חודש אוגוסט הביא איתו תפנית במלחמת ההתשה שמתנהלת זה שנתיים וחצי בין רוסיה ואוקראינה: אוקראינה יזמה מהלך התקפי, והפכה למדינה הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה לפלוש לתוך שטח רוסיה. למרות שרוסיה מחזיקה בעמדה של עליונות צבאית ומעצמתית, אוקראינה מפתיעה בכוח עמידתה ונחישותה להדוף את הכוחות הפולשים, תוך ספיגה של אבידות קשות – הן בשטח והן בחיי אדם. כעת, למרות פערי העוצמה בין המדינות, אוקראינה הצליחה במתקפה תקדימית לכבוש שטח שנפרס על פני אלף קמ"ר, תוך שהיא לוקחת מאות חיילים רוסים בשבי ומביאה לפינוי כפוי של עשרות אלפי תושבים רוסים.
קשה לדעת מה תהיינה השלכות המתקפה האוקראינית לטווח ארוך, אך בטווח המיידי יוזמתה יצרה תפנית ב"סיפור" המלחמה. זאת, בשל ניפוץ התודעה הרוסית שגבולותיה אינם חדירים ופגיעה בתדמיתה בזירה הבינלאומית, כפייה על רוסיה לחשב מחדש את ארגון כוחותיה וזיכוי אוקראינה בהישג צבאי. אם אוקראינה תצליח לשמר את ההישג הוא ישרת אותה במשא ומתן עתידי להפסקת המלחמה, אך הישג מיידי חשוב לא פחות הוא השבת הרוח למפרשים של האומה האוקראינית והצבא האוקראיני.
1 צפייה בגלריה
חיילים בצבא אוקראינה באזור העיר פוקרובסק בדונייצק, חבל דונבאס במזרח המדינה
(צילום: REUTERS/Stringer)
בבחינת ההתפתחויות הללו, ישראל יכולה ללמוד שלושה לקחים ביחס למלחמה המדממת שהיא מנהלת בשבע חזיתות מאז 7 באוקטובר.
ראשית, חשיבות התדמית המדינית של ישראל מול העולם. אוקראינה מתקדמת לעבר השתייכות ברורה למחנה מדינות המערב. ככלל, מועדון המדינות המערביות מעוניין בהצלחתה נגד רוסיה, שפלישתה לאוקראינה ב-2022 נתפסה כאיום משותף לעולם המערבי כולו. חרף קשיים ביורוקרטיים וכלכליים, מדינות אירופה וארה"ב שימרו סיוע והרחיבו לאורך זמן את חופש הפעולה של אוקראינה לפעול כראות עינייה בנשק וכלים שסיפקו לה. בישראל אנו עדים למגמה הפוכה - ביקורת בינלאומית גוברת על הלחימה המתנהלת ברצועת עזה ככל שעובר הזמן. חלק מביקורת זו מתנהל בכלים מדיניים ומשפטיים בינלאומיים נגד ישראל, במטרה לפגוע בסחר הביטחוני ובשרשראות אספקה שלה, וכך להחלישה בשדה הקרב. אוקראינה, שזוכה כעת לנשק ולחופש פעולה מהמערב, מדגימה את החשיבות של אשראי דיפלומטי למדינה שנתפסת כמי שלוחמת בגורם המאיים על "מועדון המדינות המערביות" שאליו היא משתייכת.
למרות כוח העמידה האוקראיני אל מול הפלישה הרוסית, בחברה נראים לא מעט סימני שבירה ופילוג סביב סוגיית הגיוס ומחיר המלחמה
לקח שני שניתן ללמוד מהמקרה האוקראיני נוגע למחיר שגובה מלחמת התשה מהמורל והלכידות הפנימית. למרות כוח העמידה האוקראיני אל מול הפלישה הרוסית, בחברה נראים לא מעט סימני שבירה ופילוג סביב סוגיית הגיוס ומחיר המלחמה. אלה מקבלים ביטוי בהפגנות של נשות חיילי מילואים אוקראינים, תסכול גובר בקרב הציבור לגבי אזרחים שאינם מתגייסים וסנטימנט ציבורי גובר שקורא לוויתור על חבלי ארץ של אוקראינה כאמצעי לצמצם את הפגיעה המתמשכת בה ולסיים את המלחמה. ההקבלה למקרה הישראלי ברורה: פילוג פנימי סביב סוגיית הגיוס – שהמלחמה רק העמיקה - והצבת שלל אתגרים ללכידות הישראלית סביב דילמות לא מעטות שהמלחמה מציפה.
לקח שלישי מהמלחמה באוקראינה לחזיתות שמולן ישראל מתמודדת הוא בניצול הזדמנויות הגלומות מיוזמה ויצירתיות בשדה הקרב. אוקראינה ניצלה את אפקט ההפתעה כדי לקחת את המושכות לידיים ולהכתיב פרק חדש בסיפור המלחמה. בכך, על אף שהיא ממשיכה לספוג הפסדים בחזיתות מסוימות, היא מצליחה לעת עתה לייצר מומנטום להמשך הלחימה, להפיח רוח לחימה בבית ולהחזיר קשב בינלאומי למלחמה שדורשת תמיכה ממושכת ועקבית מצד שותפים בזירה הבינלאומית. ההקבלה למקרה הישראלי ביחס ללקח הזה יכולה להיעשות ביחס לעסקת חטופים.
הסכמה ישראלית למתווה נשיא ארה"ב ביידן לעסקת חטופים, שזוכה לתמיכה מערבית מקיר לקיר, תייצר הזדמנות ליוזמה ישראלית שללא ספק תקדם נקודת מפנה במלחמה שנכפתה עלינו לפני 11 חודשים ותשנה את הדינמיקה בשדה הקרב
הסכמה ישראלית למתווה נשיא ארה"ב ביידן לעסקת חטופים, שזוכה לתמיכה מערבית מקיר לקיר, תייצר הזדמנות ליוזמה ישראלית שללא ספק תקדם נקודת מפנה במלחמה שנכפתה עלינו לפני 11 חודשים ותשנה את הדינמיקה בשדה הקרב. מעבר לכך, אימוץ העסקה יביא לישראל תועלת גם בהקשר לשני הלקחים האחרים שניתן ללמוד מהמקרה האוקראיני. ביחס לתדמית הבינלאומית של ישראל, עסקת חטופים בעת הזו תבצר את מעמדה של מדינת ישראל כחלק מהעולם המערבי, שתמיכתו והכרתו חיוניות לה מול איומים שמייצרות איראן, חיזבאללה ושאר חברות הציר הפרו-איראני באזור. בהקשר למחיר הלחימה על הלכידות הפנימית, השבת חטופים ישראלים לביתם תאפשר לחברה הישראלית להתחיל תהליך של החלמה מכשלי 7 באוקטובר, השבת אמון במוסדות המדינה ושיקום החוסן הפנימי לקראת חזיתות אחרות שמולן ישראל עלולה להתעמת.
אוקראינה עוד רחוקה מלהכריז על ניצחון, והיא תצטרך לזהות את העת הנכונה לתרגם את הצלחתה הצבאית, לפני שתישחק, להישג מדיני. סימן שאלה נוסף מרחף על אופי הגיבוי המערבי לאוקראינה אם פוטין יחליט להגיב בעוצמה ולהסלים בדינמיקת המלחמה. אך, כפי שאוקראינה נלחמת באויב עם המערב, והיא אינה לבד – כך גם ישראל. שתי המדינות נמצאות בשיא הכתיבה של "סיפור המלחמה" שלהן. לכן, במיוחד בעת הזו, חשוב שישראל תלמד ותיישם לקחים מסיפורה של אוקראינה.
ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי היא יועצת בכירה ומנהלת תכנית ב"מיינד ישראל", מרצה באוניברסיטת תל אביב וחברה מייסדת ב"פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי"; רון פרידמן הוא חוקר זירה בינלאומית ב"מיינד ישראל"
