בית משפט ברוסיה הרשיע אחר הצהריים (יום ה') את הכדורסלנית האמריקנית בריטני גריינר בהחזקת והברחת סמים וגזר עליה עונש מאסר של תשע שנים. בנוסף, היא תשלם קנס של מיליון רובל. גריינר, העצורה ברוסיה כבר כמעט חצי שנה משום שנתפסה בנמל התעופה במוסקבה כשברשותה שמן קנאביס, אמרה ש"זו הייתה טעות שעשיתי בתום לב", אך בית המשפט קבע כי פעלה במכוון. צוות ההגנה של גריינר הודיע כי יערער על גזר הדין.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר כי גזר הדין "בלתי מתקבל על הדעת" וקרא למוסקבה לשחרר את גריינר מייד. "זו עוד תזכורת למה שהעולם כבר ידע: רוסיה מחזיקה את בריטני באופן לא חוקי", הוסיף ביידן בהצהרה.
גריינר בת ה-31 היא כוכבת קבוצת פיניקס מרקורי מה-WNBA (ליגת הנשים המקצוענית בארה"ב), ובאמתחתה שתי מדליות זהב אולימפיות. לרוסיה הגיעה בתחילת השנה כדי לשחק זמן מה בליגה הרוסית, בזמן שהליגה האמריקנית נמצאת בפגרה. ב-17 בפברואר, שבעה ימים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, וכשהיחסים בין מוסקבה למערב כבר היו על סף פיצוץ, היא נעצרה בנמל התעופה שרמטייבו בבירה הרוסית אחרי שבמטען שלה נמצא שמן קנאביס.
נגד גריינר הוגש כתב אישום בגין הברחת סמים, אם כי במערב העריכו כי העמדתה לדין נועדה בראש ובראשונה לאפשר לקרמלין להשתמש בה כקלף מיקוח ולאלץ את ארה"ב לשחרר מבתי הכלא שלה אסירים רוסים. בשבועות האחרונים מתקיימים בין הצדדים מגעים לעסקת חילופי אסירים, שתכלול את שחרורו של סוחר הנשק ויקטור בוט מהכלא האמריקני תמורת שחרורם של גריינר ושל האסיר האמריקני פול ווילאן, שנידון ל-16 שנות מאסר ברוסיה בגין ריגול. בוושינגטון טוענים כי העבירו הצעה רשמית לרוסיה בעניין, וכי התגובה הרוסית עליה הייתה לא-רצינית.
בארה"ב העריכו מלכתחילה כי בית המשפט במוסקבה ירשיע את גריינר, לא רק משום שנדירים מאוד המקרים שבהם בתי המשפט הרוסיים מזכים נאשמים, אלא גם משום שגריינר הודתה כי החזיקה במִטען שלה מכשירי אידוי עם שמן קנאביס. עורכי דינה ניסו להדגיש במשפט כי לא הייתה לה שום כוונה פלילית וכי את מכשירי האידוי הכניסה בטעות למזוודותיה משום שארזה את חפציה בחופזה לקראת הטיסה. לצורך המשפט הם הביאו עד אופי מקבוצתה הרוסית וכן עדות כתובה של רופא שאישר כי רשם לה קנאביס רפואי לצורך טיפול בכאבים שמהם סבלה.
אחר הצהריים, בדברי הסיכום שלה, אמרה גריינר לבית המשפט: "הוריי לימדו אותי שני דברים חשובים – לקבל אחריות על המעשים שלי ולעבוד קשה. לכן הודיתי באשמה, אבל לא הייתה לי שום כוונה להפר את החוק. זו הייתה טעות שעשיתי בתום לב. אני מבקשת להתנצל בפני חברותיי לקבוצה, הוריי, אחיי ורעייתי. מעולם לא התכוונו לפגוע במישהו, לסכן את האוכלוסייה הרוסית או להפר חוק כלשהו. אני מקווה שלא תסיימו את חיי כאן בפסיקה שלכם. כולם מדברים על פוליטיקה, אבל אני מקווה שהפוליטית רחוקה מבית המשפט הזה".
גריינר כתבה לביידן: "אל תשכח אותי"
הממשל האמריקני מתייחס לפרשת גריינר כאל פרשת שבויים לכל דבר: עוד לפני פתיחת משפטה הוא הפקיד את הטיפול בעניין בידי השליח המיוחד של הנשיא ביידן לענייני שבויים, זה האמון על ניהול משא ומתן בעניינם של חטופים. בשבוע שעבר, בצעד חריג, ודאי בתקופה כזו של מתיחות בין ארה"ב לרוסיה, שוחח מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן בטלפון עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב, והפציר בו לשכנע את הצמרת הרוסית להסכים לעסקה שבמסגרתה יוחלפו ווילאן וגריינר בסוחר הנשק בוט.
השיחה בין בלינקן ללברוב הייתה השיחה בדרג הגבוה ביותר בין נציגי רוסיה וארה"ב מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, וזו עדות לא רק לחשיבות שמייחסים בוושינגטון לפרשה, אלא גם ללחץ הכבד המופעל על הבית הלבן מצד פעילים, בין השאר מהקהילה האפרו-אמריקנית, להביא לשחרורה של גריינר. בארה"ב היו מי שהשוו את כליאתה של גריינר לפרשת כליאתה של הצעירה הישראלית נעמה יששכר במוסקבה, בנסיבות המזכירות את אלה של הכדורסלנית האמריקנית. גם אז ההערכה הייתה כי כליאתה נועדה לשרת מטרות פוליטיות.
בחודשים הראשונים שלאחר מעצרה שמרו קרוביה ותומכיה של גריינר על פרופיל נמוך כדי לא לפגוע במגעים החשאיים שארה"ב יכולה לקיים עם רוסיה בעניין, אבל בשבועות האחרונים הם הגבירו את הקריאות לממשל האמריקני לפעול ביתר שאת כדי להביא לשחרורה. רעייתה של גריינר, שרל, החלה להתראיין יותר ויותר לתקשורת האמריקנית בדרישה להחזיר את בריטני הביתה, ובאחד הראיונות שנתנה בשבועות האחרונים הצהירה: "אני לא יכולה לשבת בשקט כשהאנושיות שלה נגזלת ממנה. אני לא יכולה לשבת בשקט כשהביטחון שלה מוטל בספק. אני באמת לא אוכל לנוח עד שהיא תחזור הביתה".
בחודש שעבר, בצל התגברות הלחץ עליו, התקשר ביידן לרעייתה של גריינר והבטיח לה כי הממשל עושה כל שביכולתו כדי להביא לשחרורה של בריטני בהקדם האפשרי. ביידן שוחח איתה יומיים אחרי שקיבל מכתב שהכדורסלנית כתבה אליו מהכלא, ושבו סיפרה לו כי היא פוחדת שלעולם לא תשוב הביתה. "אני יושבת כאן בכלא הרוסי, לבד עם המחשבות שלי ובלי ההגנה של אשתי, משפחתי, חבריי, הסגל האולימפי או כל הישג", כתבה גריינר. "אני מבועתת מהמחשבה שאני עלולה להישאר כאן לנצח".
המכתב הועבר לבית הלבן ב-4 ביולי, מועד שגריינר כתבה לביידן כי הוא מיוחד עבור משפחתה: "ב-4 ביולי המשפחה שלי בדרך כלל מוקירה את שירותם של מי שנלחמו למען החופש שלנו, כולל אבי שלחם במלחמת וייטנאם. כואב לי לחשוב על האופן שבו אני חוגגת בדרך כלל את היום הזה, כי השנה החופש מסמל עבורי משהו שונה לגמרי". היא ביקשה מהנשיא: "אל תשכח אותי ואת שאר העצורים האמריקנים".
פורסם לראשונה: 15:43, 04.08.22