בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה מחמת הספק סוהר ממוצא בדואי משגב שלום מעבירות של לקיחת שוחד, החזקת סמים ואספקת סמים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והברחת טלפונים עבור אסירים בכלא בו שירת. שופט המחוזי, יואל עדן, קבע שההודאה של הסוהר לשעבר התקבלה שלא כדין - אך הפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט העליון וטענה כי החקירה נוהלה "כדת וכדין ובאופן מושכל. אין בחקירה איומים, ואין בה אמירות גזעניות".
הסוהר נחקר על-ידי היחידה לחקירות סוהרים. במענה לכתב האישום שהוגש נגדו ב-2020 טען שבחקירה הופעלו עליו לחצים בדמות מעצר אחותו בת ה-17, אותה שמע בחדר החקירות הסמוך כשהיא בוכה, וכי איימו עליו במעצר של אחותו ואביו, אשר סבל מאפילפסיה וממחלת לב. עוד נטען כי נאמרו לו אמירות פוגעניות על רקע היותו בדואי. נטען שהשפילו אותו ואמרו לו "מי שם אותך יא בדואי, במערכת שירות בתי הסוהר"? כדי להשפילו. את האמירות המשפילות, לטענת הסוהר, אמרו החוקרים מחוץ לחדרי החקירות - כאשר רואים בבירור שהנאשם יוצא ונכנס בהתאם להוראת החוקרים, באופן שמעלה תהיות על אופן ניהול החקירה.
עוד נטען שאיימו עליו בחשיפת העובדה כי העביר דיווחים לגבי משפחות פשע במסגרת תפקיד. נאמר לו מחוץ לחדר החקירה ש"הכול צף וכולם יידעו שאתה דיווחת על האנשים האלה, בזמן שאתה מנהל שחיתות עם אותם עבריינים שדיווחת עליהם, שאמרת שפנו אליך".
באחת החקירות שלו הסוהר לשעבר הכחיש את ההודאה שלו (הטעויות במקור): "כל מה שאמרתי בחקירה הקודמת זה כדי שתשחררו את אחותי מפה, ואני בדואי והבחורה אצלנו זה כבוד, ואבא שלי חולה לב ודאגתי לו אם הוא לא לקח את הכדורים. בחקירה שהייתה ברגע שהודיתי הייתי שולח את החוקר והקצין שהיה אם אחותי יצאה לבית, תשחררו אותה לבית ואני יגיד לכם מה שאתם רוצים". עוד טען כי אחד החוקרים אמר לו בזמן הפסקת עישון: "'תיקח את זה על עצמך... אחותך, אני אשחרר אותה עכשיו, ואבא שלך, אני אשחרר אותו עכשיו, אבל קח את זה על עצמך'... והוא התחיל להסתלבט עליי, הוא התחיל להגיד לי 'אתה בדואי ותישאר בדואי, והבדואים לא דואגים לחוק ואפילו תגיעו לדרגות הכי בכירות'".
החוקר הוזמן לעדות ואמר כי דברי הנאשם אינם מדויקים, והכחיש שאמר לו שישחרר את אחותו ושהתייחס לבדואים בצורה כזו. "אני לא אומר את הדברים האלה, וגם לא את שהבדואים לא דואגים לחוק", אמר. הנאשם טען כי הלחץ הפסול הופעל עליו בין החקירות, כך שלא היה תיעוד של ההתנהלות של החוקרים. הפרקליטות ביקשה להסתמך על התיעוד הוויזואלי של החקירה שלו. השופט עדן אמר כי קיים קושי לקבוע האם היה בלחץ, שכן אין כל צילומי תקריב של פניו.
יחד עם זאת, השופט קבע כי עלה בבירור החשש של הסוהר מעצם העובדה שאחותו הקטינה תיחקר, וחשש ביחס לאפשרות חקירת אביו. השופט קבע כי עולה בבירור שהחוקרים יוצרים באופן עקבי וברור קשר ישיר בין הודאה של הנאשם, לבין השאלה אם יובאו וייחקרו אחותו ואביו ואם לאו. "הדברים הנאמרים על ידי החוקרים לנאשם, הינם דברים אשר לא ניתן לפרשם באופן אחר מאשר - דברים שנועדו לגרום לנאשם להודות במיוחס לו", קבע השופט.
אחד החוקרים אמר לו: "כל מה שקשור למשפחה שלך, יש לך עדיין את האפשרות לעצור את זה. אמנם הם הגיעו, הם בדרך, חלק הגיעו... יש לך עדיין את ההזדמנות לעצור את זה. את אי הנעימות... כי בסופו של דבר הם מגיעים לכאן להיחקר, בסדר? עם כל המשמעויות שנגררות לזה". עוד איימו עליו "אתה מסבך את כל המשפחה. אבל אין בעיה. אחותך תבוא לחקירה ברור לך".
אם לא די בכך, באחת החקירות המתועדות שלו החוקרים נשמעים משתעשעים בדבר גורלה של האחות, כשהם רומזים לפגיעה בשמה הטוב וקשר שניהלה לכאורה עם גבר נשוי בשנות ה- 30 לחייו. מדובר היה ברמיזות נטולות כל בסיס, אך עדיין החוקרים אמרו לו כי הדבר יסבך את האחות. לדברי השופט, "לא ניתן להתעלם מהמשמעות הברורה השל הרמיזה, שמשמעותה אחת היא - אמירה של החוקרים לנאשם - דע לך שאם לא תיקח אחריות ולא תודה במיוחס לך - אתה מסבך את אחותך הקטינה. אם לכך לא נקרא איום, לא ברור איום מהו". המשמעות, הוסיף השופט, הייתה הרסנית ביחס לעתידה של האחות.
עורך דינו של הסוהר, מוחמד רחאל, אמר בתגובה כי בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם והאמין לו. "לפי הפסיקה, בית המשפט העליון לא יכול להתערב בפסיקה. משום כך סיכויי הערעור קלושים ולכן ברור לי מדוע הפרקליטות בחרה שלא להתייחס לעניין מהימנות הנאשם, אשר נמצא דובר אמת בפני בית המשפט שזיכה אותו".
