הוועדה להקמת המשמר הלאומי בראשות עו"ד שלמה בן אליהו ממליצה לממשלה להורות על הקמת המשמר הלאומי לאלתר תוך הקצאת התקציבים הנדרשים לכך. המשמר הלאומי, שבפיקודו יעמוד ניצב, יהיה כפוף למפכ"ל המשטרה ויהיה חלק ממשמר הגבול. כך עולה מדו"ח הוועדה להקמת המשמר הלאומי, שהוגש לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומתפרש על פני 143 עמודים, והגיע לידי ynet.
הוועדה ממליצה כחלק מהקמת המשמר הלאומי החדש להגדיל את מספר הכוחות בחטיבה הטקטית של מג"ב, שהוכיחה את עצמה באירועי 7 באוקטובר, מ-500 לוחמים ל-7,500 לוחמים תוך ארבע שנים וזאת בנוסף ל-500 איש, שיהיו אנשי מנהלה.
עוד נכתב בדו"ח, כי המשמר הלאומי יוקם במתווה צבאי למחצה. כוחות המשמר הלאומי יחולקו למרחבים טריטוריאליים - שייקראו "זירות" - שיחולקו לחטיבות, גדודים ופלוגות. תוקמנה שש זירות מרחביות ייעודיות - זירת ירושלים, זירת דרום, זירת צפון, זירת חוף, זירת מרכז וזירת תל אביב (מצומצמת, ללא חטיבה ניידת). לצד זירות אלו יפעלו זירת עוטף ירושלים וזירת יהודה ושומרון (תחת צה"ל), שיישארו במבניהן הקיימים כיום (מסגרות פלוגתיות). בכל זירה יהיה מפקד בדרג תת-ניצב ותחתיו, ככלל, שלוש חטיבות מבצעיות - חטיבה מרחבית, חטיבה טקטית ניידת וחטיבת מילואים. בכל זירה תהיינה גם יחידה מרכזית (ימ"ר) ובה מפלגי חקירות ומודיעין, וזרוע מיוחדים, שתאגד את המיומנויות המקצועיות המיוחדות התומכות בפעילות המשמר: כלבנים, רחפנים וניוד.
לוחמי הימ"מ משחזרים את הקרב על משטרת שדרות
(צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס ואסף קוזין )
המערך הסדיר של המשמר הלאומי צריך שיכלול, בסופה של תוכנית רב-שנתית כ-17.5 אלף לוחמים בסדיר. ולמעשה בפועל תוספת של כ-8,000 תקני קבע וחובה לסדר הכוחות של מג"ב כיום. כל חטיבה תמנה 1,080 איש. הוועדה ממליצה בשלב הראשון שתמהיל הכוחות במשמר הלאומי יהיה 40 אחוז בסדיר ו-60 אחוז בקבע, כאשר בסוף התהליך תהיה חלוקה שווה של 50-50. הממשלה תדון בשאלת היקף כוח האדם בחובה הנדרש למשמר הלאומי בחמש השנים הקרובות אל מול צורכי הצבא, כמו בשאלת תמהיל הכשירות המבצעית של כוח אדם זה. תיבחן האפשרות לשילוב גמלאי משטרה בפעילות המשמר הלאומי תוך קביעת מנגנוני העסקה ייחודיים. הוועדה לא נגעה בשאלת שילוב נשים לוחמות במשמר הלאומי.
בנוסף לכוח זה - יפעל במשמר הלאומי מערך מילואים שימנה עוד 5,460 אנשי מילואים. בשנים הראשונות יהיו במשמר הלאומי שש חטיבות מילואים (חטיבת ירושלים, חטיבת דרום, חטיבת צפון, חטיבת חוף, חטיבת מרכז וחטיבת תל אביב ובהן שלושה גדודים (שני גדודים מילואים ועוד גדוד מתנדבי פלחו"ד, המופעל במילואים בחירום). בגדודים אלו יהיו בסך הכול 26 פלוגות מילואים, מלבד פלוגות המילואים שתהיינה תחת פיקוד צה"ל. בהמשך יתווספו עוד 20 פלוגות מילואים - ובסך הכול 46 פלוגות. מתוכן, 20 פלוגות מילואים תפעלנה תחת פיקוד צה"ל בזירות איו"ש. יוקמו ימ"חים בפריסה ארצית לטובת המשמר הלאומי.
הוועדה ממליצה להקים גם מערך מתנדבים על בסיס מערכי ההתנדבות הקיימים כיום בפעילות מג"ב. בכל עיר יהיו לפחות 100 מתנדבים (בערים גדולות יותר) - בסך הכול מספר המתנדבים צפוי להגיע לעשרות אלפים במצטבר. יקודמו הליכים לייעול מנגנון הגיוס להתנדבות במשמר הלאומי וקיצור תהליכים לקבלת אישור נשיאת נשק.
תורחב מסגרת מתנדבי הפלחו"ד, כך שתוך שנתיים מיום הקמת המשמר בכל חטיבת מילואים של המשמר הלאומי יהיה גדוד של מתנדבי פלחו"ד, ובכל גדוד שלוש פלוגות. הפלחו"ד יהיה כפוף בשגרה לחטיבה המרחבית, ובחירום יוכפף לחטיבת המילואים. יוקם גם גדוד מתנדבי פלחו"ד ארצי שיפעל בצמידות לחטיבה הטקטית הניידת הארצית. המטרה היא להגיע לסדר גודל של כ-2,100 מתנדבי פלחו"ד בתוך כשנתיים.
יורחב מודל בסיסי ההפעלה לתוככי הערים והקמת כיתות כוננות. יוקמו בסיסי הפעלה של המשמר הלאומי בכל עיר, ולפחות בסיס אחד בכל עיר. בסיס הפעלה יכלול, בהתאם לנהוג כיום במג"ב ביישובי הספר, לפחות 110 מתנדבים וציוד הלימה.
יוקמו כיתות כוננות במועצות וביישובים מאוימים, כמו גם במסגרת בסיס ההפעלה של המשמר הלאומי בתוך הערים. כל כיתת כוננות תורכב מתושבים מקומיים מתנדבי משטרה, ומפקד יחידת כוננות מקומי מתנדב, תושב היישוב/העיר. כיתות כוננות אלו יאפשרו מתן מענה מיידי מפני אירועי פח"ע ואירועים על רקע לאומני.
הוועדה ממליצה לשלב תחת פיקודה גם את 16 גדודי המניפה של צה"ל, שנועדו לפתוח צירים בזמן מבצע כמו "שומר חומות" ולהגן על בסיסי צה"ל (סה"כ 5,000 חיילים). הצבא מתנגד לכך.
הוועדה הגיעה למסקנה שלא נכון להקים את המשמר הלאומי כגוף נפרד מהמשטרה עקב לוחות הזמנים, הקשיים המשפטיים ותיקוני החקיקה שהיו נדרשים לכך. במקרה כזה היה לוקח לפחות שבע שנים להקימה, ולכן הוחלט להשאיר את הגוף הזה בתוך המשטרה ותחת פיקוד המשטרה, מה שבעצם ישמר את מערכת היחסים בין המשמר הלאומי לשר לביטחון לאומי, בדומה למערכת היחסים שלו עם המשטרה. המשמעות היא שבן גביר יתקשה להפעיל את סמכותו להפעלת המשמר הלאומי ויצטרך למעשה לעבור דרך מפכ"ל המשטרה. הוועדה גם ממליצה לנתק את המשמר הלאומי מהמשימות השגרתיות של המשטרה, כך שלא יוותר מצב שמפקד מחוז יחליט להשתמש במשמר הלאומי להילחם בעבירות תנועה או בעבירות פרוטקשן לדוגמה.
עוד ממליצה הוועדה, כי על מנת שהמשמר הלאומי לא יישאב למשימות משטרת ישראל, הוא יהיה בכפיפות ישירה למפכ"ל. השר לביטחון לאומי יתווה את מדיניות המשטרה והמשמר הלאומי שבתוכה, ויהיו לו גם את כל הסמכויות המוקנות ביחס למשטרת ישראל בהתאם לכללים המקובלים כיום. המשמר הלאומי יוקם תוך שמירה על האתוס, המסורת וההיסטוריה של מג"ב. זירות המשמר הלאומי תפעלנה בשגרה בכפיפות למפקד המשמר הלאומי ותחת אחריות טריטוריאלית של המחוז.
גוף מבצעי ללחימה בטרור, לצד פעילות ביטחון שוטף
הוועדה ממליצה שמפקד המשמר הלאומי ייהנה מעצמאות תפקודית וזאת כדי שיוכל לממש את משימותיו בחירום אף בנפרד מפעילות המחוזות. ייעוד המשמר הלאומי, כך על פי הכתוב: "כוח לאומי-ממלכתי מבצעי רב תכליתי, כפוף למשטרת ישראל ובעל עצמאות תפקודית משימתית ללחימה בטרור, לטיפול בהפרות סדר על רקע לאומני, ללקיחת חלק בפעולות המשטרה לשם חיזוק המשילות ולסיוע באירועי חירום. זאת, למען חיזוק הביטחון הלאומי, הביטחון האישי ותחושת הביטחון של תושבי מדינת ישראל".
על פי ההמלצות, בחירום תפקידו של המשמר הלאומי יהיה להוות זרוע מבצעית של המשטרה, להגנה ב"חזית הפנים", מפני אירועי טרור והפרות סדר לאומניות; לפקד על זירות מתוחמות ומשימות מורכבות של ביטחון פנים, בהתאם להחלטות המפכ"ל; להוות גורם מייעץ למפקח הכללי על אופן פריסת כוחות המשמר הלאומי והפעלתם; ולסייע לגורמי הביטחון וגופי ההצלה באירועי חירום אזרחיים.
בין תפקידי המשמר הלאומי בשגרה: בניין הכוח, לבנות את כוחות המשמר הלאומי (סדיר, מילואים ומתנדבים) ולקיימם בכשירות הנדרשת להתמודדות עם איומי ביטחון הפנים; להוות גוף מקצועי ראשי בתחומי ייעודו, ובכלל זה לקבוע, לכתוב, לפרסם ולהטמיע את תפיסות היסוד, ההנחיות המקצועיות, תורות ההפעלה ונהלי העבודה, באישור אגף המבצעים; לפתח אמל"ח ייעודי, לרבות אמצעים פחות קטלניים לפיזור הפרות סדר; לפקח ולבקר את כוחות המשמר הלאומי הפועלים במחוזות בשגרה, ועל היערכותם לחירום.
המשמר הלאומי יהווה גוף מבצעי ללחימה בטרור בזירת הפנים ויבצע פעילות ביטחון שוטף. המשמר ייקח חלק במשימות מתוחמות (בזמן, במקום ובסד"כ) של מחוזות המשטרה להתמודדות עם פשיעה על רקע חוסר משילות ועם פשיעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי; לשאת באחריות המשימתית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, בדגש על הפשיעה החקלאית; לבצע פעילות מבצעית, בייחוד נוכחות במרחב הציבורי, לחיזוק הביטחון האישי. הכוונה היא שאנשי המשמר הלאומי יהיו מוצבים בנקודות אסטרטגיות דוגמת הכניסה לירושלים, תחנות מרכזיות וכו'; לפקד על היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ); ונטילת חלק במשימות משילות של "המשטרה הכחולה", בדגש על פשיעה על רקע חוסר משילות ופשיעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי. את הרשימה יאשר מעת לעת השר לביטחון לאומי, בהמלצת המפכ"ל.
הוועדה ממליצה לעגן בפקודות המשטרה נוהל אישור פעילות בכוחות המשמר הלאומי שיאפשר למפכ"ל, לאחר שיקבל את המלצת המחוז הרלוונטי ומפקד המשמר הלאומי, לאשר בכתב, להפעיל את המשמר הלאומי אף למשימה מתוחמת בזמן, במקום ובסד"כ, גם אם זו חורגת מהמשימות הקבועות. הנוהל יאושר על ידי השר לביטחון לאומי.
עבודת הוועדה הסתיימה בספטמבר 2023 ובימים האחרונים לעריכת הדו"ח פרצה המלחמה בעזה, כך שהוועדה לא דנה ולא התייחסה למשמעויות של אירועי המלחמה ולתמורות האסטרטגיות הנובעות ממנה.
משרדי הביטחון והאוצר מתנגדים
נציגת משרד האוצר בוועדה אורלי ליימן עיני התנגדה לדו"ח וקראה לבחינה מחודשת של המלצותיה. "אגף התקציבים לא יכול לסמוך את ידו על הסעיפים בדו"ח שיש להם משמעות תקציבית: קושי בגמישות בשל מגבלת יכולת הגיוס למשטרה. תוספת של כ-8,000 שוטרים על פני חמש שנים, כאשר 60 אחוז מהם הם שוטרי קבע תחייב הכפלה של קצב הגיוסים הממוצע בשנים האחרונות באופן שנראה רחוק מישים; הצבת המתגייסים החדשים במשמר הלאומי בהכרח תביא לפגיעה בשיעורי האיוש במשטרה הכחולה; פגיעה בגופי ביטחון מקבילים...זה לא יאפשר למפכ"ל ולשר להעצים ענפים אחרים במשטרה ולתעדף משימות נוספות בנוסף להקמת המשמר".
ליימל ציינה כי כבר בתוך ימי הלחימה המשטרה החלה לעשות שינויים דרמטיים בתרחישי הייחוס שאליהם היא נערכת ובתפיסת ההפעלה של הכוחות בשעת חירום. בימים אלו מוקמות עשרות אלפי כיתות כוננות ברחבי הארץ, עבורן רוכש המשרד לביטחון לאומי כ-40 אלף נשקים ארוכים. המשטרה פועלת להקצאת נשקים כבדים (מאגים ונגב) לתחנות בכל רחבי הארץ.
ראש הוועדה שלמה בן אליהו כתב בדברי ההקדמה לדו"ח כי "בניין הכוח של משטרת ישראל אינו מותאם גם להתמודדות עם אירוע טרור בקנה מידה כפי שהתרחש בשמחת תורה. ראינו את התפקוד יוצא הדופן של היחידה הטקטית הארצית של מג"ב במהלך היממה הראשונה למלחמה ואת התרומה שלה לבלימת המתקפה - יחידה המונה רק מאות בודדות של לוחמים. נהיר לכולנו כי אילו המשמר הלאומי היה קיים בבוקרו של חג שמחת תורה, ומונה מעל 7,000 לוחמים בחטיבות טקטיות הפרוסות לאורכה ולרוחבה של המדינה, וכן כיתות כוננות היו קמות בכל יישוב ועיר כפי שהמליצה הוועדה - הרי שתוצאות המתקפה הרצחנית היו יכולות להראות אחרת. על כן המלצתי היא להציע לממשלה לקבל תחילה את המלצות הוועדה כלשונן".
בן אליהו הוסיף: "אני ממליץ כי הממשלה תרחיב את סמכות ועדה זו, לאור הרכבה והידע שצברה, לשם גיבוש המלצות נוספות לאור אירועי המלחמה והשלכותיה, בדגש על התמודדות עם אירועי טרור בקנה מידה נרחב וכן העמקה בנושא כיתות הכוננות, הן ביישובים תחת אחריות המשטרה והן ביישובים תחת האחריות הצבא. רוב חברי הוועדה סברו כי יש לפעול להרחבת סד"כ החובה שיועבר מצה"ל למשמר הלאומי. בשל התנגדות משהב"ט וצה"ל, הוועדה בחרה להעביר את המלצתה לדרג המדיני על מנת שזה יכריע בסוגיה זו. כמובן שלאור המלחמה דילמה זו מתחדדת ביתר שאת אל מול צרכי הצבא והמשמר הלאומי ואני סבור כי יהיה על הממשלה להכריע בסוגיה כבדת משקל זו".
סגן ראש המל"ל תא"ל במיל' איציק בר המליץ ליו"ר הוועדה להאריך את משך תקופת ההקמה של המשמר הלאומי לאור האתגרים הלאומיים ולבצע תיאום פרטי בענייני כוח אדם סדיר בין המשרד לביטחון לאומי למשרד הביטחון וזאת לאור המציאות הנוכחית ואירועי 7 באוקטובר.
שחר כץ, ראש מטה שר הביטחון, כתב לוועדה כי "אנו בדעה שיש להמתין לסיום המלחמה ולהפקת הלקחים והמסקנות שיידרשו כדי לקדם את נושא הקמת המשמר הלאומי".
