אנו עדים בימים אלה לכרסום הולך וגובר בחובת הממשלה לציית לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. אכן גם בעבר היו חילוקי דעות בין חוות דעתה של היועצת לבין עמדת הממשלה, אך מצבים אלו היו חריגים ויוצאי דופן.
הכרסום שאנו עדים לו בימים אלו הוא המשך ישיר למגמה ברורה של הממשלה להגשים את המהפכה המשטרית שאחת ממטרותיה המוצהרות היא לפגוע בשומרי הסף ולהעביר את סמכויותיהם לידי הממשלה. שומר הסף החשוב ביותר במדינת ישראל הוא היועץ המשפטי לממשלה שהחוק מעניק לו את סמכות הפיקוח על פעולות הממשלה ומבקש לוודא כי הממשלה פועלת בתוך ד' אמות החוק.
בואו ניקח לדוגמה מהעת האחרונה את חוות דעתה של היועצת כי המדינה חייבת להפסיק את תקצוב מעונות היום למשפחות אשר האב חייב בגיוס לשירות ביטחון ומסרב לעשות כן. על החלטה זו של היועצת יצא קצפם של חלק מהשרים ובמיוחד שר האוצר אשר הגדיל לעשות וסבר כי היועצת חרגה מסמכותה והיא כלל לא הייתה מוסמכת לחוות דעת בנושא זה שהוא בתחום אחריותו ולכן הוא לא מתכוון לציית להנחייתה ויורה למשרדו להמשיך ולשלם את מעונות היום.
אין ספק כי שר בכיר בממשלה היוצא במפגיע בהודעה כי הוא לא מתכוון להישמע להנחייתה של היועצת וחמור מזה לפעול בניגוד אליה, הוא פועל שלא כדין ומסתכן בעבירה של הפרת הוראה חוקית. לפי סעיף 287 לחוק העונשין .
כאמור זו הייתה דוגמית בלבד של התעלמות שרים מחוות הדעת של היועצת. דוגמה נוספת ושוב מהזמן האחרון היא דרך המינוי של נציב שירות המדינה. הממשלה החליטה כי הנציב ימונה על־ידי ראש הממשלה בניגוד לחוות דעת של היועצת אשר סוברת כי הדרך הראויה והחוקית היא שהוא ימונה על־ידי ועדת איתור שבראשה שופט בדימוס של בית המשפט העליון. היועצת הסבירה כי באמצעות ועדת איתור ניתן להגן על אינטרס הציבור כי רק מועמדים ראויים ומקצועיים יובאו בחשבון ודרך הבחירה תהא אובייקטיבית ונקייה משיקולים פוליטיים.
בית המשפט העליון התייחס יותר מפעם אחת לנושא מעמדה וסמכויותיה של היועצת כאשר קבע ביוני השנה בהרכב מורחב של 9 שופטים בעתירה של התנועה לאיכות השלטון (בג"צ 6198/23) כי "היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת... ופירושה זה מחייב את הרשות המבצעת" .
חתירה תחת שלטון החוק
אחד הביטויים של ניסיון הממשלה לכרסם בסמכויות היועצת הוא בתחום הייצוג. הואיל והיועצת ורק היא מוסמכת לייעץ לממשלה ולייצג אותה בבתי המשפט, כל ניסיון לעקוף אותה ולהופיע בבית המשפט העליון באמצעות עורך דין פרטי הוא לא חוקי וחותר תחת שלטון החוק.
הממשלה החליטה שהייצוג הנפרד שהיועצת המשפטית אישרה לממשלה בהליך בבג"ץ ביחס לפטור מגיוס לתלמידי ישיבות , מהווה ייצוג נפרד גם לכול משרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים לעתירות. החלטת הממשלה בוטלה על־ידי בית המשפט העליון שהבהיר כי "ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד" וכי ההיתר לייצוג משפטי נפרד אינו מקנה את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הממשלה.
והנה המחשה לכך שהממשלה בהתעלמותה מחוות הדעת של היועצת ממשיכה ומגשימה את הרפורמה המשפטית.
בינואר 2023 כחלק ממה שהממשלה כינתה הרפורמה המשפטית הציג יו"ר הוועדה שמחה רוטמן מצע לדיון וטיוטה ראשונית של הצעת חוק ,שלפיה "עצה משפטית שתינתן לממשלה לא תחייב אותה" וכי "ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה ,רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה".
בתקופה קשה זו שאנו חווים יש נטייה בשם המלחמה ורצון הממשלה למשול לאפשר לה כוחות וסמכויות שלא היו לה ופגיעה בשומרי הסף שבלעדיהם לא תיכון דמוקרטיה בארצנו
דחיית חוות דעתה של היועצת היא המשך ישיר של הרפורמה שחשבנו שעברה מהעולם אך היא עדיין איתנו, חיה ובועטת.
נחתום במה שנראה בעיניי תמוה ולא ראוי. היועצת המשפטית לממשלה מרבה בעת האחרונה להתיר לממשלה ולשריה להיות מיוצגים על־ידי עורך דין פרטי אשר יביא את דברם בפני בית המשפט העליון בצד דבריה של היועצת שיובאו על־ידי נציגה.
האפשרות לממשלה או לשר משריה להיות מיוצג לא על־ידי היועצת המשפטית לממשלה, רק בגלל פערי הדעות פוגעת בציבור שכן הוא זכאי להניח שמי שמייצג את האינטרסים שלו הוא היועצת ולא עורך דין פרטי.
ושוב הייצוג הפרטי הוא המשך ישיר לרפורמה שלא צריכה להיות איתנו. בתקופה קשה זו שאנו חווים יש נטייה בשם המלחמה ורצון הממשלה למשול לאפשר לה כוחות וסמכויות שלא היו לה ופגיעה בשומרי הסף שבלעדיהם לא תיכון דמוקרטיה בארצנו.
צילום: צביקה טישלרהדמוקרטיה הישראלית היא שברירית, אך היא מגינה עלינו מפני אלו המבקשים להנהיג כאן משטר דיקטטורי אך באם לא אנו לא נשמור עליה היא לא תוכל לשמור עלינו.
הכותב הוא פרופ' אמריטוס הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ואיש סגל בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה.
