאשמים.
למרות הבעיות בראיות שצצו כבר בשלבים הראשונים, הפרקליטות ניהלה את התיק משך כשנתיים, במהלכם קיימו דיוני הוכחות בבית המשפט המחוזי בב"ש. רגע לפני הסיכומים, הוחלט להגיע להסדר טיעון, והם הורשעו בעבירות היזקים מיוחדים וניסיון לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (לפי חוק המאבק בטרור, שגורר עונשים כבדים יותר). העונש שהם צפויים לקבל לפי ההסדר לא יעלה על ארבע שנות מאסר.
בתיקון הוסיפו כי המעורבים האחרים, ששאלו את הנהגים אם הם יהודים או ערבים, עשו זאת מבלי שהנאשמים ידעו. הפרקליטות תבקש לגזור על הנאשמים ארבע שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, ואילו הנאשמים יהיו חופשיים בטיעוניהם. "עצוב שמתפרעים שפעלו במכוון יוצאים בעונשים קלים", אמר ראש עיריית ערד ניסן בן חמו. "מדובר באובדן משילות והרתעה".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת הסדר הטיעון מייחס לנאשמים עבירות טרור ומכיל את עובדות המקרה במלואו. חשוב להדגיש העונש שביקשה הפרקליטות להטיל על הנאשמים מגלם את חומרת מעשיהם ואת הענישה הנוהגת. חשוב להדגיש הסכם הטיעון שנחתם בין הצדדים מגלם את האינטרס הציבורי בין היתר של לקיחת אחריות של הנאשמים על מעשיהם תוך ייעול ההליכים ועשיית צדק".
בנוסף לכך, יש תיקים שבהם ביקשה הפרקליטות למחוק כליל את עבירות הטרור. תיקים רבים מגיעים לסיומם, מה שמעיד על החולשה של הראיות, ועל העובדה שהניסיון לצבוע את האירועים כ"טרור" לא צלח. הסיבה: רבים מהנאשמים היו צעירים, נעדרי עבר פלילי, ויצאו לכבישים כשהם ניזונים מסרטוני טיקטוק.
לפני כשנתיים הפרקליטות הגישה כתב אישום גם נגד אוסאמה טלאלקה מחורה, כיום בן 21, בגין ביצוע עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, היזק במזיד לרכב ממניע גזעני ועבירות נוספות. לפי האישום, הוא חסם יחד עם אחרים את דרכו של נהג ליד צומת שוקת. אחרי שווידאו כי הוא יהודי, הם ניסו להוציא אותו מהרכב, זרקו לעברו אבנים רבות ואף פגעו ברכבו עם מוטות ברזל.
בכתב האישום המתוקן עבירות הטרור ירדו, וכך גם האירוע שתואר. הוא הורשע בהתפרעות, יידוי אבן לעבר כלי תחבורה ובעקבות אירוע נוסף הורשע גם בהפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש, והצדדים יטענו כהבנתם. אבל לא כל התיקונים בכתב האישום הגיעו כתוצאה מקשיים ראייתיים. בפרקליטות ביקשו להקל על העומס המוטל על שופטי ההרכב, שבו שלושה שופטים שדנים בתיקים החמורים ביותר.
כך נעשה גם בתיק של שלושה תושבי לקיה, שהואשמו במעשה טרור של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה והתפרעות. שלב ההוכחות נמשך כשנתיים, אך כדי להקל על השופטים, פרקליט המחוז הציע למחוק את עבירת מעשה הטרור, כדי שניתן יהיה לנהל את התיק בפני שופט יחיד. זאת, ללא שינוי של האישום מבחינה עובדתית.
לרוב, תיקוני כתבי אישום נעשים בגלל טעויות או ראיות חדשות. העובדה שזה קורה בגלל העומס על בית המשפט מעידה על המצב הקשה שהשופטים עצמם נמצאים בו ומעלה שאלות בנוגע לשיקולים של הפרקליטות בניהול תיקים. בתיק האחרון, סנגוריהם של הנאשמים הודיעו כי יש להם קושי עם העובדה שהפרקליטות מוכנה להוריד את עבירת הטרור מבלי לשנות את העובדות עצמן, לפיהן המניע של המעשים היה לאומני.
