אחת הסוגיות החמות של הבחירות בארצות-הברית בנובמבר היא מידת השפעתה הפוליטית של הקהילה המוסלמית האמריקאית - שמסתמן כי לראשונה נושאת פוטנציאל אמיתי להשפעה ממשית על המועמדים.
מציאות זו החלה לקרום עור וגידים בעשורים האחרונים, והתגבשה בעידן שלאחר אירועי 11 בספטמבר, שהביאו רבים מקרב הקהילה המוסלמית לפצוח בפעילות חברתית ופוליטית ענפה. הם רצו לשלב את האיסלאם עם אקטיביזם, כדי לשפר את תדמיתם ולחזק את זהותם הלאומית, שנתפסו באופן שלילי אחרי הפיגועים. שינויים אלו הביאו בין היתר לבחירתו של איש הקונגרס המוסלמי הראשון קית' אליסון, בשנת 2006.
1 צפייה בגלריה
המועמדים לנשיאות קמלה האריס ודונלד טראמפ
(צילום: Kevin Dietsch/AFP, REUTERS/Brian Snyder)
בעשורים האחרונים, המאבק האקטיביסטי של מוסלמים אמריקאים למען הפלסטינים התעורר לרוב ביתר שאת אחרי מבצעי צה"ל בעזה, כמו צוק איתן או שומר חומות, אך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הייתה הזרז שדחף את המאבק הזה לשיא חסר תקדים. התגובה לטבח שהציתה את המלחמה רחבת ההיקף בעזה - מלחמה שבה נהרגו עד כה עשרות אלפי פלסטינים - הביאה לנסיקה שטרם נראתה עד כה בשיח האנטי־ציוני בקרב מוסלמים בולטים רבים בארצות-הברית. ביקורות חריפות מקרב קולות בקהילה המוסלמית הוטחו כלפי ממשל ביידן שהביע תמיכה בישראל, כשבוושינגטון די.סי התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר על אדמת אמריקה למען הפלסטינים, בהשתתפות 400 אלף מפגינים.
למרות כוחם המספרי המוגבל של המוסלמים באמריקה, הנחשבים לדמוגרפיה הדתית השלישית בגודלה לאחר היהדות והנצרות, מיקומם והשפעתם על המדינות המתנדנדות כמו מישיגן, פנסילבניה וג'ורג'יה עשויים לחזק את השפעת הקול המוסלמי על הבחירות לנשיאות. את הירידה באחוזי התמיכה למפלגה הדמוקרטית מצד חלקים בקהילה המוסלמית ניתן היה לראות עוד כאשר ביידן היה מועמד לנשיאות, ויש הטוענים כי החלפתו בידי קאמלה האריס הביאה לשינוי חיובי כלשהו ביחס לדמוקרטים. אלא שגם אם ביידן נתפס כפרו-ישראלי מובהק, האריס נתפסת כמי שהייתה חלק מהממשל שלו, שתמך במלחמה של ישראל נגד עזה, וכמי שממשיכה את דרכו ביחס למדיניות של ארצות-הברית כלפי ישראל. כך, לדוגמה, אחת האכזבות הגדולות ממנה ומהמפלגה הדמוקרטית בקרב חלק מהציבור המוסלמי והערבי הגיעה בעקבות סירובם לכך שנציגה פלסטינית תופיע בוועידה הדמוקרטית הלאומית. בוועידה אמנם הופיעה נציגות מוסלמית אפרו-אמריקאית, אך חלקים מקרב הקהילה ציפו בכיליון עיניים לנציגות ערבית פלסטינית, לאור המצב.
דוגמה זו לא ממחישה רק את המתח שנוצר בין המוסלמים בארצות-הברית למפלגה הדמוקרטית, אלא גם את ההטרוגניות הבולטת של האיסלאם באמריקה - קהילה שמורכבת מבני 75 מדינות מרחבי העולם. אחד החסרונות של מגוון דתי, תרבותי ואתני זה מתבטא במחלוקות פנימיות המקשות להתאחד כבלוק משותף. למשל, כשחלק לא מבוטל מהציבור המוסלמי האפרו-אמריקאי רואה את האתגרים הפנימיים במדינתו - כמו מאבק באסלאמופוביה ובגזענות - כחשובים יותר מאשר סכסוך מדמם במזרח-התיכון, ערבים אמריקאיים, ובמיוחד אלו ממוצא פלסטיני, רואים את המאבק למען עזה כמטרה עליונה בחשיבותה.
המפלגה הדמוקרטית נחשבה כבית פוליטי טבעי עבור מוסלמים רבים מאז 11 בספטמבר, כי היא גילתה אמפתיה למצבם השברירי אחרי הפיגועים, אך מאז המלחמה ישנם קולות מוסלמים הקוראים להעניש את הדמוקרטים על תמיכתם הרציפה בישראל
המפלגה הדמוקרטית נחשבה כבית פוליטי טבעי עבור מוסלמים רבים מאז 11 בספטמבר, כי היא גילתה אמפתיה למצבם השברירי אחרי הפיגועים, אך מאז המלחמה ישנם קולות מוסלמים הקוראים להעניש את הדמוקרטים על תמיכתם הרציפה בישראל. הצבעה למפלגה הירוקה בראשות גי'ל סטיין יכולה לשקף את זעם המצביעים המוסלמים והערבים שהתאכזבו מהדמוקרטים, ורוצים להשתמש בקולם כדי להטיל בעתיד אמברגו סיוע על ישראל. אך למרות זאת, ייתכן שבדומה לברק אובמה, דמותה הרב-תרבותית של האריס מהווה יתרון - בכך שהיא משקפת את התחזקות הגיוון הדמוגרפי בארצות-הברית ואת כוחם של המיעוטים במדינה שהופכת להיות פחות לבנה עם השנים.
כך או כך, כוחה הפוליטי הגובר של הקהילה המוסלמית במדינה המערבית הגדולה והמשפיעה בעולם כבר בולט לעין - מציאות שעשויה להקשיח את עמדותיה המדיניות של ארצות-הברית בעתיד, ונושאת בחובה השלכות משמעותיות עבור מדינת ישראל והקהילה היהודית הגדולה בעולם, במיוחד בעידן שאחרי 7 באוקטובר.
ד״ר אלעד בן דוד הוא מומחה לאיסלאם בארצות-הברית ועמית מחקר
בפורום לחשיבה אזורית.
