נשיא צרפת עמנואל מקרון התקרב מאוד להתנצלות בברכה המסורתית שנשא לאזרחי ארצו לרגל השנה החדשה, והביע חרטה חריגה על ההימור הפוליטי המסוכן שלקח כאשר הכריז על בחירות בזק לפרלמנט בשנה שעברה – הימור שנכשל, עם בחירות שהביאו לטלטלה פוליטית שסופה עדיין לא נראה באופק. "אני חייב להודות הלילה שהפיזור (של הפרלמנט) הביא, לפי שעה, יותר מחלוקת באסיפה הלאומית מאשר פתרונות עבור הצרפתים", אמר מקרון בנאומו ששודר אמש בטלוויזיה הצרפתית. "אני לוקח אחריות מלאה על חלקי בזה", הוסיף, אך לא ביקש סליחה מהצרפתים וגם לא חזר בו מהבטחתו להישאר בתפקיד חרף הקריאות באופוזיציה להתפטרותו.
5 צפייה בגלריה
"צניעות וצלילות דעת". נשיא צרפת מקרון, בנאום שנשא אמש לרגל השנה החדשה
(צילום: Kiran RIDLEY / AFP)
מקרון, נזכיר, הדהים באמצע 2024 כאשר הקדים את הבחירות בתגובה לכישלון מועמדיו בבחירות אחרות שנערכו, לפרלמנט של האיחוד האירופי – אך בכך הסתכן באיבוד הרוב שהיה לממשלתו בפרלמנט בפריז, כפי שאכן קרה: הבחירות הובילו למבוי פוליטי סתום שבו לאף גוש אין רוב, וממשלת מיעוט שמקרון מינה הופלה בדצמבר בהצבעת אי-אמון – הפעם הראשונה אי-פעם שהדבר קרה בצרפת מאז 1962. מקרון מינה מאז לראש ממשלה חדש את איש המרכז פרנסואה ביירו, ראש הממשלה הרביעי של צרפת בתוך שנה אחת, אבל המשבר הפוליטי מונע עדיין העברת תקציב ל-2025.
"צלילות הדעת והצניעות מחייבות אותי להכיר בכך שבשלב זה, ההחלטה הזו יצרה יותר אי-יציבות מאשר שלום", הוסיף מקרון בנאומו אמש. הוא הביע תקווה שהמחוקקים והממשלה החדשה בראשות ביירו יידעו למצוא פשרות ולהתאחד סביב חוקים חשובים – ורמז גם לאפשרות של משאלי עם כדי לפתור סוגיות שנמצאות במחלוקת. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל ציין כי יבקש מהצרפתים להכריע בסוגיות חשובות. "אני רוצה שנפעל כשמבטנו מופנה לעבר שנת 2050. יש לנו החלטות לקבל עבור הכלכלה שלנו, הדמוקרטיה שלנו, הביטחון שלנו, הילדים שלנו". החוקה הצרפתית, יצוין, מעניקה לנשיא את היכולת ליזום משאלי עם.
מקרון קרא בנאומו לאחדות בעם, והזכיר בין היתר את אולימפיאדת פריז שבאופן זמני הצליחה להשכיח מהצרפתים את הוויכוחים הפוליטיים הסוערים. "השנה הוכחנו יחד ש'בלתי אפשרי' זה לא צרפתי", אמר. הוא רמז גם לחזרתו של דונלד טראמפ לשלטון וקרא לאיחוד האירופי להפסיק להיות "נאיבי" בכל הנוגע לסחר בינלאומי, כשברקע איומי טראמפ להטיל מכסים גם על סחורות של בעלות בריתה של ארה"ב. "אנחנו חייבים להגיד לא לכללי סחר שמטילים אחרים ושאנחנו היחידים שעוד מצייתים להם, להגיד לא לכל דבר שהופך אותנו לתלויים יותר באחרים, בלי תמורות ובלי הכנה לעתיד".
5 צפייה בגלריה
טראמפ ומקרון בדצמבר. קרא לאירופה לא להיות "נאיבית" ביחסי הסחר עם הנשיא האמריקני הנבחר
(צילום: JULIEN DE ROSA / AFP)
הוא קרא גם למדינות אירופה להגדיל את ההשקעה שלהן בביטחונן: "אירופה צריכה להפסיק למסור את ביטחונה ואת ההגנה שלה לכוחות אחרים", אמר – כשברקע גם טראמפ דורש מחברות נאט"ו להגדיל את ההשקעה הביטחונית שלהן בברית הביטחונית.
במקביל, מקרון ספג אמש מכה נוספת בניסיונותיו לשמור על דריסת רגל באפריקה, עם מדינה נוספת במערב היבשת שהודיעה על סילוק צבא צרפת משטחה. חוף השנהב – שניהלה קשרים צבאיים עם צרפת במשך עשרות שנים, אחרי שקיבלה ממנה עצמאות ב-1960 – הודיעה אמש כי הכוחות הצרפתיים יחלו לסגת מהמדינה כבר החודש. לצרפת יש אמנם רק כ-600 חיילים בחוף השנהב, אבל אחרי ששורה של מדינות במערב אפריקה כבר סילקו אותה מהן הייתה זו מצבת הכוח הגדולה ביותר שנותרה לה שם. כעת נותרו לה רק כ-350 חיילים בגבון, כשבצד השני של היבשת, בג'יבוטי שבקרן אפריקה, יש לה כוח גדול יותר של 1,500 חיילים.
"החלטנו על הנסיגה המרוכזת והמאורגנת של הכוחות הצרפתיים מחוף השנהב", הודיע נשיא המדינה אלאסן ווטארה – מי שצרפת סייעה לו לעלות לשלטון במלחמת האזרחים שפרצה שם אחרי הבחירות ב-2010. הוא ציין כי גדוד של לוחמים בפורט בואט, שמנוהל כעת על ידי הצבא הצרפתי, יעבור לידי שליטת הצבא של חוף השנהב. החלטת חוף השנהב מהווה כאמור מכה נוספת עבור צבא צרפת, שנדרש לסגת משלל מדינות במערב אפריקה על רקע סנטימנט אנטי-צרפתי גובר בקרב תושבי האזור, שבו הייתה בעבר מעצמה קולוניאלית.
צבא צרפת כבר סולק ממאלי, בורקינה פאסו וניז'ר שבהן בוצעו הפיכות צבאיות בשנים האחרונות, ורק בנובמבר האחרון צ'אד – בעלת ברית חשובה של המערב במאבק בארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים הפועלים באזור הסאהל – הודיעה גם היא במפתיע על סיום הסכם שיתוף פעולה צבאי בינה לבין צרפת. גם סנגל הודיעה לאחרונה כי צרפת תידרש לפנות את הבסיסים הצבאיים שלה בשטחה, עד סוף 2025.
ברקע להתפתחויות הללו ניצבים ניסיונותיה של רוסיה להשיג דריסת רגל באפריקה, תוך ניצול המאבק בטרור הג'יהאדיסטי. הטרור הזה, ובמיוחד המחיר הכבד שהוא גבה מצבאותיהן של מדינות האזור, היה גורם מרכזי בהפיכות הצבאיות שבהן הופלו ממשלות בורקינה פאסו, מאלי וניז'ר, שזכו לתמיכה מהמערב. החונטות הצבאיות שתפסו את השלטון במקומן הפנו מאז גב למערב, והחליפו את הסיוע הצבאי מצרפת וגם מארה"ב בסיוע מרוסיה – ובמיוחד מארגון שכירי החרב הרוסי "קבוצת וגנר". לפי שעה הן לא רואות תוצאות, ושלושתן ממשיכות לאבד שטחים לג'יהאדיסטים.
