היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא מוכנה לתמוך בדחיית תשובת המדינה לבג"ץ בעניין חוק הפטור מגיוס, שהממשלה רוצה לבקש עקב הפלונטר שנוצר בקואליציה.
בממשלה עדיין מקווים שהיועמ"שית תשתכנע, אך בינתיים נערכים לבקש דחייה בלעדיה - שכן הבקשה אמורה להישלח עד חצות. כך, עלול להיווצר מצב שבו המדינה תשיב לבג"ץ בשני כובעים שונים, ושבאותו המסמך יהיו שתי תשובות שונות. בכיר בקואליציה תקף את בהרב-מיארה על כך, והאשים אותה ש"היא רוצה שיתקיימו בחירות".
בינתיים, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לשרים שלא תתכנס היום הישיבה שבה הם אמורים להצביע על מתווה החוק, אחרי שלא הושגה תמיכת הייעוץ המשפטי באף אחת מההצעות. לטענתו, "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו".
לאורך מכתבו מפנה מזכיר הממשלה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי, בטענה כי ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים "ניסו להפוך כל אבן ולמצוא דרך להביא הצעת מחליטים לממשלה בתמיכת הייעוץ המשפטי, אך ככל שנקפו השעות - התברר שדלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על-ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון". הוא הדגיש כי עמדת הממשלה היא שאין צורך באותה תשתית - שכן היא "קיימת ומוכרת גם לייעוץ המשפטי לממשלה". לקריאת מכתבו המלא לחצו כאן.
לשכת שר הביטחון יואב גלנט הגיבה למכתב של מזכיר הממשלה וטענה כי "ההאשמות שפורטו בו מגמתיות ושקריות". לפי הלשכה, "כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותענה בחיוב בהמשך. בהתאם להנחיית שר הביטחון - אנשי משרד הביטחון ישתפו פעולה ויבצעו כל פעולה נדרשת כדי להגיע לחוק מוסכם על כל חלקי ממשלת החירום, אשר יענה על צורכי הביטחון".
עמדת היועמ"שית
במערכת הפוליטית מתרשמים בינתיים כי בהרב-מיארה הגיעה למסקנה שאין התקדמות מהותית במתווה, ואין טעם שוב להגיע לבג"ץ ולהתבזות. לכן, המגמה שלה כעת היא לא לייצג את הממשלה בשל "קשיים משפטיים וחוקתיים משמעותיים" במתווה שמקודם.
המחלוקת העיקרית נותרה התעקשות הממשלה לשמור על עמימות ביחס ליעדים המספריים של גיוס החרדים, ולא להתחייב עליהם בבג"ץ. מקורות המעורים בפרטים אומרים כי כאשר צו על תנאי של בג"ץ מונף מעל המדינה, כל עוד אין החלטה "בשרית" או "דמי רצינות" שמאותתים כי הממשלה אכן מעוניינת בשוויון ובגיוס חרדים - אסור למערכת המשפטית לתת יד ל"ישראבלוף".
גורמים פוליטיים אמרו כי האפשרות להצהיר בפני בג"ץ על כוונה לחוקק חוק גיוס הדומה במהותו ל"חוקים" שכבר הוצגו בפני בג"ץ ונפסלו, אינה בא בחשבון. זאת ועוד, בקשות מערכת הביטחון להגדלת מספר המגויסים במהלך מלחמה - וכן אזהרת משרד האוצר מפני פגיעה כלכלית משמעותית בשנים הקרובות - לא זכו לכל מענה במהלך המגעים בקואליציה בימים האחרונים.
היועמ"שית תתקשה להסביר לבג"ץ כיצד הפגיעה הלא-מידתית בערך השוויון, בין מגויסים ללא מגויסים, נותרה עדיין לא מידתית במסגרת המתווה החדש.
כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", במכתב ששיגר ביום ראשון המשנה ליועצת ד"ר גיל לימון, נאמר שהחלטת הממשלה צריכה לכלול הנחיה מפורטת לשר הביטחון ולצבא להיערך לגיוסם של בני הישיבות החל מיולי הקרוב. כל עוד לא הושלמה החקיקה שתגיע אחרי החלטת הממשלה, יהיה הצבא חייב להתכונן לגיוס תלמידי ישיבות בשיעור משמעותי החל מתאריך זה - וההחלטה חייבת לכלול היערכות לכך.
לימון התריע שהמתווה אינו מפרט את פרישת יעדי ומספרי הגיוס השנתיים ומהו המספר הסופי שיגויס . "בהעדר פירוט, המתווה המוצע מציג עקרונות להסדר הדומה במהותו להסדרים הקודמים שנפסלו", נאמר בחוות הדעת שנמסרה לראש הממשלה - וכל זאת דווקא בשעה שהוכבד הנטל על החיילים המשרתים כתוצאה מהמלחמה.
בעיה אחרת שטרם נפתרה היא הדרישה המשפטית שהחלטת הממשלה תבהיר שאם ההחלטה לגיוס לא תבוצע במועדה, הדרג המקצועי של משרדי הממשלה ייערך לצמצום התמיכות הניתנות למוסדות שבהם לומדים בני הישיבות שיידרשו להתגייס.
ביש עתיד תקפו: "אצל הממשלה הכושלת שנגררת אחרי משתמטי קבע במקום לחתור לשוויון אמיתי - כולם אשמים. זו הונאה וגלגול האחריות על היועמ"שית, בג"ץ, אנשי האוצר וראשי מערכת הביטחון. אבל הפעם זה לא יעבור לכם. החוק שלהם הוא עלבון לצה"ל ולוחמיו. הכתם יהיה על נתניהו וחברי ממשלתו בלבד ולדיראון עולם יזכרו כך".
סאגת הפטור מגיוס
הבוקר דיווחנו כי בהרב-מיארה לא תגן על הפטור מגיוס לחרדים בבג"ץ ללא מכסות שנתיות. המחלוקת הקשה הזו מציבה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני דילמה לא פשוטה, שכן החרדים מאיימים לפרוש מהממשלה אם יוצבו מכסות שיקבעו כמה חרדים אמורים להתגייס בכל שנה. הקושי להגיע להסכמות בנושא נמשך על רקע הדד-ליין ההולך ומתקרב להגשת התשובה לבג"ץ - עד היום בחצות. בממשלה בוחנים כמה אפשרויות, ובהן בקשת הארכה מבג"ץ, שאליה מתנגדת כאמור היועמ"שית.
ראש הממשלה נפגש אמש עם נציגי החרדים יחד עם שר המשפטים יריב לוין, אבל הצדדים לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם בנוגע לחוק הפטור מגיוס.
במכתב התראה שנחשף שלשום ב-ynet, היועצת המשפטית לממשלה והמשנה ליועצת עו"ד גיל לימון הבהירו למזכיר הממשלה יוסי פוקס כי לא ניתן להעביר בממשלה החלטה על מתווה הגיוס כשהיא ריקה מתוכן ונושאת תוכן הצהרתי בלבד. עוד בתחילת השבוע פורסם כי בהרב-מיארה אף סבורה כי בשל "קשיים משפטיים משמעותיים", היא תתקשה להגן בבג"ץ על הצעת החוק שהטיוטה שלו נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
הממשלה כבר ביקשה מבג"ץ לדחות את המועד להגשת תשובה - וקיבלה הארכה עד 27 במרץ, כלומר, היום. במסגרת הדיון האחרון בעתירות, ביקש בג"ץ מהמדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס, ולהסביר למה נוכח פקיעת החוק מגיעות להם תמיכות. השופטים עדכנו באותו דיון כי במידה שלא תוגש התגובה לבקשה למתן צו ביניים, ההחלטה תינתן על יסוד הנתונים שיונחו לפני בית המשפט.
אתמול הובע חשש בקואליציה מפני פרישה של יהדות התורה מהממשלה אם להצעת החוק יוכנסו יעדי גיוס (מכסות) וסנקציות. גורם פוליטי בכיר טען כי יהדות התורה אכן מאיימת בהתפטרות אם חוק הפטור יעבור כך - אך במפלגה הכחישו - וטענו שמדובר בתרחיש לא סביר. גורם במו"מ ציין שאכן נשמע איום כזה מצד יהדות התורה, אך במפלגה כאמור הכחישו בנמרצות שזה יכול לקרות בנקודת הזמן הזו.
לפני כן, שרי הממשלה עודכנו כי ישיבת הממשלה שהייתה אמורה להתקיים אתמול שבה היו אמורים לאשר את הנוסח בוטלה - מאחר שלא הושגו הסכמות על הנוסח. דיונים מרתוניים התקיימו מאתמול בבוקר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו במטרה לפתור את המשבר שנוצר - גם בהשתתפות בהרב-מיארה, שדורשת לכלול בהצעה מספרי מתגייסים.
פורסם לראשונה: 16:40, 27.03.24