אחרי שורת מחלוקות בין האוצר לשרים, שאף הגיעו עד לכדי צעקות במהלך הלילה, ורגע לפני המועד שהיה מחייב תיקון חקיקה, אישרה בצהריים (שישי) הממשלה את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. התקציב לשנה הקרובה יעמוד על כ-484 מיליארד שקל, ב-2024 התקציב יעמוד על כ-513 מיליארד שקל. אין מדובר בסוף פסוק: הצעת התקציב צריכה להיות מאושרת גם בכנסת, וייתכנו שינויים עד האישור בקריאה שנייה ושלישית. כדי לממן את התוספות בשל ההסכמים יהיה קיצוץ רוחבי של 3% - כך שהסכומים שנכללים בהסכמים יקטנו.
לפי הודעה רשמית מלשכת ראש הממשלה, ודברים שנשא ראש הממשלה נתניהו, התקציב כולל יישום מהשנה הבאה של חינוך חינם לגילי שנתיים ושלוש, אף שבקמפיין הבחירות הבטיח הליכוד חינוך חינם לגילי 0 עד 3 - אבל בהודעה מטעם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דובר על "הוזלת החינוך", ולא על חינוך חינם. בכל מקרה, כלל לא ברור איך תיושם אותה תוכנית. שר החינוך יואב קיש אמר כי "אני מתרגש, זהו הישג עצום לילדי ישראל".
כל השרים שנכחו בחדר ישיבת הממשלה הצביעו בעד התקציב, אבל שר התיירות חיים כץ החרים את ההצבעה. כץ לא הגיע לישיבה ולא השתתף בהצבעה, לאחר שהאוצר לא הצליח להגיע איתו להבנות. "לא נהוג שכהן משתתף בלוויות", עקץ כץ (כהן צדק), שזעם על הפגיעה במשרד התיירות. מזכיר הממשלה יוסי פוקס עשה מעין תרגיל לשרים, כשקבע ישיבת ממשלה ליום ראשון בבוקר בסוג של רמז לפיו אם התקציב לא יאושר היום - הדיון יימשך ביום ראשון. הדיון בממשלה נמשך 26 שעות עם הפסקות, ואליו התלוו שיחות צד עם האוצר שהגיעו לצעקות ואיומים. לאחר האישור נודע לשרים כי ישיבת הממשלה ביום ראשון בוטלה.
לא רק תוכנית הליכוד לחינוך חינם תיושם באופן חלקי, גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לו הובטחה תוספת תקציבית של 14 מיליארד שקלים למשרדו קיבל לבסוף יותר מחצי - תשעה מיליארד שקלים. עם זאת, בן גביר עדיין מציג את התוספת התקציבית החלקית שקיבל כ"הישג אדיר".
"סכום חסר תקדים התווסף למשרד לביטחון לאומי (משטרה שב"ס וכב"ה) בתקציב המדינה. התוספת תאפשר בעוד מספר חודשים להתחיל להקים את המשמר הלאומי, לגייס אלפי שוטרים, יותר מ-1,200 סוהרים ומאות לוחמי אש ולהעלות את משכורות השוטרים בשנה הקרובה, בסכום של 400 מיליון שקלים ו-100 מיליון שקלים מענקים לשוטרים", נמסר ממשרדו.
בן גביר הודה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "עשינו היום דבר גדול. זו בשורה עצומה לשוטרים, לעם ישראל ובעזרת השם שנצליח להחזיר את הביטחון האישי לעם ישראל. זה לא קורה תוך יום, התקציב יגיע תוך כמה חודשים טובים, אבל נקווה שבסיומם נתחיל בתהליך אדיר שמחזיר את הביטחון ואת המשילות".
במשרדו של בן גביר אמנם חוגגים את ההישג, והמפכ"ל יעקב שבתאי התעדכן בזמן אמת בכל שלבי המשא ומתן בין השר למשרד האוצר. כעת השאלה הגדולה האם יצליחו במשטרה ובשב"ס לגייס כוח אדם לארגונים. כבר היום חסרים מאות שוטרים וסוהרים שיש להם תקנים לגיוס מידי, אך לא מצליחים לגייס כאלה בשל השכר ההתחלתי הנמוך והעבודה הקשה בשבתות ובחגים. גורם בכיר במשטרה אמר ל-ynet: "היעד שלנו להגיע ל-12 אלף שקלים שכר התחלתי לשוטר שמתחיל לעבוד בתחנת המשטרה - כדי לייצר משוואה הולמת בין העבודה הקשה לשכר שמקבלים".
לפי שר האוצר סמוטריץ', התקציב כולל גם את נקודות הזיכוי ממס שישולמו לילדים עד גיל 18 במקום עד גיל 12 כיום, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet. ההחלטה הסופית להעניק נקודות זיכוי עבור כל הילדים עד גיל צבא התקבלה במשרד האוצר ביוזמת השר סמוטריץ'. עלות הוספת הילדים מגיל 12 עד 18 למתן נקודות זיכוי ממס להוריהם תגיע ל-1.5 מיליארד שקל בשנה, שמצטרפים לעלות דומה נוספת לעלות קופת המדינה מהמשך הענקת נקודות זיכוי ממס להורים לילדים מגיל 6 עד 12, הטבה שיזמה הממשלה היוצאת בהוראת שעה שמסתיימת החודש.
במשרד הבריאות העדיפו שלא לחשוף מה התקציב שנקבע לשנים 2024-2023 והאם מפלגת ש"ס השיגה את מה שהובטח לה בהסכמים הקואליציוניים - תוספת על סך 5.8 מיליארד שקלים. מדוברת המשרד נמסר כי "אחרי שעות רבות של דיונים הגיע משרד הבריאות להישגים משמעותיים בתקציב המדינה".
הם אף ציינו, ברקע פסיקת בג"ץ בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי - שפוטר מתפקידיו כשר, אך המשיך לעסוק בענייני משרדיו - כי "הסיכום שהושג הוא תוצאה של מעורבות אישית של יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי שדאג להבטיח מיצוי מלא של כל הניתן של ההסכם הקואליציוני בתחום הבריאות".
במשרד פירטו את הישגיהם בתקציב: הגדלת התוספת הדמוגרפית לקופות החולים בגובה של 150 מיליון שקל מהשנה הבאה - וכל שנה לאחריה, תוספת של 100 מיליון שקל לתוכניות מניעה ושירותים וצרכים נוספים, תוכנית מיטות רב-שנתית למערכת האשפוז הכללית שתכלול תוספת של 1,500 מיטות אשפוז כלליות עד לשנת 2027 זאת לצד הקצאת של 280 מיטות למרכזי השיקום החדשים הצפויים להיפתח בצפון ובירושלים. לצד תוכנית זאת סוכם על תוספת לתקציבי הפיתוח של מערכת הבריאות בסך של 850 מיליון שקל לחמש שנים.
סמוטריץ': "השרים גילו אחריות". נתניהו: "עמדת בפרץ"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר: "אזרחי ישראל, הקמנו יחד ממשלה לפני פחות מחודשיים, ולכל אחד מהשותפים בממשלה יש תוכניות עבודה גדולות ורחבות. היום הזה עשינו צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון. היום העברנו בממשלה תקציב דו-שנתי ותוכנית כלכלית וזהו צעד טוב למדינת ישראל, טוב לכלכלת ישראל וטוב לאזרחי ישראל".
"בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. הגשנו תקציב מרוסן ואחראי ועמדנו במסגרות התקציב כפי שהצבנו לעצמנו, כנדרש בעת הזאת במים הסוערים של הכלכלה העולמית".
"התקציב הדו-שנתי מוטה צמיחה ותשתיות וזה יסייע בעזרת השם לשמירה על התפתחותה של מדינת ישראל ותחזוק יציבותה של הכלכלה הישראלית. בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסייה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. בתקציב הקרוב יש בשורות חשובות לאזרחים הנאנקים תחת הנטל, ועם זאת הצבנו חזון שיחזק את האיתנות הפיננסית של מדינת ישראל. אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל ואני גאה בתוצאה שהבאנו".
"אני מבקש להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו על העבודה המשותפת ולשרי ממשלת ישראל על האחריות הרבה שגילו בתהליך בניית התקציב. האחריות המינסיטריאלית של כל אחד ואחת מהשותפים אפשרו העברת תקציב מצוין למדינת ישראל. אזרחי ישראל אתם בידיים טובות. נעביר בעזרת השם את התקציב בכנסת ונמשיך לעבוד למענכם לילות כימים".
ראש הממשלה נתניהו התייחס אף הוא לאישור התקציב בממשלה וביקש להודות "לשרות ולשרים, ולכל אלו שעזרו במאמץ, לצוותים המשפטיים ולצוותים המשרדיים. אבל מעל הכל ולפני הכל, לשר האוצר. הייתי בתפקיד הזה, זה לא תפקיד קל, ואתה עמדת בפרץ, כדי למנוע פריצה - וזה חשוב".
"אנחנו רוצים להראות שהמסורת שיצרנו כאן במדינת ישראל, של כלכלה חופשית עם אחריות פיסקאלית ומוניטרית, ותיאום בין הדברים, ועצמאות הבנק, אלו הדברים שעומדים לנו בכל עת, ובמיוחד בעת הזאת. אני חושב שהתקציב הזה עושה את זה, והוא עושה את זה גם על רקע נתוני מאקרו כלכליים מהטובים ביותר שאני זוכר בכל שנותיי בתפקיד. כלכלת ישראל חזקה, היא איתנה. עם התמיכה הגורפת הזאת של שרי הממשלה היום, היא חזקה יותר".
ממשרד האוצר נמסר כי בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית בתקציב: חוק תשתיות לאומיות, צעדים לטיפול במשבר הדיור, הסרת חסמי ייבוא ורגולציות עודפות בשוק המזון והתמרוקים, חיזוק התחרות במערכת הפיננסית, הגברת השקיפות בעמלות הבנקים, הפחתת בירוקרטיה לעסקים זעירים, הקלת העומסים במערכת הבריאות הציבורית ומאבק בהון השחור.
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הוסיף: "הבאנו היום תקציב אחראי ותוכנית כלכלית רחבה ומשמעותית שתאיץ את הצמיחה ותקדם את הכלכלה הישראלית. התמקדנו בהורדת יוקר המחיה והפיכת המשק הישראלי לתחרותי עוד יותר - באמצעות שורת צעדי עומק הכוללים השקעות משמעותיות בתשתיות, תחבורה ואנרגיה, יחד עם קידום חוק תשתיות לאומיות שיחתוך בבירוקרטיה המעכבת פרוייקטי ענק, הסרת חסמים בתחום הדיור, צמצום בירוקרטיה לעסקים ושיפור השירות לאזרח – צעדים שיתרמו ישירות לשיפור איכות החיים של כל אזרח".
ומה הלאה?
אחרי אישור התקציב על בממשלה, מאבקי הכוחות יעברו לוועדת הכספים של הכנסת. לפני כחודש העבירה יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק, ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה ולכלל חברי הכנסת את לוחות הזמנים הנדרשים בהתאם לחוק יסוד: משק המדינה.
על הממשלה יהיה להניח על שולחן הכנסת את חוק התקציב עד 23 במרץ, ומיד לאחר מכן יחלו הדיונים בהכנה לקריאה ראשונה. זמן קצר לאחר מכן תצא הכנסת לפגרת פסח, שתהיה קצרה מהרגיל הפעם - כשלושה שבועות - ולאחר מכן יחודשו הדיונים בוועדת הכספים. הקואליציה תצטרך לסיים את הליך החקיקה עד 29 במאי. לאורך השנים הסתיימה החקיקה במועד האחרון ולא לפני כן, וכך כנראה יקרה גם הפעם.
יועמ"שית הכנסת הבהירה כי "ככל שחוק התקציב לא יתקבל עד המועד האמור - יראו ביום שלמחרת כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה". המשמעות, כאמור, היא פיזור הכנסת במקרה שהתקציב לא יעבור עד 29 במאי.
פורסם לראשונה: 13:50, 24.02.23