תחקירי ynet שבהם נחשף כי קופאיות ברשתות ויקטורי ורמי לוי נדרשות להשלים חוסרים בקופות מכיסן הפרטי, בניגוד לחוק, מהדהד בקרב עובדי הרשתות. רשת רמי לוי, לפי עדויות, מחתימה קופאיות על טופס שבו מובהר להן כי ירד להן כסף מהשכר בעקבות חוסרים בקופה. הפרסום הביא עוד ועוד קופאיות לספר על הנוהל, שמעלה כי הרשת גבתה את הכספים מאוכלוסיות מוחלשות, כולל נכים, והלכה למעשה גרמה לאותן קופאיות להימנע מיציאה לשירותים, מחשש שמי שמחליף אותן יטעה בהחזרת העודף.
ניצול הקופאיות - כל הכתבות בסדרה
לפני שנמשיך, נדגיש: ויקטורי ורמי לוי הן לא רשתות המזון היחידות שנוקטות נוהג שכזה. בזמן מבצע "מגן וחץ" אספנו עדויות רבות נוספות שיפורסמו בקרוב, מרשתות אחרות שגובות מקופאיות כסף על חוסרים, בניגוד לחוק הגנת השכר. בכל רשת השיטה פועלת מעט אחרת, אך השורה התחתונה זהה, ואיש לא מגן על הקופאיות שמגיעות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר בחברה.
מלכה (שם בדוי) (59) היא נכה שחיה מקצבה. קרוב לעשור, היא עבדה ברמי לוי בחצי משרה. לטענתה, נגבו ממנה עשרות ומאות שקלים מחוסרים שנוצרו בקופה, והיא לא ידעה שגבייה כזו אינה חוקית. "אם היו לי חוסרים זה היה יורד מהמשכורת שלי. זה קרה לי בדיוק כמו שתיארתם בכתבה", סיפרה. "חשבתי שזה נורמה ושככה זה עובד. בדרך כלל אנשים שעובדים במקומות כאלה הם אנשים מאוכלוסיות מוחלשות שלא מבינים את החוק".
מלכה, שסובלת מדליפות שתן, מתארת מצבים בהם הייתה נמנעת מלגשת לשירותים מחשש שיאשימו אותה בחוסר בקופה. "הייתי מפחדת לצאת לשירותים כדי שלא יגבו ממני כסף", היא אמרה. "אם מי שתחליף אותי בזמן שאני בשירותים תעשה טעות ויהיו חוסרים, יצא מצב שהשתן הזה עלה לי 50 שקל. היו רגעים שהייתי אומרת: 'מה, אני עובדת בהתנדבות?' זו הזיה. פשוט ניצול של החלש, במלוא מובן המילה".
3 צפייה בגלריה
רמי לוי. ברשת טוענים: "פועלים רק לפי החוק", אך המציאות מוכיחה אחרת
(צילום: אבי מועלם )
אורטל (35) עבדה גם היא ברשת רמי לוי באזור הצפון. גם היא מתארת את אותה שיטה. "בכל פעם שיש חוסר בקופה הם היו רושמים את החוסר וזה היה אוטומטית יורד מהתלוש. לא שאלתי שאלות. זה היה מקובל שאם יש חוסר את סוחבת את זה עלייך. אני אפילו זוכרת שתוך כדי התלמדות טעיתי בחישוב ונוצר חוסר. מי שספגה את זה זו החונכת", היא אמרה. "הופתעתי שזה לא חוקי. מבזה שאף אחד לא לוקח על זה אחריות. חוסרים בקופה לא תמיד נגרמים בכוונה".
היא תיארה כי במקרה שקיבלה כקופאית חמישה שקלים מזויפים, מדובר בחוסר בעיני הרשת. "אין בעניין הזה רחמים. לא מרחמים על העובד הקטן. ומה שהכי עצוב זה שזה לא חוקי, ולא ידענו מזה. כל השנים האלה זה קורה ולרוב מדווח בתלושי השכר. המדינה שותקת ולא עושה עם זה כלום. זה הכי עצוב בעיניי. חזירים תמיד יהיו חזירים, אבל איפה מי שאמור להגן על העובד הקטן?".
"אמרו 'אי אפשר לצפות במצלמות כ"כ הרבה זמן'"
נתן חיות (34) הוא נכה וכבד שמיעה שעבד בסניף רמי לוי באריאל. גם הוא תיאר את המדיניות שנחשפה בתחקיר, ולפיה הרשת סופגת חוסרים של עד 9.90 שקלים - אך לא מעבר. בהרבה מהמקרים, כך הוא מספר, חוסרים היו נוצרים כשהוחלף בהפסקה - אבל הכסף עדיין ירד בתלושים שלו. "היה לי חוסר גדול של 100 ו-200 שקל ואמרתי שיש מצלמות על הקופות ושיבדקו. הם אמרו שאי אפשר לצפות במצלמות כל כך הרבה זמן. למה אני צריך לקחת אחריות על חוסרים שלא אני עשיתי?", הוא תהה.
לדבריו, "כשהיה מדובר בחוסר גדול מאוד של 2,000 שקל היו בודקים מצלמות, אבל כשזה חוסרים קטנים, גם אם זה 200 שקל, הם לא רצו לבדוק. המשכורת הייתה שקל מעל המינימום וזה כאילו לעבוד בחינם. זה לא אנשים שמרוויחים הרבה. זה מסתכם ב-4,000 שקל גג".
רמי לוי מדליק משואה, 2015. "הצטייר כרובין הוד וכלוחם ביוקר המחיה, אבל לוקח מהחלשים"
גם הוא חזר על כך שהוא ויתר העובדים לא ידעו שמדובר בצעד לא חוקי. "מבחינתנו יש חוסר ואין ברירה. מזמינים אותך לקופה הראשית, הם סופרים ואומרים שיש חוסר ואז מבקשים לחתום על הטופס. אני הייתי מאוד קפדן אבל לא תמיד אתה מצליח להיות מדויק במאה אחוז כי אנחנו בני אדם. זה לא אומר שאנשים הם גנבים", הוא אמר. "למה אתה ישר מחייב אותי? אתה בתור מעסיק צריך לקחת בחשבון שתהיינה טעויות. בשביל מה יש מצלמות על הקופות? הם דורשים ממך להסתכל שאף אחד לא גונב מוצרים, אבל אתה בעצם גונב מאיתנו - וגם מוציא אותנו אשמים".
"זה ניצול של העובדים הכי חלשים במשק", אמר נתן, כבד שמיעה שמתמודד גם עם פוסט טראומה. "זה מגוחך. זה לא עובד בהייטק שמרוויח טוב ומורידים לו כסף. זה אנשים שמרוויחים מינימום. תהיה בן אדם. הוא הדליק משואה והצטייר כרובין הוד, כמי שנלחם ביוקר המחיה, אבל בסופו של דבר לוקח כסף מהאנשים הכי חלשים בחברה".
"בדיעבד, תרמתי לרמי לוי כסף"
עמית (שם בדוי), בן 20, סיים את עבודתו ברמי לוי לפני כחודש - וגם ממנו נגבו כספים על חוסרים בקופה. "היינו עובדים תחת לחץ ואנשים היו מדברים איתנו. תוך כדי היינו מחזירים עודף ועושים ארבע פעולות בשנייה. אם היה חוסר מעל 9.90 שקל היינו חייבים לחתום שירד לנו כסף מהמשכורת", הוא תיאר. "היה לי חבר שיש לו מעט בעיות בריאותיות שהיו מפריעות לו מאוד לעבודה. הרבה מאוד פעמים היינו סופרים, מבצעים דוח Z כדי להשוות לספירה - ויוצאים עם חוסרים. הרבה פעמים הוא פשוט עשה חישוב של כמה חסר - והוציא מהארנק כדי שלא יצטרך לחתום ולא יעשו לו שיחה על החוסרים".
"לי בעצמי היה חוסר של 200 שקל שבועיים אחרי שנכנסתי לעבודה. לא יודע איך זה קרה. אחרי זה היו לי חוסרים נמוכים של כמה עשרות שקלים וביקשו שאחתום על טופס. מעל 9.90 אתה חותם - ואף אחד לא שואל או בודק אם זה חוקי. מרגיש שעושים לך טובה שמתחת ל-9.90 זה עליהם. אנחנו עובדים כמו חמורים, מרוויחים בקושי כמה אלפים - וביאס אותי לדעת בדיעבד שתרמתי לרמי לוי כסף. באתי לעבוד לפני הצבא כדי לחסוך, שיהיה לי סכום נאה, וזה לא כזה עזר. נשרף לי הלב לראות קופאיות שצריכות לפרנס את המשפחות שלהן וצריכות להביא אוכל הביתה ונאלצות לשלם מהמשכורת מינימום על חוסרים".
נוהל קיזוז החוסרים בקופות מתלוש השכר של העובדים, נדגיש שוב, אינו חוקי. למרות הוראות החוק, הוא רווח בשורת רשתות במשק - ולמייל האדום של ynet ממשיכות כל העת להגיע פניות - גם על רשתות מזון, חנויות, תחנות דלק, מסעדות, חנויות אופנה ועוד.
במשרד העבודה הבהירו בשבוע שעבר כי "חוקי המגן הם חלק מדיני העבודה ונועדו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים. הם מטילים חובה חוקית על המעסיק להעניק לעובדיו תנאי עבודה מסוימים, שאינם ניתנים לביטול ושלא ניתן להתנות עליהם (לדוגמה, על ידי החתמת עובד על מסמך בו הוא מוותר עליהן)". השאלה העיקרית שנותרה היא מדוע, חרף הוראות החוק הברורות, התופעה הזו נפוצה כל כך. התשובה, כך נראה, קשורה בשכבות הסוציו-אקונומיות שמהן מגיעות הקופאיות, שעובדות קשה עבור שכר נמוך - ולא זוכות למידע על מה מותר או אסור בדיני העבודה.
תגובת רשת רמי לוי: "רשת רמי לוי פועלת רק לפי החוק".
