ברקע סירובו להצטרף לממשלת החירום, ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא להחליפו בבחירות חדשות. לפיד אמר הבוקר ל-ynet Live כי "היום כבר ברור שהצטרפות לממשלה תעזור להשאיר את נתניהו בשלטון, אחרי שאיבד את אמון העם, אמון העולם ואמון מערכת הביטחון". לדברי לפיד, בניגוד לבכירי מערכת הביטחון שלקחו אחריות על המחדלים שהובילו לאירועי ה-7 באוקטובר, "המילה בנוגע לנתניהו היא לא 'אחריות', אלא 'אשמה'. זו הסיבה שבגינה הוא לא יכול להמשיך לנהל את המדינה".
הריאיון המלא עם לפיד ב-ynet Live
(צילום: ירון ברנר)
לפיד הוסיף כי "אתה מסתכל על התקציב, אתה מסתכל על מה שקורה בירושלים וביו"ש, אתה מסתכל על הדרך שבה נתניהו מנהל מלחמה שלמה - זה עונה על השאלה למה צריך אופוזיציה בזמן מלחמה, אחרת לא יהיה מי שיגיד שהתקציב הזה הוא חרפה על ראשה של ישראל בזמן מלחמה, לא יהיה מי שיגיד שלא ניתן לשכוח את החטופים, או לומר למה אנחנו כבר היום לא מתעסקים בלחסל את המקורות הכלכליים של החמאס".
מה, קלפיות בעזה עכשיו? בחירות תוך כדי לחימה?
"כן, אפשר. האנגלים הדיחו את צ'מברליין באמצע המלחמה הגדולה בתולדות האנושות ועשו זאת בצדק מפני שהוא לא היה האדם הנכון להוביל אותם למלחמה. נתניהו הוא לא האדם הנכון להוביל אותנו למלחמה".
מי כן?
"בני, יולי, גדי, מי שאתם רוצים, אנחנו נבוא. נביא 24 מנדטים".
בהמשך לפיד מתח ביקורת על סירובו העיקש של נתניהו לדון ביום שאחרי המלחמה. "הוא מנהל מחלוקת עם עצמו. אף אחד, גם לא האמריקנים, חושב שצריך לתת את עזה לאבו מאזן, רק שמנגנון הרשות הפלסטינית יהיה חלק מהניהול האזרחי של עזה בסופו של דבר, אבל נתניהו מחפש מריבה כשאף אחד לא רוצה לריב". בהמשך אמר לפיד כי רעיון שתי המדינות לשני עמים "התרחק מאיתנו מאוד". "הפלסטינים שונאים אותנו ורוצים שניעלם. התנועה הלאומית הפלסטינית מעולם לא קיבלה את הנוכחות שלנו, ולפיכך כל פתרון שיהיה לנו מול הפלסטינים יהיה פתרון מעמדה של כוח ועוצמה".
בסוף אוקטובר אמרת שהצעד הנכון הוא להחזיר את הרשות הפלסטינית לעזה, אבל בדצמבר אמרת שאין אדם אחד במדינה שמאמין שצריך להעביר את השליטה לאבו מאזן. אלו שני דברים סותרים לחלוטין.
"לא, אומר שוב, זה דבר מורכב. פרסמתי תוכנית שאומרת שהרשות הפלסטינית צריכה להיות חלק בשלב השני, לא בשלב הראשון. בשביל לייצר מנגנון שליטה שיורכב בעיקר ממדינות ערביות, עם סעודיה ואיחוד האמירויות, הן לא יבואו בלי מעורבות של הרשות הפלסטינית. המנגנון הזה צריך לשרת את עזה מבחינה אזרחית, בעוד שמבחינה ביטחונית רק ישראל תנהל את עזה בשנים הקרובות, כי אנחנו לא ניתן לחמאס לחזור. יש 26 אלף פקידים של הרשות בתוך עזה, היא צריכה להיות חלק מהמרכיב האזרחי במנגנון".
בצוק איתן, כשהיית שר אוצר, הייתה לכם אפשרות ללכת עד הסוף בעזה. למה לא עשיתם את זה?
"אני לא יודע אם זה נכון. צוק איתן התחיל כמבצע מול סיטואציה מסוימת ועם מטרות מוגדרות, ואז התארך והגביר את עוצמתו. במקור לא הייתה מטרה להיכנס לטפל בנושא המנהרות, ואז נכנסנו לטפל. אני חושב שברור היום שכל הקונספציה שאומרת שעם החמאס אפשר לחיות קרסה והוכחה כלא נכונה. אני מניח שגם אני שגיתי בזה, הייתי חלק מהמערכת".
נתניהו חוזר וטוען כל הזמן שלא הייתה אסטרטגיה שלו לחיזוק החמאס. אתה היית שר בממשלה שלו בין 2013 ל-2015, הייתה אסטרטגיה כזו או לא הייתה?
"ברור שהייתה".
גם המשכתם את המדיניות הזאת בממשלה שלכם.
"זה שקר גס. כל התזה שאומרת שצריך לחזק את החמאס בשביל לאזן את הרשות הפלסטינית באה מנתניהו, גם מזוודות הכסף לחמאס. הכנסת הפועלים מעזה החלה ב-2019 כשנתניהו היה ראש הממשלה. זה המשיך גם אצלנו בממשלת השינוי, ובממשלה הנוכחית הוא הגדיל את כמות הפועלים. המערכת כולה פעלה לפי קונספציה של נתניהו. יכול להיות שצריך היה כבר ביום הראשון לממשלת השינוי לומר 'אם נתניהו עשה את זה - צריך לבחון את זה מחדש'".
בצל אסון הריגת שלושת החטופים בשג'אעיה והקריאות מצד המשפחות לקדם את שחרור יקיריהן משבי חמאס, לפיד קרא להציג מתווה ישראלי לשחרור החטופים. "אני חושב שלשים מתווה על השולחן לא גורע מהכוח שלנו במו"מ אלא משפר אותו. הייתי שם מתווה מפני שברגע שיש נייר על השולחן הוא מייצר פעולה, גם אם הוא לא מתקבל, גם אם הוא התחלה של משא ומתן. לא להציע שום דבר בסוף מייצר עליך יותר לחץ, לא פחות", אמר. בנוסף, לפיד הביע תמיכה במאמצי המשפחות: "נושא החטופים צריך להישאר על סדר היום הלאומי. זה לא תוקף את הממשלה, זה רק גורם לה לזכור אותם כמטרה עליונה".
מצד שני, יכול להיות שזה יעלה את המחיר של שחרור החטופים - אסירים עם דם על הידיים שיחזרו לטרור, הפסקת הלחימה.
"ישראל לא יכולה להפסיק את הלחימה כי בהזדמנות הראשונה חמאס יתקוף שוב את יישובי הדרום ואולי גם יגיע רחוק יותר. אבל על נושא החטופים תמי ארד אמרה יפה ש'כשרון נפל בשבי, כל הזמן אמרו לי תהיו בשקט, עושים, מטפלים, אל תדאגו - ובסוף הוא לא חזר, והיום אני מצטערת ששתקתי'. אמרתי לראש הממשלה פומבית ובאופן אישי שהאופוזיציה תיתן לו גיבוי גם למחירים כואבים. אלה שתי המטרות: החזרת החטופים והלחימה נגד החמאס עד מיטוט היכולות הצבאיות שלו".
מה בא קודם? שחרור החטופים או מיטוט שלטון החמאס?
"אין מדרג כזה. אלה שתי מטרות המלחמה".
אבל צריך להחליט מה הדחיפות.
"יש מדרג של דחיפות, אבל זו סיטואציה מורכבת ואנחנו לא מצליחים לנהל שיח מורכב על שום דבר. אנחנו משלמים מחיר גם פנימה בתוך החברה הישראלית וגם החוצה על כך שהממשלה לא מדברת על היום שאחרי. מטרות המלחמה כרוכות אחת בשנייה, אני לא סותר את התפיסה שאומרת שהלחץ הצבאי משרת את שחרור החטופים אם הוא מנוהל נכון, אבל בסוף אין תכלית אסטרטגית".
ב-7 באוקטובר נשברו הרבה מאוד קונספציות. מה נשבר אצלך?
"כל התפיסה של איזה סידורי ביטחון מדינת ישראל צריכה לפני שהיא בכלל מתקרבת לרעיון של מהלך מדיני היא שונה לגמרי. יש שתי תזות, שתיהן כשלו בעיניי. התזה של השמאל הישראלי שאמרה שאפשר לחתום על נייר ואז יהיה שלום עלי האדמות, שתמיד ידענו שלא תעבוד, אל מול התזה של הימין שאומרת שאפשר לנהל את הסכסוך לנצח, אבל גם היא לא עובדת. מה שאנחנו צריכים זה קודם כל להחזיר את הביטחון לתושבי ישראל, ואחרי החזרת הביטחון בטווח הארוך יותר, לחתור להיפרדות מהפלסטינים, אבל מתוך תפיסה של ביטחון ושל צבא הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק ממה שיש לנו היום. לא יודע אם יותר חזק, אבל יותר גדול".
