התקיפה האחרונה בסוריה, השבוע
הגנרלים במטה הרוסי בחמיימים, כמו עמיתיהם במשרד ההגנה במוסקבה, מאד לא אוהבים כשטילי אוויר-קרקע מתפוצצים באישון לילה על מפעלים ומחסנים בסוריה. הם יודעים, שכבר כמה שנים המטרות המותקפות הן בעיקר מפעלים, מחסני נשק וריכוזי מיליציות שפועלות על אדמת סוריה בשירות האיראנים ובעלי בריתם.
אבל לא זה מה שמטריד את הקצינים הרוסים בסוריה ואת הממונים עליהם בקרמלין. מה שמציק להם היא העובדה שהמערכות החדישות להגנה אווירית שרוסיה מכרה והציבה בסוריה בכמות ובאיכות שאין מקבילה להן בשום מקום בעולם, אינן מספקות את הסחורה: הן לא מצליחות ליירט את מרבית הטילים ארוכי הטווח, המונחים והמדויקים שמשוגרים לשטח סוריה מהקרקע או מהאוויר. מערכות ההגנ"א (הגנה אווירית) הללו, שלטענת התעשיות הצבאיות הרוסיות שמייצרות אותן שאמורות ליירט בערך כל דבר שזז בשמיים בטווחים של עשרות עד מאות קילומטרים (תלוי בדגם המערכת), אמנם מיירטות כמה אחוזים של הטילים המונחים בעת מעופם בשמי סוריה, אבל אינן מצליחות למנוע פגיעות הרסניות במטרות שעל הקרקע.
עובדה זו, שהפכה לתופעה מתמשכת, פוגעת ישירות במוניטין העולמי של מערכות הנשק הרוסיות החדישות בשוק הנשק העולמי, ומאיימת לפגוע בכלכלת רוסיה. בנוסף לכך, היא מעמידה את הכוחות הרוסיים בסוריה בפני לחצים וטענות של הנשיא בשאר אסד והצבא הסורי – שהאיראנים מסיתים אותם - על כך שמערכות הנשק היקרות שרוסיה מספקת להם במימון איראני אינן מסוגלות להדוף את התקיפות המיוחסות לישראל.
ייצוא מערכות נשק הוא המקור השני בחשיבותו להכנסות במטבע זר של הכלכלה הרוסית, כשהמקור החשוב ביותר הם הנפט והגז שרוסיה מייצאת. מערכות הטילים להגנה האווירית שהתעשיה הצבאית הרוסית משכללת ללא הרף הן מרכיב עיקרי, כמותי ואיכותי, בייצוא הנשק הרוסי. אחרי הכל, מחוץ לישראל, אין בעולם מתחרים בתחכום הטכנולוגי, בטווח ובניידות לסוללות הנ"מ הרוסיות. ארה"ב ואירופה אפילו לא מתקרבות למה שהתעשיה הצבאית הרוסית מציעה, והמערב גם מעמיד תנאים לשימוש במערכות שהוא מוכר.
לכן, אפילו מדינות שמשתייכות במובהק למחנה המערבי, כמו איחוד האמירויות, הודו ולאחרונה גם טורקיה, העדיפו לרכוש ולהצטייד בסוללות טילי יירוט רוסיות. על רקע זה מקבלת המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה בנוסף להיבט האסטרטגי גם מימד כלכלי. סוריה היא כמעט המקום היחידי בעולם שבו מערכות הנ"מ הרוסיות עומדות למבחן מבצעי-מעשי. מבחן נוסף שהיה לאחרונה אירע במלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה (וגם שם כשלו מערכות ההגנ"א הרוסיות שהושמדו באמצעות מל"טים תוקפים). ואולם, אין מקום בעולם שבו קיים מערך הגנה אווירית קרקעי כה צפוף ומודרני שאמור להתמודד עם הקשת העדכנית של כל האיומים מהאוויר בכל הטווחים – וכולו מתבסס על טהרת הייצור הרוסי.
על רקע עובדות אלה, לא קשה להבין מדוע יצא היום האדמירל ואדים קוליט, קצין רוסי בכיר המשרת בסוריה, אל המצלמות והמיקרופונים. הוא הודה שאתמול הייתה תקיפה אווירית על מתקנים צבאיים באזור דמשק וחומס והכריז שלוחמי ההגנה האווירית הסורים, ובמשתמע גם בסיוע מומחים רוסים, הצליחו ליירט 22 מתוך 24 הטילים המונחים שמטוסים ישראלים שיגרו, לדבריו, משטח לבנון.
זו אינה הפעם הראשונה שהאדמירל קוליט יוצא בהכרזה שכזו. הוא עשה זאת כבר לפני כמעט חודש אחרי שתי תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל באזור חלב וחומס. גם אז, טען קוליט בדיוק כמו אתמול, שסוללות ההגנ"א הסוריות יירטו את מרבית הטילים ששיגרו לדבריו מטוסים ישראלים. על סמך הפרסומים שצבא סוריה וארגוני האופוזיציה פרסמו אחרי אותן תקיפות, אפשר להעריך בוודאות גבוהה שהאדמירל הרוסי לא מדייק. למטרות שהותקפו נגרם נזק רב - ואף היו הרוגים. אבל מישהו, כנראה מגבוה, הורה או אישר לקצין הרוסי הבכיר לצאת בהכרזות ביולי ופעם נוספת גם הבוקר.
בפעם הקודמת, היו מי שנטו בתקשורת הישראלית לפרש את הכרזת האדמירל כאיתות רוסי לישראל על חוסר שביעות רצונה של רוסיה מהתקיפות המיוחסות לחיל האוויר הישראלי, וכדרישה רוסית מנומסת - אך מלווה באיום - שנפסיק את התקיפות. קוליט רמז שהרוסים עוזרים לסורים להפעיל את סוללות ההגנ"א שלהם, ובכך אפשר היה לראות איום שהרוסים ייכנסו למעורבות עמוקה יותר בהגנת שמי סוריה.
אבל מתברר, כנראה גם אחרי בדיקה שעשו גורמים ישראליים ברוסיה, שהסיבה העיקרית להכרזות האדמירל היא כלכלית. ביולי השנה נערכו ליד מוסקבה מפגן אווירי ותערוכה שנתית של התעשיות הצבאיות הרוסיות שהציעו את מרכולתן, בעיקר מטוסי קרב ומערכות הגנ"א חדישות, לקניינים הפוטנציאלים ממדינות המזרח התיכון, אסיה ואפריקה. המוצרים העיקריים שהמשווקים הרוסים ניסו למכור היו סוללות הגנ"א לטווח ולגובה בינוני, בעיקר מהדגמים החדישים והניידים BUK-2ME, שבנאט"ו מכנים אותם SA-17 ומערכות S-1 Pantsir. שתי המערכות הניידות האלה סופקו לסוריה לפני פחות מ-10 שנים, כלומר הן חדישות והסורים כבר צברו ניסיון בהפעלתן, והן היו אמורות "לעשות את העבודה".
אבל התקיפות האוויריות המוצלחות באותם הימים, שמיוחסות לישראל, פגעו קשות באמינות הטקסטים שהשמיעו אנשי השיווק של התעשיות הצבאיות הרוסיות בתערוכה. בישראל מעריכים שזו הסיבה העיקרית לכך להכרזות המפתיעות של הקצין בכיר, שאתמול אף ציין במפורש שהמערכות ש"הצליחו" ליירט את הטילים הישראלים היו ה-Buk-2me וה-Pantsir. סביר מאוד להעריך שזה נועד לאוזני הקניינים הפוטנציאליים, במיוחד באפריקה, שבימים אלה חתמו או עומדים לחתום על חוזים לרכישת מערכות אלה.
הרוסים רוצים להוכיח את אמינותם כבעלי ברית
סיבה נוספת להכרזת האדמירל היא פוליטית. תפקידו של ואדים קוליט, כסגן מפקד היחידה הרוסית לתיווך ופיוס בין הגורמים היריבים במלחמת האזרחית בסוריה, הוא בעיקרו פוליטי. וככזה, יש לו אינטרס להראות לבשאר אסד ולאנשי משטרו שהציוד הרוסי מתפקד היטב וכי המערכות הרוסיות אינן נותנות הגנה מושלמת מפני הטילים הישראלים בגלל ההפעלה השלומיאלית של הצוותים הסורים. במקרים שהרוסים עצמם מתערבים בהפעלה, התוצאות טובות הרבה יותר.
ידוע גם שהרוסים לוחצים על המשטר הסורי כדי לצמצם את הנוכחות והמעורבות האיראנית בסוריה הן בתחום הכלכלי, אך בעיקר בתחום הצבאי. הרוסים לא מרוצים מהתחרות עם האיראנים על הרווחים משיקום סוריה, ומודאגים מההתבססות הצבאית של טהרן ושליחיה שמחבלת במאמצים לייצוב והסדרה פוליטית בסוריה.
סיבה שלישית להכרזות הרוסיות היא הרצון של הקרמלין למלא את הוואקום שנוצר עם הנסיגה של וושינגטון מהמזרח התיכון ומרכז אסיה. מה שמתרחש כעת באפגניסטן יוצר קשב ורקע אסטרטגי שמעצימים את המסר הרוסי למנהיגים ולגורמים החמושים באסיה ובאפריקה, לפיו עכשיו אפשר לראות על מי "ניתן לסמוך" - ועל מי לא. הרקע המשותף לכל אותם הנמענים של המסר - כולם לקוחות פוטנציאליים של התעשיה הצבאית הרוסית.
כישראלים, אנחנו צריכים לשים לב שרוסיה פועלת לקידום האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלה בשיקול דעת ובזהירות. האדמירל קוליט נמצא במקום לא גבוה במיוחד בדרג הבכיר של הממסד הצבאי רב-ההשפעה ברוסיה, ולכן סביר להניח שאם רוסיה הייתה רוצה לשנות את ההתנהלות הישראלית בזירה הסורית, הקרמלין היה בוחר שיטות ואמצעים פחות אקספרסיביים ויותר אפקטיביים להעברת המסר.
