בסופו של יום קרב נוסף בצפון, התושבים חוששים מהמשך המערכה - ומוטרדים מהנזקים הכלכליים הגדולים ומחוסר הוודאות. "בסוף תפרוץ כאן מלחמה", אומרים התושבים המודאגים.
יום הקרב בצפון החל אתמול (שלישי) ב-7 בבוקר, במטחים של כ-100 רקטות לצפון הגולן – המטחים הכבדים ביותר שנורו מלבנון מאז ה-7 באוקטובר. חלק מהרקטות התפוצצו בגולן, ואחרות יורטו. בתגובה למטח תקף צה"ל באזור בעלבכ שבעומק לבנון - במרחק של כ-100 ק"מ ממטולה. צה"ל מסר כי פגע בשתי מפקדות צבאיות של חיזבאללה. "באתרים אלו אוחסנו אמצעים משמעותיים המשמשים את הארגון בהיבטי התעצמות באמל"ח", מסר צה"ל - מבלי לפרט מהם אותם "אמצעים". לפי הדיווחים, במחסנים היו כטב"מים מתקדמים של חיזבאללה.
תיעוד: מטוס קרב יירט כטב"ם בגולן
(צילום: עידו רינגר, נוב)
בסביבות השעה 16:00 נשמעו אזעקות ברחבי הגליל המערבי, גם ביישובים המרוחקים יחסית מהגבול – וחיזבאללה קיבל לאחר מכן אחריות לירי טילי בורקאן בארבעה מקרים שונים. בסך הכול פרסם חיזבאללה לא פחות מ-13 קבלות אחריות אתמול במהלך היום. ארגון הטרור השיעי הודיע בנוסף כי שניים מאנשיו נהרגו אתמול בתקיפות של צה"ל.
בצה״ל אמרו כי בחמשת החודשים האחרונים ישראל פוגעת מדי יום בתשתיות של חיזבאללה, במפקדיו וביכולות שלו. לפי צה"ל כ-4,500 מטרות של חיזבאללה הותקפו, יותר מ-300 מחבלים חוסלו ויותר מ-750 מחבלים נפצעו. מאז 7 באוקטובר הותקפו מהאוויר יותר מ-1,200 מטרות של חיזיבאללה ויותר מ-3,100 מטרות הותקפו מהיבשה.
תיעוד מתקיפת חיל האוויר בבעלבכ בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
"אנחנו מודעים היטב לקושי הגדול והמתמשך של תושבי הצפון ומעריכים את החוסן שהתושבים מפגינים", אמרו בצבא. "צה"ל מחויב להמשיך ולפעול למציאות ביטחונית טובה ויציבה".
גבי קוניאל, תושב קיבוץ מרום גולן, מוטרד מאוד מאירועי הימים האחרונים. "כמעט חצי שנה של לחימה. האמת שעד הימים האחרונים הכול היה בעיקר בגזרת הגליל העליון, אבל בימים האחרונים יש אזעקות וירי לכיוון רמת הגולן. איש לא באמת יודע לאן זה מתפתח. המלחמה כאן מאז אוקטובר, ובגלל זה השגרה כאן מאוד מתוחה", הוא מספר.
קוניאל, מנהל הפיתוח העסקי של תאגיד בראשית, מספר על מצוקת החקלאים ועל מטעים שלא ניתן להגיע אליהם בעקבות הירי. "חשוב שיהיו מחשבות על פיצוי כלכלי למי שנפגע - זו מלחמה שרק מתעצמת מדי יום, איך תושבים בצפון ישובו לבתים שלהם ללא ביטחון כלכלי וביטחון של הצד הצבאי שיהיה רגוע פה? זו שגרה מתוחה. באזורים מסוימים כמעט שאין חקלאות".
את חיים קמין מקיבוץ דפנה בגליל העליון מטרידה בעיקר העובדה שאיש לא באמת יודע עד מתי תימשך הלחימה בצפון. תושבי דפנה פונו מהקיבוץ, ושוהים בכפר הנופש האון שלמרגלות הכינרת. קמין חבר בכיתת הכוננות של דפנה, ולכן לא התפנה. כמו כן הוא עובד כמנכ"ל של מפעל גליל קירור בחברה לפיתוח הגליל, שפועל במצוקת כוח אדם במהלך הלחימה.
"זה נורא לראות את הקיבוץ בלי משפחות וילדים שמחים. האזעקות כאן בלתי פוסקות והירי רק התגבר. עד שלא יוסר האיום של חיזבאללה שיושב כאן מולנו, על הגדר, ועד שלא יוסר ירי הנ"ט שהפך להיות מאוד מדויק, התושבים לא ישובו לבתים שלהם וזה ברור לכולנו". קמין אומר בדאגה: "עוד מעט חצי שנה ולא ממש יודעים לאן זה הולך, ועד שלא יושג שקט התושבים לא ישובו לבתים שלהם בצפון. זה ברור לכולנו".
את החקלאי הוותיק ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ניסו לשכנע אינספור פעמים לעזוב את המושב שבו הוא מתגורר. ברמות נפתלי הוקם מצפה לזכרו של אחיו, איתן בלחסן, שנהרג בלבנון כשהיה מפקד סיירת הצנחנים. "אני לא אזוז מפה. אולי בסוף תפרוץ מלחמה, בימים האחרונות הלהבות רק מתגברות. זה נורא מה שקורה כאן, המצב פשוט מטורף. לא ברור עד מתי זה יימשך".
בלחסן מספר שביישובי הצפון החקלאים לא יכולים להגיע למטעים, ולא מקבלים פיצויים. "תראה מה קורה כאן, יש ירי והפצצות בלי סוף. יש לי בן, איתמר, שהשתחרר משירות בצנחנים והפך לחלק מכיתת הכוננות כאן ביישוב. אשתי מיכל מלמדת בעמק הירדן את התלמידים שפונו מיראון. לא באמת יודעים מה יהיה. זה מטורף מה שקורה כאן בחצי השנה האחרונה, מי יודע אם בסוף יהיה הסדר - או שאחרי הימים האחרונים פנינו בכלל למלחמה?".
פורסם לראשונה: 23:15, 12.03.24
