גם כשהיא מאחרת, יקטרינה מקסימובה משתדלת להימנע מנסיעה ברכבת התחתית של מוסקבה - למרות שמדובר בדרך המהירה והיעילה ביותר. היא מעדיפה שלא להגיע לרכבת התחתית, מכיוון שבשנה החולפת המשטרה עיכבה אותה חמש פעמים - בגלל מערך נרחב של מצלמות אבטחה וטכנולוגיית זיהוי פנים. בכניסה לרכבת התחתית השוטרים אומרים למקסימובה שמצלמות האבטחה "הגיבו אליה", וברוב המקרים לא מבינים מדוע. כעבור כמה שעות הם משחררים אותה לדרכה.
"זה נראה כאילו שאני נמצאת בסוג של מאגר מידע", אומרת מקסימובה, עיתונאית ואקטיביסטית שבעבר נעצרה פעמיים: ב-2019, כשהשתתפה בהפגנה במוסקבה, ושנה לאחר מכן - בעקבות פעילותה כאקטיביסטית סביבתית.
כמו מקסימובה, גם רוסים רבים אחרים מתקשים לחמוק מהעין הבוחנת של הרשויות: רוסיה עוקבת בצורה קפדנית אחרי המשתמשים ברשתות החברתיות, ומשתמשת במצלמות אבטחה מתקדמות למעקב אחרי אקטיביסטים. היא מנצלת את האינטרנט כדי להגביר את הפיקוח אחרי אזרחיה, ותשתמש ברשת גם כדי למסור לאזרחים זימונים לצבא - וכך לסכל טקטיקה פופולארית של התחמקות מגיוס, באמצעות הימנעות מקבלת הניירת באופן אישי.
לפי פעילי זכויות אדם, בתקופת שלטונו של ולדימיר פוטין רוסיה מנצלת את הטכנולוגיה והאמצעים הדיגיטליים כדי לעקוב אחרי אזרחיה ולצנזר אותם. מבקרי הקרמלין מכנים את התופעה "גולאג הסייבר" - בהתייחסות למחנות העבודה שפעלו בברית המועצות, שאליהם נשלחו אסירים פוליטיים.
"הקרמלין אכן נהנה מהעידן הדיגיטלי ומשתמש בכל ההזדמנויות לתעמולה, לריגול אחרי אנשים ולחשיפתם של גולשים אנונימיים באינטרנט", אומר סרקיס דרביניאן, עורך דין ב"רוסקומסובודה", ארגון שפועל למען חופש האינטרנט ברוסיה. הקרמלין מגדיר את הארגון כ"סוכן זר".
היחס של הקרמלין למעקבים דיגיטליים השתנה אחרי הפגנות ענק ב-2011 וב-2012, שהתארגנו ברשת. ההפגנות גרמו להגברת הפיקוח על האינטרנט וליישום רגולציות שמאפשרות לחסום אתרים, ודורשות מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט למסור במידת הצורך מידע ותיעוד של שיחות והודעות. הרשויות לוחצות על חברות ענק כמו גוגל, אפל ופייסבוק לאחסן את נתוני המשתמשים בשרתים רוסיים (ללא הועיל), והודיעו על תוכנית להקמת "אינטרנט ריבוני" שינותק משאר העולם.
דיכוי מתנגדי המשטר באמצעות הרשת צבר מומנטום מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. אחרי הפלישה הצנזורה באינטרנט עלתה מדרגה, וכמות התיקים הפליליים שנפתחו נגד בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות שברו שיאים. יותר מ-610,000 דפי אינטרנט נחסמו או הוסרו מהרשת על-ידי הרשויות ב-2022 – הממוצע השנתי הגבוה מזה 15 שנה. שיא נוסף הוא מספרם של הרוסים שצפויים לעמוד לדין בעקבות התבטאויותיהם ברשת - 779 בני אדם.
אחד הגורמים שתרמו לשבירת השיאים הללו היה החוק שאישרה רוסיה שבוע אחרי הפלישה, שמעניש את מי שמפיץ "מידע שקרי" על הצבא. חוק נוסף מ-2022, שמרתיע גם הוא את מבקרי השלטון, מאפשר לרוסיה "לסגור ללא משפט כלי תקשורת ולחסום תכנים אינטרנטיים שמפיצים מידע שקרי על הצבא הרוסי או על גופים ממשלתיים, או קוראים להטלת סנקציות על רוסיה".
חוקים שאושרו ב-2014 מאפשרים לרוסיה להעמיד לדין גולשים ברשתות החברתיות בעקבות פוסטים, לייקים או שיתופים. אותם חוקים הובילו לפתיחת מאות תיקים פליליים. רוב הגולשים שנגדם נפתחה חקירה השתמשו ברשת החברתית הרוסית VKontakte, שמשתפת פעולה עם הרשויות. בהמשך בחנה רוסיה לעומק גם את התכנים בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ובטלגרם. כשבוע אחרי הפלישה לאוקראינה הרשויות חסמו את הגישה לפייסבוק, לאינסטגרם ולטוויטר. החסימה לא הפסיקה את ההליכים הפליליים נגד הגולשים ברשתות אלה.
מרינה נוביקובה בת ה-65 הורשעה החודש בעיר סברסק בסיביר ב"הפצת מידע שקרי" על הצבא, אחרי שהתבטאה בטלגרם נגד המלחמה באוקראינה. היא נקנסה בסכום ששווה ל-12,400 דולר. בשבוע שעבר גזר בית משפט במוסקבה שבע שנות מאסר על מיכאיל קריגר, פעיל אופוזיציה. רוסיה טענה כי קריגר כתב בפייסבוק שהוא מייחל "לתלות את פוטין". הבלוגרית ניקה בלוטסרקובסקאיה, שחיה בצרפת, נידונה בהיעדרה לתשע שנות מאסר על פרסום פוסטים באינסטגרם על המלחמה - פוסטים שלפי הרשויות כללו הפצת "שקרים" על הצבא.
פעילי זכויות אדם חוששים שהצנזורה באינטרנט תורחב בצורה דרסטית לאור פיתוח מערכות הבינה המלאכותית, מה שיחריף את המעקב אחרי גולשים ברשתות החברתיות.
ב-2017 החלו הרשויות במוסקבה להציב ברחובות מצלמות בעלות טכנולוגיה לזיהוי פנים. במהלך מגפת הקורונה המצלמות אפשרו לרשויות לאתר תושבים שמפרים את ההגבלות ולקנוס אותם.
ב-2021, עם פרוץ ההפגנות על כליאתו של איש האופוזיציה אלכסיי נבלני, רוסיה השתמשה בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לאתר ממשתתפים בהפגנות ולעצור אותם – לפעמים רק כעבור כמה שבועות. בשנה שעברה, אחרי שפוטין הודיע על גיוס חיילי מילואים שיישלחו לאוקראינה, הטכנולוגיה סייעה למדינה לתפוס את מי שחמקו מגיוס. ברכבת התחתית במוסקבה נעצר גבר שקיבל צו גיוס ולא התייצב לשירות. המשטרה סיפרה לו שהוא נתפס בזכות טכנולוגיית זיהוי פנים.
לפי ארגון Human Rights Watch ב-2022 רוסיה הרחיבה את הפיקוח שלה על הנתונים הביומטריים של האזרחים, והשתמשה בטכנולוגיה של זיהוי פנים כדי לעקוב אחרי אקטיביסטים ולרדוף אותם.
מקסימובה, הפעילה שמעוכבת ברכבת התחתית, הגישה תביעה על היחס כלפיה - אך בית המשפט דחה את התביעה. רוסיה קבעה שבגלל שנעצרה בעבר, למשטרה יש זכות לעכב אותה ל"שיחות אזהרה" שבהן השוטרים יסבירו לה על "האחריות המוסרית והחוקית" שלה כאזרחית. לפי מקסימובה רוסיה מסרבת להסביר לה מדוע היא נמצאת ברשימת המעקבים, וטוענת שמדובר בסוד מדינה.
המעקבים של רוסיה עדיין לא משתווים לאלו של סין - שעושה שימוש נרחב באמצעי מעקב דיגיטליים. בערים בסין יש מיליוני מצלמות אבטחה עם טכנולוגיית זיהוי פנים, שמסוגלות לזהות אזרחים גם באמצעות מבנה גוף ואופן ההליכה. כדי לדכא כל התנגדות, השלטון במדינה הקומוניסטית עוקב אחרי מתנגדיו באמצעות מצלמות אבטחה ודרך הטלפונים הסלולריים, האי-מיילים והחשבונות ברשתות החברתיות. הקרמלין, כך נראה, שואף לנקוט צעדים דומים.
כחלק ממערך המעקבים, בדצמבר אושר ברוסיה חוק שמחייב חברות מוניות לחלוק את המידע שברשותן עם שירות הביטחון הרוסי (ה-FSB, שהחליף את ה-KGB שפעל בברית המועצות) ולהעניק לו גישה להיסטוריית הנסיעות של הנוסעים - כולל היעדים והתאריכים.
חודש קודם לכן הורה פוטין לממשלה ליצור מאגר מקוון של המועמדים לגיוס, אחרי שהמאמצים לגייס 300,000 חיילי מילואים חשפו את הקשיים ואת אי הסדר במערך הגיוס. טטיאנה סטנובאיה, פרשנית פוליטית, אמרה כי המאגר המדובר יכלול סוגים רבים של מידע על המתגייסים.
המאגר המקוון יאפשר לרשויות ברוסיה להגיש צווי גיוס גם דרך האינטרנט, באמצעות אתר ממשלתי שמשמש להגשת בקשות להנפקת מסמכים רשמיים, כמו דרכונים. כשצווי הגיוס יעלו לרשת - הנמענים לא יהיו רשאים לעזוב את רוסיה. אם הם לא יתייצבו בלשכת הגיוס בתוך 20 יום יוטלו עליהם הגבלות נוספות - כמו שלילת רשיון נהיגה או איסור על קניית נכסים ומכירתם. ההגבלות האלה יוטלו גם אם הם לא ראו את צו הגיוס שעלה לרשת.
לפי הפרשנית הפוליטית סטנובאיה, הקרמלין "בונה מערכת של מעקב דיגיטלי מוחלט, ושל כפייה וענישה. 'גולאג הסייבר', שדיברו עליו כבר במהלך מגפת הקורונה, מקבל כעת את צורתו האמיתית".
