הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (רביעי) דיון מיוחד בנושא "הכרה ומתן זכויות לנשות ומשפחות המילואים". יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה בפתח הדיון: "בדיון הקודם בנושא ראינו תוצאות והיה שיפוי על אובדן הכנסה. יש עדיין תיקונים שביקשתי להטמיע בקרן התמיכה ומקווה שגם בדיון זה יעלו נקודות חשובות".
שגית בכנר מפורום נשות משרתי המילואים סיפרה כי נשות המילואימניקים נדרשות במקביל לניהול משק הבית להמשיך בחייהן לצד כל הקשיים. "'יש לנו מצוקה מאוד גדולה', 'אני לא מרגישה כבר כלום'. 'רק על החיילים מדברים ומה איתנו?' - הן רק חלק מהאמירות שהעלו חברות הפורום". יו"ר הוועדה: "המילים הללו מאוד קשות. 30 אחוז מנשות המילואימניקים שהשתתפו בסקר שלכן דיווחו על צורך בתמיכה נפשית. אלו מספרים בלתי נתפסים".
בכנר ציינה כי לפי אותו הסקר 72 אחוז מהמשתתפות דיווחו על הפחתת שעות עבודה על חשבונן, 15 אחוז דווחו כי הן סובלות מאי-ביטחון תזונתי ונזקקות לסיוע של עמותות בסלי מזון. 64 אחוז ניצלו ימי חופשה על מכסתן הפרטית ו-79 אחוז העידו על שינוי לרעה במצבם הנפשי של ילדיהן. "הילדים לא רגילים שאין אבא בתמונה. הילדים כבר לא שואלים איפה אבא, יש פה פגיעה כלכלית ורגשית".
עו"ד רענן שבות ראש תחום זכויות בפורום נשות המילואים: "גם אצלי יש רגרסיות אצל הילדים, לכולנו נגמר קצת האוויר, מרגיש שאנחנו קצת שקופות. טיפלתי בכמה פניות וחשבתי שמדובר בכמה מעסיקים 'שוטים', וכשהתחלתי לטפל זה הגיע לצונאמי. יש המון מקרים של שימועים לפני פיטורים, פגיעה בזכויות וזאת מגמה הולכת ומתרחבת. עולם התעסוקה איבד את הסבלנות והוא רוצה להיכנס לשגרה כשאנחנו עדיין במלחמה בחזית הביתית". היו"ר תמנו שטה התחייבה לספק לנשים את ההגנות הנדרשות ועו"ד שבות הוסיפה "כי 40 אחוז מהנשים דיווחו על פגיעות בתעסוקה ו-20 אחוז ציינו כי משכורתן ירדה בשליש. זה הגיע למקרים של נשים שהגיעו לחוסר ביטחון תזונתי ונזקקו לשירותי עמותה ששולחת סלי מזון".
מי שריגשה את באי הדיון הייתה ד"ר שני סבוראי בנד, מארגון מרשם, רופאה בקבע שהגיעה לדיון מתוך הלחימה בעזה: "ב-7 באוקטובר אני ובעלי יצאנו מהבית לשירות מילואים בעזה. אני ראיתי השבוע פעם ראשונה את בעלי מאז תחילת המלחמה. היום בתי בת חצי שנה ואמא שלי מטפלת בה. ההורים שלנו עצרו את חייהם ואני פה בשם נשות הקבע שנמצאות בפנים ואני פה בשם נשות המילואימניקים ובשם המתמחות ברפואה כי הן לא עומדות בזה, הן עושות עד 10 תורנויות בחודש ונשואות למילואימניקים והן לא מצליחות לעשות כלום. הן בהישרדות. שר הבריאות לא רצה לשבת איתנו ואנחנו מתחננות להתערב בזה שמתמחות עושות 10-4 תורנויות בחודש". היו"ר נדהמה מהעדות האמיצה של ד"ר בנד ואמרה: "זה לא אנושי. אנחנו לא נוותר על העניין עד שיימצאו פתרונות".
סגן אלוף אבישג סבג ראובן נציגת צה"ל: "ביקשתם פיצוי מקסימלי של עד 10 אלף לחודש וביקשתם שנוסיף החרגה נוספת שיהיה כתוב שאם נדרש פיצוי גבוה מכך זה יתאפשר באישור ועדת חריגים". ח"כ תמנו שטה: "עצמאיות זה נושא מורכב מאוד. אל תעשו הנחות לאוצר. יש עצמאיות שקורסות". סא"ל סבג: "קיבלנו 2,782 בקשות של בנות זוג שדיווחו על אובדן הכנסה. 628 בקשות בסך 3.5 מיליון שקל אושרו עד כה. עוד 600 נשים לא העבירו את המסמכים הנדרשים". היו"ר: "תבדקו למה הן לא משיגות את המסמכים. תבדקו אם ניתן להסתמך על תצהיר". סא"ל סבג: "אנחנו מבקשים אפילו צילום או התכתבות עם יועץ מס. אנחנו לא בדיני ראיות, מבקשות את המעט כי אלה כספי ציבור. 764 עדיין לא טיפלנו בהם כשמשך הטיפול הוא בין שלושה ימים לשלושה שבועות".
ח"כ אלי דלל: "נשות המילואים הן הגיבורות במלחמה הזאת. חיילי המילואים צריכים שקט וצריך לתת להן את הסיוע הזה". יו"ר הוועדה סיפרה לח"כ דלל כי "15 אחוז מהפונות לפורום דיווחו כי הן נזקקות לסלי מזון".
חכ"ל עליזה לביא: "אני פה בשביל הנשים השתוקות שלא יכולות לדבר. כלתי פוטרה מעבודתה וכששאלו למה היא לא מגיעה? היא הסבירה שאין גן. היא לא רוצה לעשות שיימינג, היא רוצה עבודה. אני מזועזעת מהנתונים ומכירה אותם מהבית. הנשים הללו משלמות מחירים כבר חודשיים וחצי. איך לא עוצרים הכול כששומעים על 15 אחוז של משפחות שסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. צריך לעשות פה משהו עבור המשפחות שקורסות ולא יכולות לדבר".
ח"כ מיכל וולדיגר: "ישבתי עם שר האוצר ואני יודעת שהם בונים חבילה גדולה של מענקים והטבות ופתרון לעיוותים וזה אמור לצאת בימים הקרובים".
דבורה ספיר, יועצת משפטית במשרד העבודה, דיווחה על החקיקה שנעשתה והתיקונים שאמורים להגן מפני פיטורים ועל הענישה הפלילית שפיטורים כאלה יכולים להוות. היו"ר מצידה אמרה: "אתם 98 עובדים. אם מעסיקים ידעו שמדובר בעבירה פלילית, הם ישקלו פעמיים לפני שיפטרו, אבל אתם לא מעדכנים על כך. צאו בקמפיין ארצי".
מורן חטב, נציגת פורום נשות אנשי הקבע, אמרה בדמעות: "יש הכרה במשפחות משרתי המילואים, אבל גם הבעלים שלנו שבקבע שם ואנחנו ללא שגרה. הקריירות שלנו נפגעות. בחרנו בזה ואנחנו יודעות לעשות זאת, אבל מלחמה אנחנו לא יודעות לעשות. ערכנו סקר בקרב אלף נשות אנשי קבע ו-85 אחוז העידו ששגרת חייהן נפגעה. אנחנו מעריכות שאנחנו כעשרים אלף נשים. אני ירדתי ל-70 אחוז משרה והבת שלי אומרת לאחים שלה שאבא שלה, שייבדל לחיים ארוכים, מת כי לא רואים אותו בבית. תראו אותנו ותעזרו לתת לבעלים שלנו גב. אנחנו צריכים להיות בתים חזקים. הטרמינולוגיה חייבת להשתנות 'למשפחות המגויסים' כי לא מכירים בנו".