יו"ר הכנסת ה-13, הפרופסור שבח וייס, שהלך לעולמו בגיל 87 הובא היום (ראשון) בשעות הצהריים למנוחות בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. כ-200 בני אדם הגיעו ללוותו בדרכו האחרונה, בהם פוליטיקאים מכהנים, חברי כנסת לשעבר ומשפחתו.
בהלוויה השתתפו על פי הפרוטוקול, נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ונציגת הממשלה השרה גלית דיסטל אטבריאן, שהניחו זרים על קברו. לצידם נכחו נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, יו"ר יד ושם דני דיין, השרה לשעבר ציפי לבני ויו"ר מפלגת העבודה בעבר עמרם מצנע.
בתו, הפרופסור יפעת וייס, ספדה לו: "אבא שלנו בוודאי לא ייחל ליום הזה, אך הידיעה כי חלקה זו תהיה נחלתו האחרונה, נתנה לו נחת מסוימת. ההפך המוחלט מהבור בו הסתתר בשואה. הבור ראשית ואחרית - סיפור חייו של אבי".
יפעת סיפרה על אביה כי "היה איש צנוע שנגעל מכל מה שקשור בראוותנות". היא הוסיפה כי בחודשים האחרונים, בשל מצבו הרפואי, אביה לא היה מודע למתרחש במדינה וטענה כי "מוטב שכך", שכן "מעשי ידיו טובעים בים". בנו, נועם וייס, קרא קדיש יתום על קבר אביו.
וייס הלך לעולמו בסוף השבוע והותיר אחריו שני ילדים ונכדה. הוא נולד בפולין ועלה לישראל בשנת 1947, לאחר ששרד עם בני משפחתו את השואה הודות לאזרחים פולנים ואוקראיניים שהחביאו אותם. למציליו הוענקו אותות חסידי אומות העולם. וייס נבחר לכנסת מטעם מפלגת המערך והעבודה, ושימש יו"ר הכנסת בין השנים 1992 ל-1996, בזמן ממשלות רבין ופרס. פרט לתפקידו כיו"ר הכנסת הוא כיהן גם כסגן יו"ר הכנסת, חבר בוועדת החוץ והביטחון וחבר בוועדת הכנסת.
עם סיום כהונתו במשכן, כיהן כשגריר ישראל בפולין בין השנים 2000 ל-2004, ובין 2000 ל-2007 שימש גם כיו"ר יד ושם. בשנת 2002 קיבל את פרס הסובלנות מטעם ממשלת פולין, ושנה לאחר מכן קיבל את אות הנשר הלבן - אות הכבוד הגבוה ביותר במדינה. בשנת 2004 העניק לו נשיא פולין אלכסנדר קוושנייבסקי את צלב מסדר הרפובליקה הפולנית מדרגה ראשונה על תרומתו לשיתוף הפעולה עם ישראל. בהלווייתו, שניים משרי ממשלת פולין הניחו זר בשם הנשיא אנדז'יי דודה.